איך כלבים יודעים שיום שבת וכל הודו במכולת אחת. העיר של ג'וני שועלי

עדיין עושה רעש. ג'וני שועלי. צילום: דניאל בן שמעון
עדיין עושה רעש. ג'וני שועלי. צילום: דניאל בן שמעון

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: המוזיקאי הוותיק מתכונן להוציא את האלבום הראשון של הצמד דוּ ג'וני שועלי (עם עמי שלו, "מונוטוניקס") ומגלה לנו איפה המכולת שיש בה את כל מה שצריך מהודו ועוד מקומות שהוא אוהב ברחבי ת"א

ג'וני שועלי הוא מוזיקאי ישראלי שפרץ לחיינו לפני כ-30 שנה כחבר להקת "רעש", ומאז הוא ממשיך לעשות רעש מצוין גם כאמן סולו. את עמי שלו, כוח יצירתי נכבד בפני עצמו, הוא פגש במהלך ריצה על הטיילת. שלו בדיוק חזר מסיבוב הופעות בארה"ב עם להקתו "מונוטוניקס", שועלי בדיוק חיפש מתופף – ואז פרצה מלחמה. מתוך העבודה המשותפת נולד האלבום "אנשים ואותיות" של הצמד החדש "דוּ ג'וני שועלי". ביום שישי הקרוב (20.12, 13:00) הם ישיקו אותו בהופעה קצרה וחינמית וחתימות על הויניל באוזן השלישית, ולאחר מכן בהופעה בשבלול ת"א ב-17.1 עם השירים החדשים, ביצועים מחומרים אחרים של שועלי ועוד.

>> שירי אוהדים מליברפול והיפ הופ מישראל. זאת העיר של תומר גרשנמן
>> הדרך לתוחלת חיים ארוכה ולאושר עוברת בטניס. העיר של טל גולדנגורן

באמצע הריצה. ג'וני שועלי ועמי שלו. צילום: דניאל בן שמעון
באמצע הריצה. ג'וני שועלי ועמי שלו. צילום: דניאל בן שמעון

1. פארק המסילה

זה אולי אחד המקומות היותר מוכרים וצפופים כיום, אבל עדיין יש הרגשת חו״ל. גינון ברמה גבוהה ומקום שתמיד פוגשים בו איזה חבר מכיתה ד' שממש לא זיהיתי, אבל ברור שאת על כל שמות 30 ילדי הכיתה אי אפשר לשכוח.

העבר, ההווה, הרעש והשקט. פארק המסילה (צילום: בוריס בי/שאטרסטוק)
העבר, ההווה, הרעש והשקט. פארק המסילה (צילום: בוריס בי/שאטרסטוק)

2. חוף הכלבים ליד בית האצ״ל

הכלבה שלי יוקו מחכה כל השבוע לטיול השבת הגדול (והרגלי, כמובן). מהבוקר היא בטירוף, איך הם יודעים ששבת? אין כמו לשבת על החול ולהסתכל על הים. זה הכי מנקה ראש שיש, והכלבים שם מתוקים ומנערים עליכם את המים, כמנהג הכלבים.

כלבים טובים בעיר טובה. חוף הכלבים הדרומי (צילום: shutterstock)
כלבים טובים בעיר טובה. חוף הכלבים הדרומי (צילום: shutterstock)

3. המכולת הודית בתחנה המרכזית

חזרתי מהודו עם מזוודה 30 קילו של תבלינים ומוצרים להכין בבית, אבל כשהגעתי למכולת התברר שיש הכול שם – מהל ירוק ופיקלס, ועד קמח לדוסה. הריח אותנטי והמחירים ממש סבירים, וליד יש ירקן עם בננות פלנטיין. מסביב לתחנה המרכזית, זה טיול בעולם.
לוינסקי 108

טיול בעולם. התחנה המרכזית (צילום: שאטרסטוק)
טיול בעולם. התחנה המרכזית (צילום: שאטרסטוק)

4. כיכר החטופים

לא מקום שהייתי קורא לו האהוב עלי, שהלוואי ויעלם וישאר סתם רחבת המוזיאון – אבל זה מקום להתייחד, ולהרגיש את הכאב. לראות את המייצגים ולהזדהות.
שדרות שאול המלך 27

לא נותרו מילים. כיכר החטופים, 6.1.24 (צילום: אחמד ג'ארבלי/גטי אימג'ס)
לא נותרו מילים. כיכר החטופים, 6.1.24 (צילום: אחמד ג'ארבלי/גטי אימג'ס)

5. חומוס ההגנה

זו אולי לא החומוסיה הכי אינית, כי בכל זאת אנחנו לא בפלורנטין, אבל באזור התקוה יש את תל אביב של פעם. אנשים שאיך שאתה יושב, מיד מתחילה שיחה – מהחמוצים שההוא עושה בבית, לחייל שזה עתה עבר באזור, ומה לא. וגם הפלאפל טעים שגעון, ויש רפיל.
יגאל אלון 2

מקום לא אהוב בעיר

בתור רוכב על וספה, הצרו את הכבישים בגלל שבילי האופניים – שזה דבר מבורך, אבל רוחב הכביש הפך להיות אוטובוס על המילימטר, ככה שאנחנו הדו גלגל המוטורי נאלצים לעמוד בפקק בתוך אגזוזים. אני גם לא נגד תחב״צ בשבת, זה חשוב, אבל למה לא אוטובסים חשמליים? למה את הגרוטאות פולטות העשן והמרעישות? למה להרוס ת'שקט?

סיוט לעבור מאחוריכם. אוטובוס בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)
סיוט לעבור מאחוריכם. אוטובוס בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הכל חוזר הופעה בלבונטין 7.
להקה צעירה שמנגנת פאנק פופ בעברית. כיף לראות צעירים רוקדים פוגו ושאולי עדיין יש דיסטורשן בעיר.

איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אלה תולדות" של אלזה מורנטה. הפחד מהרע, הפשיזם מחלחל אלינו, וברגע הכל יכול להשתנות, והחושך והרוע יכולים לשלוט. בכוחנו לעצור את זה.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני חושב שיש מקום לתרום גם לא לעמותה או מוסד – תגיעו להופעות, לאו דווקא הגדולות. יש להקות ויוצרים צעירים, וגם מבוגרים, יש המון דברים טובים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הבחור שמדי ערב מוציא ארגז של לחמים ממאפיה שסגרה ת׳יום, ובמקום לזרוק הוא מחלק בשדרות בן ציון למי שרוצה.

מה יהיה?
מה יהיה… אנחנו, למרות השסע העמוק וחילוקי הדעות, עדיין מצליחים להתאחד כשצריך. נקווה להתאחד גם כשטוב, ולא רק כשקשה ועצוב. יש לנו את הכוחות, צריך לאסוף אותם. ויש עניין שיתהפך הכל לטובה.