מרחב אורבני יפהפה והצצה ללב האנושות. העיר של אפרת קליפשטיין

אפרת קליפשטיין היא אמנית בינתחומית המציגה בארץ ובעולם. בעבודותיה במדיות השונות – מיצג, מיצב, פיסול ודו-מימד – היא מחברת בין פרקטיקות השאולות ממדעי הטבע והגיאוגרפיה לפרקטיקה הפואטית, האמנותית. בתפקידה הקודם כיהנה אפרת כאוצרת הראשית של אגף הנוער והחינוך לאמנות ע"ש רות במוזיאון ישראל וכיום היא סמנכ"לית בכירה ואוצרת ראשית ברמת הנדיב. בימים אלה היא מנחה את הקורס החדש "אין חיה כזאת" בבית לאמנות ישראלית, שבה תארח מרצים נוספים: פרופ' דרור בורשטיין, יהודית סספורטיס, קרן גלר, נטע לאופר וד"ר גלעד גולדשטיין. הקורס יפרוש את תוואי ההקשרים הפואטיים והפוליטיים בו משתתף עולם החי לבדו או במפגש עם האדם בעבודות אמנות.

>> להרגיש את האינסוף והתמצית של תל אביב // העיר של אודי נוימן
>> המקום הכי יפה ומנחם והכרובית של אביבית // העיר של נטלי מרכוס

1. פסלי הנשים של גיאורג קולבה // מוזיאון תל אביב

נתקלתי לראשונה בפסלי הנשים של גיאורג קולבה בתקופה בה הייתי סטודנטית, הרבה לפני שאמנות היתה חלק מחיי. הפסלים של קולבה עניינו אותי באופן מיוחד. אולי הפוזות המפתיעות שלהן, ואולי הרוך והשקט בתוך אי מושלמות בפרופרציות של הגוף. שני הפסלים הם חלק מאוסף מיזנה בלומנטל ולצידם תלויות יצירות של אמנים מרכזיים ומפורסמים יותר כמו קלימט, פיקאסו ומגריט, ועדיין פסלים אלו כבשו את לבי. בתקופת לימודי האמנות במדרשה הגשתי לאחד השיעורי אמנות שלימד יאיר גרבוז פסל אישה בהשראתן ועדיין, 20 שנה אחרי בכל ביקור במוזיאון אני עוברת לבקר אותן. בעידן שלנו לא מובן מאליו ואפילו מרגשת העובדה שמוזיאונים בוחרים להחזיק אוסף קבוע לאורך שנים ומאפשרים לראות את אותה היצירה לאורך שנים.
שאול המלך 29

2. ספריית בית אריאלה

בית אריאלה הפך את מוסד הספרייה למשהו חי ותוסס. יש לי זיכרונות וסיפורים מצחיקים מביקוריי בספרייה בעודי ילדה ואני אוהבת להגיע לשם גם כיום. לא פחות משאני אוהבת לקרוא אני אוהבת לשהות בספריות, הן נתפסות בעיניי כחרך ההצצה ללב של האנושות.
שאול המלך 27

3. שדרות רוטשילד

אני מוצאת ששדרות רוטשילד הוא אחד המרחבים האורבניים היפים בארץ שמכיל בתוכו גם לא מעט יצירות אמנות מעולות. התגוררתי בשדרות רוטשילד בילדותי, כשעוד היה רחוב של משרדים ועסקים קטנים. אני זוכרת את יום שישי המיוחד בו התבקשנו כל ילדי כיתות ב' בבית ספר גבריאלי-הכרמל לקנות את עיתון "שער למתחיל" כדי לקרוא את הכתבה על השלום עם מצרים. עמדתי בקיוסק באמצע השדרה, קניתי את העיתון בהתרגשות והבנתי כבר אז שאני בתוך רגע שלא אשכח.

4. סמטת הש"ך

באזור סמטת הש"ך שבדרום תל אביב ישנו שילוב של בתי מלאכה ותיקים הפועלים בלילה ומוסכים ועסקים הפועלים ביום, מה שהופך את המקום למרתק בכל רגע שמגיעים אליו. שנים ארוכות עבדתי כאסיסטנטית בסטודיו קארי לקרמיקה ששכן באחד המרתפים בסמטת הש"ך. כדי לשלב בין לימודים ופרנסה עבדתי בשעות הלילה. הסיורים הליליים שהייתי עושה באזור יחד עם יובל קדם מסטודיו גלילאו השכן היו השראות לפרויקטים שעשיתי שנים רבות אחר כך.

5. חוף מנדרין // הצוק הצפוני

הירידה אל חוף מנדרין וההתבוננות קדימה, אל המפגש של כחול הים ותכול השמים, היא אחת החוויות הוויזואליות המופלאות. לפעמים אני מגיעה לשם רק כדי להסתכל על המפגש של גוף המים שזז כל העת עם השמים היציבים. זה מפגש שיש בו מן הקסם.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

נדמה לי שתל אביב חייבת לשאוף להמשיך ולהיות מטרופולין ומרכז תרבותי ששואב אליו אנשים מכל סביבתה ואף מכל הארץ. ככזו, היא חייבת להתעקש על פתרונות הגיוניים שיאפשר להגיע אליה בנוחות עם תחבורה ציבורית נוחה ופתרונות חניה נוחים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון  סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שני אירועים מלאי השראה – האחד בתל אביב, התערוכה "מטר זהב" של אניסה אשקר בסדנאות האמנים שנסגרה לא מזמן, הייתה רגע אקספרסיבי שהכיל פחד, עצב וגם יופי. העבודות עסקו בכאב ברכות נוגעת ללב ולצידו תחושה של סיכוי. השני הוא אירוע מרגש דווקא מחוץ לתל אביב, הופעה של תזמורת הרחוב הירושלמית בניצוחו של עידו שפיטלניק שניגנה יצירות של רחמנינוב ושל מנדלסון באמפי הפתוח בגני רמת הנדיב. היה קסם מיוחד בצלילים החיים בשעת בין הערביים בתוך הגנים הפורחים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השנה חזרתי וקראתי את הספר "הים השחור" של ניל אשרסון. אשרסון מסרטט את מערכות היחסים המלחמות והבריתות בין השבטים והעמים שיושבים סביב הים השחור לאורך ההיסטוריה. הספר מצליח להיות אישי ומיתי בו זמנית. יש משהו מרתק בדמיון ובשוני למתרחש באזורנו וגם מרחב ללמוד ממנו מה רצוי ומה לא.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון חברתי או תרבותי שחושב על עתיד טוב יותר. מלחמות לא מבטיחות ביטחון וגם לא רווחה, תרבות או אושר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בנקודת הזמן הזו, חשוב מכל לחזק את כל מי שפועל למען החזרת החטופים ולמען עתיד של דיאלוג ושל שלום. במקביל, חשוב לתמוך בעולם האמנות והתרבות ובחשיבה על מצבו של הטבע. כל אלו הדברים שמשפיעים על העתיד שלנו.

מה יהיה?
צריך לחלום על ה"הכי טוב שאפשר" ולהתקדם לכיוונו.