אלנבי 58 והליין שגילח את הראש. העיר של יואב צוקר (מלפני 30 שנה)

אלנבי 58

אחת מתחנות התרבות המשמעותיות של תל אביב בשנות התשעים. המבנה של בית הקולנוע הפך לנקודה המרכזית של תל אביב – החל ממסיבות שישי אחר הצהריים, דרך ליינים קבועים של ימי חמישי/שישי, הפקות ספיישל, ועד למסיבות האפטר – אין ספק שאלנבי 58 היה היכל התרבות של חיי הלילה של תל אביב. כל מי שהיה בסצנה, כל מי שרצה להתחכך בסצנה וכל מי שרצה להיכנס לסצנה – ידעו שאלנבי זה המקום. מדיג'י צופי ועד גדולי הדיג'איים הבינלאומיים, הדוגמניות הכי שוות בארץ שהיו הברמניות והסלקציה הקשה בכניסה. ברגע שנכנסת ידעת שאתה נמצא במקום הכי שווה בתל אביב, במזרח התיכון ואולי אפילו בעצם בעולם כולו – בטח באותם הרגעים שהכל מתחבר ביחד, המוזיקה, האלכוהול, האנשים והאנרגיה. אין ספק שהסרטים הטובים ביותר של אותה התקופה הוקרנו בבית הקולנוע הישן של אלנבי שהפך למועדון.

פלייר למסיבה באלנבי 58

פאב הגלולה

להיות רוקר בניינטיז היה קול, הגראנג' פרח והיה בשיאו, ואם הייתם רוצים להרגיש קצת כמו בסיאטל של תחילת שנות התשעים, פאב הגלולה היה המקום שקיבץ את כל הז'אנר. לפאב הקטן ברחוב ברנר 2 היו מגיעים כל מי שאהב וחי את הרוקנרול לייף – והרבה הרכבי רוק נולדו שם, וכן… גם הרבה חילופי רוק. כי בכל זאת, גם לנו הגיע באותן שנים לחיות קצת רוקנרול.

דמיינו את מאור כהן מקיא על המדרכה.מיקום פאב "הגלולה" ברחוב ברנר (צילום: גוגל סטריט ויו)

קרמבו רקורדס

לקנות דיסק או תקליט, זו היתה חגיגה, התרגשות – להקשיב בחנות לדיסק, לבחור, לקחת הביתה, לטחון את האלבום כמה פעמים עד שמתחילים בכלל להבין אם בכלל אוהבים אותו. החנות ברחוב שינקין, בבעלותו של גל עופר, היתה תחנת תרבות עבורי. פעם בחודש הייתי מגיע, ויוצא עם לפחות עשרה דיסקים חדשים – גראנג', אלקטרוני, ברייקביט, האוס, ג'אנגל, דראם אנדבייס, היפ הופ, גנגסטה ראפ ועוד – איזה כיף!

האוס אוף פיין

ליין המסיבות שכבש את העיר והפך לשם דבר, יחד עם שותפי גיא קליימן, שי אמיר, דיויד גילרמן ונועם בנימיני. בהתחלה פעלנו בכניסה ליפו ואחר כך ברחוב קומפורט בפלורנטין, יחד עם הדיג'י גל עופר (ההוא מקרמבו רקורדס) נתנו בראש בכל מוצאי שבת. תמהיל של גראנג', היפ-הופ, ברייקביט והאוס – עם הרבה מאוד אלכוהול על חשבון הבית – ולא היו כאלו מסיבות שהעלו את הדופק לכל כך הרבה אנשים בבת אחת וביחד.

הרבה מאוד דמויות מובילות מעולם העסקים והתקשורת של היום (בלי ניימדרופינג) מצאו את עצמן.ם גמורים/שפוכים/מקיאים על הרצפה בליין הזה ועד היום מבקשים מאיתנו להתאחד לעוד מסיבה, מי יודע, אולי זה עוד יקרה. האווירה היתה באמת מטריפה, ויצא שעשינו שם כל מיני דברים הזויים: היה לנו, למשל, כיסא של רופאי שיניים שהיינו מעמידים על במה במרכז ההאנגר. אנשים היו עולים ומתיישבים על הכסא, ואז היינו מגלחים להם את הראש באמצע המסיבה (כמובן שבהסכמתם). לפעמים, בגלל כל האנרגיות והטירוף שמסביב, היינו מפספסים קצת ואז היו מקרים שאנשים פשוט היו יורדים מדממים מהראש מהבמה וממשיכים לרקוד.

https://www.facebook.com/217329804949769/photos/a.217902684892481/217904858225597/?type=3