הגן שבו הפכתי לאבא ומקומות לשוטטות לילית. העיר של אריק אבר

>> אריק אבר, מאמני הספוקן וורד הבולטים בישראל, משורר ומוזיקאי וגם עוד תל אביבי שעבר לא מזמן לפרדס חנה ("השכונה החדשה של תל אביב"), ישתתף השבוע (שלישי, 3.12, 20:00) במופע "להיות יהודי-ישראלי אחרי שבעה באוקטובר" במסגרת המיני-פסטיבל "יוצאים מגדר הרגיל" של עיריית תל אביב-יפו בבית ברודט. עוד פרטים על שלל האירועים כאן

>> העיר של ג'ולי שלז // עץ שעליו התנשקתי וקפה שהוא בית כנסת
>> העיר של דורון מדלי // אווירה של סרט ובכל זאת קצת אירופה

1. רחוב הקונגרס

גרתי במשך עשור ברחוב הקונגרס בנווה שאנן. משם יצאתי לגלות את הסודות שהיו לעיר להציע ולשם חזרתי עטור שבחים או מוכה כישלון. כשאני עובר שם היום אני רואה לא רק פחי זבל עמוסים לעייפה, עכברושים, נרקומנים, אתרי בנייה אפוקליפטיים וג'נטריפיקציה מואצת אלא גם את השנים היפות ביותר של נעוריי.

2. גשר שלוש בלילה

גשר קטן שמחבר בין פלורנטין לנווה צדק, אליו הייתי נודד בכל פעם שהייתי זקוק לעידוד. הייתי עומד שם על הגשר הזה, לפני שבנו תחתיו את פארק המסילה, ומסתכל מזרחה. אני לא יודע מה בדיוק אבל משהו במקום הזה עזר לי שוב ושוב ללקק את פצעיי ולקום וללכת הלאה.

3. רחבת סוזן דלל בלילה

מקום מעולה להצעת נישואין! שם אני הצעתי נישואין, והיא סירבה, עלתה על האופניים ונסעה, אבל לקחה את הטבעת שזה היה סימן טוב. אחר כך היא חזרה ואמרה בסדר, בוא ננסה, והנה אנחנו מאורסים כבר 10 שנים. גם אם אין בכוונתכם להציע נישואין זה מקום טוב לעשות בו סדר בכאוס.

4. גינת דובנוב בלילה

(בשלב זה כבר ברור שאני אוהב לשוטט בלילות?)
יש שם משהו במוזיקה של העצים שיוצאים מהאדמה
בערוגות המסודרות, בנשים הצעירות על וספות שחורות מבריקות עם קסדות אדומות ותיקים מרובעים
זה משהו בשקט הלא שקט של פאר התרבות של ישראל שעומד דומם, זה באורות גורדי השחקים
זה משהו שאבד לי מבלי שאי פעם היה שלי.

5. גן הפסגה

אחד המקומות היפים בעיר. גן מדורג ויפהפה עם נוף לים ולתל אביב. זה המקום בו הפכתי לאבא, כלומר, לא במובן שהלידה של בתי התרחשה שם, אלא במובן ששם הייתי מרדימה בעודה ענודה במנשא החדש שרכשתי עבורה. הייתי מסתכל על תל אביב ורואה את העבר בזמן שעל החזה שלי נח העתיד.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

רחוב אבן גבירול מרוקח עד העיריה. אלוהים אדירים! מתי הם יסיימו את השיפוץ של הכביש הזה!! תראו, גילוי נאות, לאחרונה עברתי לשכונה החדשה של תל אביב, אקא פרדס חנה, ואיכשהו יוצא שכל פעם אני נכנס לעיר הווייז לוקח אותי מאבן גבירול. בחייאת, זה מתחיל להרגיש כמו "בדרך למטה" ואתם זוכרים מה קרה שם למייקל דגלאס.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שירי חיים נחמן ביאליק נתנו לי המון השראה מאז השבעה באוקטובר. התחלתי "בעיר ההרגה" ו"על השחיטה" רחמנא ליצלן, והמשכתי לשיריו על יתמותו מאביו ושירי ההלל שלו ללילות החורף. הפתיע אותי כמה פלואו יש לאיש הזה וכמה יפה העברית שבעטו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
יש פודקאסט אחד שנותן לי כח באופן עקבי עוד מלפני תקופת ההפיכה המשטרית. פשוט מסדר לי את הראש וממתן לי את הלב שגורם לי להאמין שיהיה טוב. מדובר ב"מפלגת המחשבות" כמובן.

 

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לארגון נכי צה"ל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בתור מי שעזב את העיר וחוזר אליה מדי פעם ומסתכל על העוברים והשבים והמבלים והאבודים וההזויים וההיפסטרים וההייטקיסטים והאמנים והמלצרים וכל מי שעושה את העיר הזאת העיר הזאת, אני רוצה להרים ל"תל אביבי". לכל "תל אביבי" ו"תל אביבי" שממשיך להחזיק את התדר הנפלא והנורא של העיר הזאת עד שאחזור:)

מה יהיה?
מזרח תיכון חדש כמובן. קו רכבת קהיר-ביירות.