היא הגברת הראשונה של האופנה בתל אביב. זאת העיר של הגר אלמביק

הגר אלמביק היא ממעצבות האופנה הוותיקות והמשפיעות בתולדות תל אביב, זוכת פרס מפעל חיים של שבוע האופנה, המעצבת הראשית ומבעלי רשת האופנה על שמה ALEMBIKA (עכשיו בסייל חורף לוהט). ילידת תל אביב, מתגוררת בתל אביב, ויוצרת בתל אביב מאז ומתמיד. אין יותר תל אביב ממנה.

>> העיר של דני קוטנר: יין טעים, אנשים מתוקים, הרבה אווירה
>> העיר של גיל-עד דאבוש: זיכרון של בורקס ומסעדה שהיא יותר מאוכל

1. קפה לה גאטרי 

בית קפה צרפתי, מגיש קורטדו נפלא מתערובת קפה מצוינת. ממליצה על קרואסון ענק (שחובה לחלוק עם חבר.ה) – הקרואסון עם גבינה צרפתית, פרושוטו וביצה עלומה, שילוב מפתיע וטעים במיוחד. הצוות מאיר פנים וכיף להגיע אליהם.
קינג ג'ורג' 79

2. צעדת בוקר על שפת הים  

צעדת בוקר על החול הרטוב בחוף הים של תל אביב מאווררת לי את הראש ונותנת לי התחלה נהדרת ליום העמוס. לרוב אני הולכת ברגל מחוף מנטה ריי ומגיעה ליפו. יש תחושה חזקה של פתיחות ומרחב והים עוד יותר פרוש לפני והרוח מלטפת.

 3. חגי והלחם

מאפייה קסומה עם הלחם הטעים ביותר בתל אביב. מסתבר שחגי אופה לחם עם חיטה מזנים עתיקים ומקמחים נסיוניים מזנים מקומיים. הלחמים שלו מיוחדים וטעימים, במיוחד לחם האגוזים והבריוש הנפלא.
ויטל 25 

4. פסל הסירה של הפסל ואבי היקר עמנואל הצופה ז"ל

כיום, לצערנו הגדול, רחבת מוזיאון תל אביב הפכה לכיכר משפחות החטופים. אני פוגשת אותם ובאה לתמוך בהם בכל שבוע. השבוע נכנסתי לראות את התערוכה החדשה במוזיאון תל-אביב, "אני לא רוצה לשכוח",  וכשיצאתי מהתערוכה חיפשתי את פסל הסירה של אבי, רב החובל והפסל עמנואל הצופה ז"ל, סירת ברזל שיושבת וכואבת לה מזה שנים ברחבת המוזיאון, כיכר החטופים.
שאול המלך 27

 5. גינת דבורה בארון

גינה קהילתית קסומה שרק תושבי השכונה מכירים אותה. הגינה בין רחוב גוריון לשדרות בן גוריון נחבאת לה כמעט בסתר, ובתוכה פנינה ירוקה, הגינה מטופלת ומטופחת על ידי הקהילה, יש בה גידול ירקות ופרחים, מקום נפלא גם עם הילדים או סתם לתפוס ספסל ולהרגיש שאנחנו בכפר קטן לכמה רגעים של שקט נפשי.
סמטת יל"ג

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

ספסלי נתינה. הכוונות הטובות הופכות למטרד מהגשם ובעלי החיים. מציעה לעיריית תל אביב-יפו להיערך בפתרון יצירתי שיתן מחסה לספרים, לבגדים, לכלים ולתמונות שניתנו למסירה, ויחשוף אותם לציבור באופן מסודר.
(הערת המערכת: העירייה בהחלט נערכת בכיוון הזה)

 

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"SAY MY NAME", הצגה מרתקת שהיא חוויה אחרת של תיאטרון. השחקנים והקהל מתערבבים ביחד עם השאלה הקיומית – מי האדם האחרון שיזכור אותך. זכרונות וחרטות פרידות ואהבות, הסתכלות על המוות. המחזה והבימוי של רונית מושקטבליט ואלינור מילצ'ן, את התפאורה עיצב זוהר שואף ואת התלבושות עיצבה בתי, לי אלמביק. ההצגה מועלית במתחם מיוחד ומרשים, במה שהיה פעם בורסת הדגים של תל אביב.
מתחם 3426

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"עיד", סרט בדואי ראשון דובר ערבית ועברית, סרט שנותן הצצה אותנטית לחברה הבדואית בישראל. עיד חי ברהט, כותב וחולם על תיאטרון, דרמה מרגשת ובימוי אותנטי, תסריט משובח ותצוגת משחק מרשימה, יוצרים ביחד סרט אחר.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"רוח נשית", עמותה שמקדמת עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות. מזה שנה אני מלווה בהתנדבות, משתתפת ומסייעת לה לבנות תכנית אישית כדי שתגיע לעצמאות כלכלית ורווחה אישית. הפורום של רוח נשית עבורי זו מסגרת מעצימה מעוררת השראה.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מרימה ותומכת בגלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית, סמל לעומד בשער. אישה אחת שעומדת מול מתקפה פוליטית ושומרת על הדמוקרטיה. חשוב לי שתדע שהיא לא לבד. אנחנו איתך ומאחוריך. חשוב לחזק אותה. וכמובן שגם לעינב צנגאוקר, אמא מרשימה, מרגשת, מחכה יחד איתה לחזרתו של מתן בנה החטוף במנהרות החמאס. בעיני עינב ראויה להנהגה ביושרה, סמל ללוחמת אמיצה.

הגר, מה יהיה?
"…הסירה כבר לא תטבע… בימים של כבדות ושקיעה, דווקא סירת בזלת כבדה יכולה ללמד אותנו שיעור בעדינות ובזרימה… " (דרור בורשטיין, "הארץ"). בתקווה ואמונה לימים טובים יותר בארצנו.