הדרך לתוחלת חיים ארוכה ולאושר עוברת בטניס. העיר של טל גולדנגורן

טל גולדנגורן הוא מוזיקאי יליד תל אביב אשר בעברו היה אלוף ישראל לנוער, ובגיל 16 הגיע למקום שלישי באליפות אירופה. הקליפ לשירו הראשון, "העוצמה שלנו", מציג את העיסוק הנוכחי שלו כחוקר ומפתח בינה מלאכותית.

>> העיר של עידן אלתרמן // ראפ באטל עם הקהל והתמסרות לעצים
 >> העיר של יסמין גודר // קפה שהוא כל מה שיפו ולחם בטעם אהבה

 

1. הטיילת על הים

אוהב לרוץ בטיילת, לנשום את האוויר, להנות מהנוף של הים ולראות אנשים שנהנים מהחיים.

2. גבעת הילטון

מקום כיפי להיות בו, להרגיש טבע מטר מלב העיר ולראות את השקיעה.
משעול עימנואל סלע 217

3. מגרשי הטניס בעיר

האמת שלא חסרים מגרשים לשחק בהם וזה כיף לפעמים לחזור לאהבה הישנה ולחדד את הגוף והמוח – אומרים שטניס גם מעלה את תוחלת החיים – אז לכו לשחק.

4. משרד המנהל של הגימנסיה העברית הרצליה

למדתי בתיכון ויש מקרה אחד שלא אשכח אותו לכל החיים – כיוון שאת רוב זמני בתקופת התיכון השקעתי במגרש הטניס, כמעט ולא הגעתי ללימודים. לאחר מבחן במתמטיקה יצאתי מהכיתה והתייצב במסדרון מנהל בית הספר ד"ר זאב דגני, שבדיוק באותו הרגע היה באמצע שיחת טלפון. הוא סיים את השיחה כדי לשאול אותי מה שלומי, והתשובה היתה שהמבחן לא הלך לי כל-כך טוב. דגני ענה – עזוב את המבחן, איך הולך בטניס? צורת החשיבה היתה מחוץ לקופסא וטובת התלמיד בעולם הגדול, היא מה שעמדה אל מול עיניו.
ז'בוטינסקי 106

5. הבית שלי

מקום שאני מעביר בו את הרגעים שבהם אני מאפשר לעצמי לנוח, להירגע וליצור, אני אמנם תל אביבי אבל לגמרי בחור של שקט ובית.

המקום הלא אהוב

הבנייה הארוכה מאוד של הרכבת הקלה על חשבון הכבישים הקיימים. לפעמים זה נראה שפשוט הרסו את הכבישים בלי לעבוד על מנת ליצור משהו חדש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מה שמסדר לי את הראש נמצא בתוך הראש שלי – ספורט, מדיטציות, כתיבת יומן, מקלחות קרות, חוף הים וכלים שלמדתי במסגרת לימודי ה-nlp, ואני תמיד משתדל לשמוע עוד פרספקטיבות חדשות ולקחת מהן מה שעושה לי טוב. אני חושב שמכל דבר אפשר לקחת משהו. לאחרונה הייתי בהרצאה של דוקטור חיים שפירא בנושאי פסיכולוגיה ואושר, לקחתי משם תובנה שאם יש רק דבר אחד או שניים שלא מסתדרים לי בחיים, אז יש לי סיבות טובות להיות מאושר. אי אפשר לחכות לכך שהכל יהיה מושלם, ואני מאמין שאורח החיים שלי והכלים הפרקטיים שצברתי מקדמים אותי לכיוון הזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני מעדיף לקבל השראות מקורסים וסדנאות, וממעקב ברשתות אחרי אנשים שמאוד מצליחים בתחומם. אני יכול לא להסכים עם דעותיהם על חלק מהדברים ועדיין לקבל השראה ולקחת משהו שיקדם אותי. אני חושב שזה קצת חסר כאן, להיות מסוגלים לא להסכים על דברים ועדיין להקשיב וללמוד משהו חדש – למעשה זה נתן לי את ההשראה ליצור את השיר "העוצמה שלנו". רציתי לתת תקווה, והשאיפה שלי היא שתוטמע כאן הגישה שזה בסדר לא להסכים אבל אם נכבד ונקשיב, נוכל ללמוד המון אחד מהשני.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני אישית תורם באופן קבוע לעמותת לחיות בכבוד עבור ניצולי שואה וקשישים, יחד עם זאת, אני ממליץ לתרום לכל דבר שעושה טוב בלב לתרום עבורו – החזרת החטופים, משפחות שכולות, ילדים רעבים, או עמותות למען חולים ונזקקים. בנוסף, אני חושב שהדבר הכי חשוב שאפשר לתרום לו כרגע זה כל מה שיקדם אחדות בעם שלנו. זה מתחיל ממחשבה קטנה של "אני לא מסכים איתך אבל תן לי לנסות להבין מאיפה אתה מגיע, מה עושה לך טוב ומה מניע אותך, אולי נוכל למצוא יחד את עמק השווה".

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ההורים שלי. זכיתי להורים שנמצאים תמיד לצידי ועבורי. אם כבר מדברים על השראה, ההורים שלי הם מודל עבורי, בין היתר לעזרה ותרומה לנזקקים, ועל כך שלכל אדם מגיע שיראו אותו ובעיקר האנשים ה"שקופים" בחברה שלנו.

מה יהיה?
יהיה טוב. יש חטופים להחזיר, ואני מייחל שהם יחזרו בהקדם. אני מייחל גם שתחושת הביטחון שלנו תחזור, ותגדל אפילו יותר מכפי שהיתה לפני המלחמה, ואני מאמין שכך יקרה. עברנו כעם כל כך הרבה ואנחנו עדיין כאן, כשנבין שהעוצמה שלנו נמצאת בביחד שלנו, אין שום דבר שיעצור אותנו.