בועה של שקט וחוף שבו כל בוקר יפה מקודמו. העיר של דלית מרחב

דלית מרחב היא אוצרת עצמאית ויועצת לרכישת אמנות, והיא יזמה ויצרה את התערוכה "חבר נפש: על הדדיות בין כלבים ובני אדם" המוצגת כעת ברוטשילד 69 ומכילה צילומי כלבים של מיטב הצלמים בישראל. לכבוד המאורע יצאנו איתה ללוקיישנים מושלמים לכלבים ומסעדה אחת לבני אדם. בונוס: תורמים למיזם "אימוץ עם תקווה"
>> דלית מרחב היא אוצרת עצמאית ויועצת לרכישת אמנות המתמקדת בתחום הצילום. היא יזמה ואצרה את התערוכה "חבר נפש: על הדדיות בין כלבים ובני אדם" בהשתתפות מיטב הצלמות והצלמים הפועלים בארץ, המוצגת בימים אלה בחלל האמנות רוטשילד 69 בתל אביב ופתוחה חינם לקהל הרחב עד 28 ביוני. כל הרווחים ממכירת היצירות יוקדשו למיזם "אימוץ עם תקווה".
>> מבני תעשייה ישנים ופיסת טבע נסתרת מעין // העיר של תמי חומסקי
>> בית עם סקס אפיל וקפיצה קטנה לניינטיז // העיר של קרן מור

1. גן הפסגה
הנוף החלומי בגן הפסגה ביפו, בדרך לכיוון הים. לרגע שוכחים איפה אנחנו חיים.

2. המושבה האמריקאית
רחוב אוארבך וכנסיית עמנואל, המושבה האמריקאית, בועה של שקט בלב העיר והשכונה בה גרתי עם בנותיי. עבורי היא קסם וזכרונות מתוקים.

3. פארק אריאל שרון
כל שבת אני והכלב שלי אלבי יוצאים לשם לגיחה קטנה לטיול גם בעלות השחר. ירוק קסום, שקט ונקי מזבל.

4. בראסרי R48
תמיד טעים לאכול בה בכל שעות היממה, מחירים הוגנים ושירות פנטסטי. כיף לחזור אליה שוב ושוב.
רוטשילד 48

5. חוף העלייה
הבקרים בחוף העלייה ביפו, תחילה של יום עם חבורה קבועה של כלבים ואנשים נהדרים, כל בוקר יפה מקודמו, החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים ורק שלא ייגמר לעולם.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:
אני אוהבת כל מקום בעיר, אבל ללא ספק המקום הכי עצוב בה בתקופה האחרונה זו כיכר החטופיםץ כאב לא נתפס. הגרון חנוק מדמעות ומעצב, הלוואי וזה היה רק חלום בלהות.

השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ימים מושלמים" הסרט של הבמאי והאמן וים ונדרס שצולם בטוקיו. יצירת מופת חכמה ומרגשת, שמראה לנו עד כמה אפשר להיות שלמים ומאושרים מהרגעים הקטנים והפשוטים של החיים, ואי אפשר שלא להזכיר את השחקן הראשי קוג'י יאקושו המוכשר והמהפנט.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אל תפחד", השיר של אהוד בנאי בביצוע העדין והמקסים של הזמר שי צברי. זה שיר שתמיד אהבתי ובתקופה הזו הוא מקבל משמעות חדשה. אפשר לשקוע איתו ולבכות איתו, והוא גם מסמל געגוע, אהבה ותקווה בתקופה של אי הוודאות בה אנחנו נמצאים.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למיזם "אימוץ עם תקווה" מטעם מכון אדם וחיה ועמותת צער בעלי חיים רמת גן והסביבה, המחבר באמצעות מטפלים רגשיים, בין כלבים שזקוקים לבית לאנשים שזקוקים לסיוע נפשי ושיקום פיזי. העלאת המודעות לחשיבות של תמיכה בגישה ההדדית, מהווה קידום חיובי של ערכי אמון, ומעודדת בנייה, של חברה טובה ובריאה יותר.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חברתי גל חכים אשר, פסיכולוגית חינוכית שעובדת בקליניקה עם בעלי חיים, מתנדבת ומפגינה מסביב לשעון. לוחמת חופש, בנחישות התמדה וענווה. לדבריה "דווקא בתקופה שבה אנחנו עסוקים בסבל האנושי, יש חשיבות מכרעת לדאגה ואמפתיה לבעלי חיים, הכל קשור באופן עמוק לעולם שאנחנו שואפים רוצים ליצור".
מה יהיה?
"הכלבים נובחים והשיירה עוברת". עוד זריחה, עוד קפה של בוקר, והחיים כאילו ממשיכים. אבל אנחנו נמצאים בגיהנום, הורגים ונהרגים, בדרך לחורבן. חייבים פה שינוי, אחרת לא יהיה.