"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: אביאל אלבז ויקיר כנפו, בעלי מעדניה דלי אלהמברה ומיזם מהשדה לשולחן ישראל עם המקומות שהם פשוט חייבים לעצור בהם בדקות המעטות בהן הם לא במעדניה שלהם
1. שילה
אביאל:בית הספר שלי. מבחינתי זו המסעדה הכי טובה בעיר. השף שרון כהן גאון בכל הקשור לחוויה שמתאימה לכולם, והסטנדרט הגבוה שהוא מציב ליווה אותי לאורך הדרך. ספגטיני לוקוס זאת מנה שחולמים עליה בלילה.
בן יהודה 182
2. בית קנדינוף
בין המקומות הטובים שיש ליפו להציע. שילוב של אווירה, אמנות, אוכל ואנשים מקסימים. שמי השף חבר קרוב, בישלנו בעבר ביחד.
דג במעטפה זאת מנה כל כך פשוטה וכל כך חכמה – כמעט כל חומר גלם אפשר לבשל בכל טכניקה, אבל המנות המנצחות הן אלו שמגיעות לאיזון בהתאמה בין טכניקה וחומר גלם.
הצורפים 14
3. קיצ'וקאי
כשהשף הוא גם דייג וגם יוצא מהקופסה מקבלים תפריט שכיף ללכת בו לאיבוד. כל מנה צועקת טעמים חדשים בין ים תיכון משוחרר לבין מסורתי יפנית, והקוקטייל על בסיס יוזו משובח ורום חריף רק מוסיף לחגיגה בחך. בעונת הטונה האדומה השף אור גינסברג מפרק דגים טריים, חוויה ששווה קפיצה.
עמיעד 10
4. פיתה פיתה
עבור שני אנשים נורמליים שחיים כל היום במעדנייה שלא עובדת בשבת ועיקר האוכל בה מבוסס על דגים, גבינות וירקות, מדי פעם הגוף צריך בשר. פיתה פיתה בסניף שנמצא ליד שוק הפשפשים הוא הדבר הנכון שאנחנו מתפרקים עליו – טחול ממולא עבור יקיר וצלחת קבב ופרגית עם סלט ירקות שרופים לאביאל.
מרגוזה 4
5. דלידה
אבי מדווין הוא בין המסעדנים הראשונים ששמעו על המיזם שלנו והוא עף על הרעיון. מאז, לא רק בזכות הפרגון ההדדי, דלידה היא כמו זיקוק של החוויה הקולינרית הישראלית. בר קוקטיילים פתוח לקהל, לאבנה ברולה, אווירה בגובה העיניים, קפה בבוקר בחלל הפתוח והשיפודים בצהריים מרגישים כאילו מישהו מבין את השפה הקולינרית המקומית.
זבולון 7