המסעדה שהיא אבא ואמא ובר מכוכב אחר. העיר של יוני שרוני

בית רומנו

בקיץ 2010 בשבועות הראשונים לפתיחת התדר – אז עוד במה שהיום הוא הפורט סעיד – הוזמנתי אליו כשדרן ונתבקשתי להחליף את מנהל האולפן לכמה ימים. מאז עברו כמעט 12 שנה ואני עדיין איתם. לפני עשור הלכתי עם וולטר, אחד הבעלים, לראות את המקום שיהיה הבית שלנו לקיץ הקרוב. זה היה בית רומנו. אמרתי לו שזו טעות ושאף אחד לא יגיע לאיזור הזה. אני מכיר בית רומנו על כל מסדרון ולאן מובילה כל דלת במבוך הזה ואין ספק שזה הבית השני שלי. דרך יפו 7

יריד תקליטים בבית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

חנן מרגילן

מקום שהוא כבר מזמן לא סוד שמור, אבל אין מה לעשות, זה המקום הכי טעים בעיר. משרדי אנובה, שם אני עובד כבר עשור (ועוד לפני, כשכתבתי "בעכבר העיר" שהשתכן במבנה "הארץ"), נמצאים בקריית המלאכה הסמוכה וזה המקום ההגיוני ללכת אליו באיזור. למזלם של העובדים בסביבה זה גם מקום ברמה אחרת לגמרי. מרק הדושפרה יכול לרפא צינון ומכאובי לב והוא לגיטימי גם בקיץ. במידה וארתור הבעלים לטובתך תקבל גם שולחן טוב בחלק השמור האחורי. מסילת ישרים 15

לא רק דושפרה. מרק לגמן בחנן מרגילן (צילום: מערכת טיים אאוט)

בסטה

כמובן שגם זה לא עוד מקום סודי, אבל אם מבקשים מקומות אהובים באמת ולא סתם התחכמויות אז לבסטה יש מקום חם בלב. חובה תמיד על הבר, ואם מיכאל הברמן שם – החוויה שלמה. אחד המקומות היחידים שאתה יכול לפגוש דמויות של תל אביב הקצת יותר ישנה (או מאוד ישנה) והשיחות יתחילו על יין ויגמרו בסיפורי מור"ק עירוניים. אם יחבבו אותך היושבים, מצב שתגלה שגם שילמו עליך כאשר יגיע החשבון. השומר 4

חוויה מושלמת. בסטה על הבר (צילום: נטע אלונים)

לונג סנג

הסינית ומיתוס התפריטים. מקום שאני זוכר עוד מהנסיעות הראשונות לתל אביב, פשוט כי הוא קיים כל כך הרבה שנים שזה דבר מדהים בזכות עצמו בעיר שהכל מתחלף בה. המיתוס הידוע על שני התפריטים, האדום והשחור, כאשר השחור כתוב בסינית ומכיל בחובו מנות יותר "אקזוטיות" – התגלה זה מכבר כלא כזה קיצוני כמו הסיפורים שהריצו עליו אבל שמר על המקום כמסקרן. בסופו של דבר זה לא משנה כי באמת טעים שם. האווירה המשפחתית היא באמת משפחתית, על כל המשתמע, ולפעמים זה מרגיש שאין להם כוח לשאלות אבל אם תגיעו כמה פעמים תהיו כבר בני בית וידעו מה לתת לך, כי ההורים יודעים הכי טוב. אלנבי 44

זה מהתפריט השחור? לונג סנג (צילום: אנטולי מיכאלו)

אודם

בעודי יושב וחושב על כל המקומות שאהבתי בעיר ושלא איתנו עוד – מהקוסמונאוט, קפה ברזילי, הצופה דרך שלל ברים שהיו בשיא תהילתם פעם ונרמסו עבור עוד מלון – אני חושב בעיקר על האודם. בחודשים האחרונים העירייה לא משחררת מהם ומאיימת על פעילותם העתידה להתחדש בתקווה. מקום קטן, שטוף באור אדום, ששם את המוזיקה שהוא רוצה בלי התחשבות בלקוח, לא בטעם ולא בווליום, כך שאין טעם לשאול בנושא כי תקבלו מבט תקיף. מקום שנותן לך יקום אחר לפרק זמן קצר. יהודה הלוי 33

>> יוני שרוני הוא חבר בלהקת גארדן סיטי מובמנט שהוציאה לאחרונה סינגל חדש ונפלא (צפו בו כאן מעל) ומנהל מוזיקלי בלייבל אנובה שמציין השנה 15 שנים להיווסדו והשיק אוסף מיוחד שיצא בדיגיטל ועל גבי ויניל