הבניין הכי יפה בעיר ובר של אחרי הפגנות. זאת העיר של יניב סגל

יניב סגל הוא ממייסדי ומובילי החזית הוורודה, תנועת מחאה ארצית הפועלת באמצעות כלים אומנותיים לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית. היום (שישי, 26.7, 18:00) תיערך בתיאטרון תמונע "ועדת החזית הוורודה בעניין הדרך לשבעה באוקטובר", מיצג תיאטרלי במסגרת פסטיבל א-ז'אנר, שיעלה גם מחר (מוצ"ש) בכיכר הדמוקרטיה לפני העצרת השבועית להקדמת הבחירות ועסקת חטופים עכשיו. אמרנו "עכשיו".

>> חזון שמימש את עצמו ופדיקור פמיניסטי // העיר של שרי גולן
>> כניסה סודית לקולנוע ובר שלא דומה לכלום // העיר של אבשלום פולק

ועדת חקירה. החזית הוורודה, תיאטרון תמונע (צילום: נועם חלבי סנמרן)

1. גינת/קפה אלוף בצלות

מקום שמוכיח כמה כל פיסה ירוקה בדרום העיר היא נחוצה ומשנה את השכונה. כיף לשבת שם להתפנן ובית הקפה אלוף בצלות הוא מקום מושלם לאוכל ושתייה לפיקניק.

לא ידענו כמה אנחנו צריכים מקום כזה. קפה אלוף בצלות (צילום: שחר סגל)

2. בית הצעירים

הבניין הכי יפה בעיר והמרכז של החזית הוורודה. מזא"ה 9 

העולם לא שייך לצעירים אבל הבניין הזה כן. מזא"ה 9 (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)

3. צ'ובו

חנות יצירה ברחוב הרצל שכיף ללכת בה לאיבוד ולצאת עם חומרי יצירה, צבעים ועוד. הרצל 40

4. "וגר זאב עם כבש"

הפסל של יעל ברתנא בסמוך להיכל התרבות. זו גם פינת ההתכנסות וההתארגנות של החזית הוורודה להפגנות בשבת.

יעל ברתנא, גן יעקב (צילום: רעות ברנע)

5. הפיקוק

בר הבית שלנו שאנחנו יושבות בו תמיד אחרי הפגנות. אוכל טעים ויין זורם. מרמורק 14

ולא רק אחרי הפגנות. פיקוק (צילום: יעקב בלומנטל)

מקום לא אהוב בעיר

מזרח פלורנטין ושכונת נווה שאנן. השכונה שבה אני גר. רואים בבירור כמה השכונות האלה לא מעניינות את העירייה. לצד השכירות המוגזמת, הרחובות מטונפים ומוכי חולדות והקהילות המקומיות לא מקבלות מענה לצרכים שלהם. העבודות המאסיביות באיזור דרדרו רק יותר את המצב, וגורמות לכך שאי אפשר בכלל לזוז באיזורים האלה. כל יום נחסם רחוב אחר בלי התראה והתושבות והתושבים צריכים לאלתר סביב זה. ניכר שאין שום מחשבה על התושבים שחיים שם עכשיו. עצוב.

טינופת וג'נטריפיקציה. נווה שאנן (צילום: רעות ברנע)

השאלון 

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
פסטיבל א-ז׳אנר בתמונע תחת הכותרת "ועדת חקירה". אנחנו משתתפים בו עם "ועדת חקירה ורודה" לעניין הדרך לשבעה באוקטובר. ועדת חקירה שהייתה צריכה כבר לקום ברמה הממלכתית ויש חשש שלא תקרה ואם כן תהיה מעוקרת ומסורסת (חמישי ושישי 26-25.7, בשעה 18:00 בתיאטרון תמונע, ונשלב אותה גם במוצ"ש הקרוב ברחבת קפלן בתל אביב, במסגרת פעילות המחאה של החזית הוורודה).

ועדת חקירה ורודה. פסטיבל א-ז'אנר (צילום: גיל בארי)

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "דרישת שלום" בהוצאת רדיקל. מקבץ של נאומים על שלום ותקווה מאישים שונים בהיסטוריה, מאנה פרנק ועד דליה רביקוביץ׳. מעודד קצת לראות שגם בתקופות הקשות ביותר בהיסטוריה האנושית, אנשים לעולם לא וויתרו על החלום, הרצון והאמונה שיהיה טוב.

 לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לחזית הוורודה כמובן! אנחנו נמצאות בחוד החנית של המאבק על הדמוקרטיה הישראלית ונגד ממשלת ההפקרה של נתניהו. מוזמנות ומוזמנים לחזק אותנו ולהצטרף אלינו ברחובות, וגם להשאיל תוף או מגפון להפגנות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יפעת קלדרון, בת דודתו של עופר קלדרון החטוף בעזה. אחת מהנשים שעומדות בחזית המאבק להשבת החטופות והחטופים. תעצומות הנפש שהיא מדגימה מעוררות השראה.

יפעת קלדרון (צילום: ליאור שגב)

מה יהיה?
יהיה ורוד יותר! אבל בשביל שזה יקרה צריך את כולנו ברחובות, שלא נפחד להשמיע קול ושנזכור שתמיד תמיד אפשר להשפיע על המציאות ולשנות אותה.