שווארמה של מלך ורחוב עם אנרגיה מרגשת. זאת העיר של בראל אדם

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: בראל אדם פותח בשבוע הבא עונה שלישית על הים בבר הקוקטיילים שלו, קונטנטו, אבל מעדיף לספר על פרויקט הסיוע למילואימניקים שהוא שותף לו (וגם לבחור בו כמקום אהוב, להרים לאיצ'ו טיבי שמוביל אותו ולהמליץ שתתרמו)
>> בראל אדם הוא יזם בתחום האירוח ומאנשי חיי הלילה הבולטים בעיר, ופעיל מזה יותר מעשור בעמותת "המלאכים של ערן", שהקימה לאחרונה את "הבית" בכיכר אתרים כמוקד סיוע לחיילים ומילואימניקים שמבקשים לחזור אל החיים. בעוד שבועיים (12.5) הוא גם פותח עונה שלישית של קונטנטו, בר הקוקטיילים העונתי שלו למרגלות מלון קרלטון וממש על הים, שהיה מהמקומות הקסומים והחמים של הקיץ הקודם. הימור שלנו: גם של הקיץ הנוכחי.
>> בתים נמוכים של פיות ואחלה מקום לדייטים // העיר של הלל ינאי שני
>> בית לגבר יהודי מרשים ובר לפנק בו ת'תחת // העיר של יונתן בלומנפלד

1. טיילת תל אביב
הראשון ברשימה, המקום שמחבר בין העוצמה של החופים התל אביבים למסלול הריצה האהוב עלי. הוא מסמל בשבילי את החיבור בין המירוץ היומיומי למנוחה ושקט.

2. נחלת בנימין
בתור יזם בתחום האירוח וכאחד ששואף שתל אביב תמיד תהיה בצמיחה, מדהים לראות את הקסם שקורה ברחוב הזה ואת ההצלחה של העסקים שם, וזה עוד בשנתיים נטולות תיירות. מרגש לראות את השפע והאנרגיה שמתרחשת שם.

3. בריכת גורדון
הנוסטלגי והטוב ביותר. מבחינתי זה מוסד וגם "החוג" שלי – הזמן בלו"ז שהוא בילוי והשקעה בעצמך בו זמנית.

4. "הבית"
פרויקט מ"בית המלאכים של ערן" שפתחנו בכיכר אתרים, מקום שהוקם בשיתוף פעולה של העמותה שלנו – ״המלאכים של ערן״ – וענקית הגיימינג פלייטיקה, ונועד עבור לוחמי המילואים וחזרתם לשגרה לאחר המלחמה.
5. יאשקה
לפעמים פשוט זה הכי טוב. הצהריים הקבועים שלי (לפעמים גם ערב): שווארמה בצלחת. תמיד מרגיש בבית. תלכו לניר תגידו לו שהוא מלך ושבראל שלח אתכם.
דיזנגוף 105

מקום לא אהוב בעיר:
אבן גבירול. אני זוכר כשהייתי צעיר היינו יושבים להשתכר בבר באבן גבירול, ואז יוצאים למועודונים בלונדון מיניסטור ומסיימים במקדולנדס. כיום זה הרחוב הכי סיוט בעולם. בבנייה כבר שנים. אבל בעיר הזאת הכל תקופות, אז אני צופה לו עוד חזרה מרגשת בעתיד. כרגע בלתי נסבל.

השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
רביד פלוטניק ברידינג. אולי אני קצת משוחד מריספקט כפתח תקוואי לפתח תקוואי, אבל האיש הזה מבחנתי מחבר בין פשטות מרגשת, עומק שעובר דרך מילים ובו זמנית קלילות שגורמת לי לרצות שהוא יהיה החבר הכי טוב שלי. מכבד אותך רביד.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"סופרמן" של עידן עמדי. אני חושב שביום שהוא הוציא אותו שמעתי אותו 20 פעם ברצף, אחד האנשים הכי מרגשים שמסמל בעיניי את כל מה שטוב ונכון בארץ שלנו, בשיר שבתור אחד שחווה מסע של חיים ולפעמים קצת מרגיש סופרמן – נתן לי הרבה כח במילים שלו.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המלאכים של ערן, העמותה בה אני לוקח חלק פעיל מ-2014, שלמעשה הפכה לעמותה ב-8 באוקטובר. עד אז היינו ארגון חברים שעסק בסיוע למשפחות נזקקות וניצולי שואה, וביום אחד הפכנו לעמותה עם אלפי מתנדבים. מה-8 באוקטובר התעסקנו וממשיכים בסיוע לחיילים, מילואימניקים ומשפחותיהם. גייסנו מפרוץ המלחמה למעלה מ-100 מיליון שקל בכסף וציוד לסיוע. מדובר בעמותה א-פוליטית שנותנת מקום ומקבלת את כולם.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איצ׳ו טיבי, מנכ״ל עמותת "המלאכים של ערן", מי שניהל את כל המועדונים הגדולים בעיר, שנים של עבודה בתחום חיי הלילה, האירוח והמסעדנות, האיש הטוב ביותר שהכרתי בחיי שמקדיש את רוב פועלו עבור אחרים ובעשיית טוב. אין אנשים כאלה!
מה יהיה?
שאלה מעולה. אני ארים על הדרך גם ליסמין מועלם שאני מת עליה, ואגיד שבסוף יהיה טוב. חייב להיות טוב. זה אף פעם לא יהיה מושלם כי זה לא באמת קיים, אבל אני רוצה להאמין בכל ליבי שמתוך כאב, שסע ופילוג עוד נגיע לימים של צמיחה ואהבת חינם.