המקסיקנית הכי אותנטית ומקום לקנות בו דיסקים. העיר של לאה לב

את לאה לב אתם מכירים כסטנדאפיסטית מבריקה שכיף לשמוע ברדיו ובטריליוני פודקאסטים שבהם היא מתארחת או מארחת. עכשיו תוכלו לראות אותה גם כשחקנית בסרט שמאיים להיות קאלט, "ילד ז*ן", בבימויו של ירדן אגיאן שגם משחק לצידה יחד עם תובל שפיר. הקרנת הבכורה תתקיים ברביעי הבא (15.1), ואם היינו במקומכם היינו לוחצים כאן ורוכשים כרטיס. אבל אנחנו לא במקומכם אז תעשו את זה לבד, אתם ילדים גדולים.

>> העיר של מרינה שויף: בר להרגיש בו נוח בפיג'מה והכיכר שהיא הלב
>> היא הגברת הראשונה של האופנה בתל אביב. זאת העיר של הגר אלמביק

1. קאמל קומדי קלאב

הבמה הראשונה שלי ושל סטנדאפיסטים רבים. החליף המון כתובות במהלך השנים, וזה קצת מה שכיף בו. לרוב אפשר לנחש את הגיל של הסטנדאפיסט לפי המיקום של הקאמל בהופעה הראשונה שלו. באופן אישי, אני מתגעגעת לקאמל בנחלת בנימין.
אלנבי 128

2. אנסטסיה

אני בכלל לא טבעונית! כשכתבתי את "לעבור את הלילה", שותפי לכתיבה (שהוא כן טבעוני) גרר אותי לשם. הופתעתי לגלות כמה אוכל טבעוני יכול להיות טעים! ממש נפתח בפניי עולם חדש. העברתי שם הרבה שעות כיפיות, תודה להם.
פרישמן 54

3. מסקל

עם כל הכבוד למסעדות המקסיקניות בארץ (ויש כבוד, אני אוהבת כל בוריטו כאילו היה בן), המסקל היא המסעדה המקסיקנית הכי אותנטית בארץ. ועל זה מעידה לא רק אני, אלא גם כל התיירים מדרום אמריקה שאני שומעת לידי כשאני יושבת שם.
ויטל 2

4. האוזן השלישית

יש לי רכב קצת ישן שאפשר לשמוע בו דיסקים, ככה שבשנים האחרונות אני שומעת המון מוזיקה בדיסקים ואוספת דיסקים מדהימים שאנשים זורקים. מפה לשם, האוזן השלישית הפך להיות הוט ספוט בשבילי. בכל פעם שאני באזור, אני קונה שם כמה דיסקים יד שניה. יחס לבבי, עם בית קפה מקסים, ותמיד יש סיכוי לפגוש את ארקדי דוכין! חגיגה של מקום.
קינג ג'ורג' 48

5. שוק האוכל האסייתי 

מקום חובה לכל בשלן.ית. להגיע בסופ"ש, להעמיס מוצרים במחירים הוגנים, ולהכין בבית אוכל אסייתי טעים.
התחנה המרכזית החדשה, קומה 4

מקום לא אהוב בעיר

מחלף השלום. אי אפשר לאיית "חלאה" בלי "לאה", ואני מודה שאני חלאה שמגיעה לעיר עם רכב פרטי. מעדיפה לעמוד בפקקים מאשר להסתמך על התחבורה הציבורית, תתבעו אותי. והתרגלתי לפקקים בתוך ומחוץ לעיר. אוכלת אותם כמו גדולה. אבל הפקקים של מחלף השלום? עינוי. אין מילה אחרת לתאר את הדבר הזה. והגיע הזמן שמישהו יעשה עם זה משהו. ואני לא מדברת על הממשלה, כי הם מזמן כבר ויתרו עלינו. אני מדברת לחברות ההייטק השוכנות באזור יגאל אלון – תתחילו להוציא שאטלים לעובדים שלכם. זה הזמן להיכנס מתחת לאלונקה ולארגן הסעות מסודרות כדי להחזיר קצת שפיות לכבישים. די. להפקרות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי בהרצאה של זאב אנגלמאיר – פתח לי את הראש! מאוד מעורר השראה לראות בנאדם עם מלא כישרון ויוזמה עושה כל כך הרבה דברים מגניבים לאורך זמן. נהניתי מאוד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"נאדי באדי" של שחר טבוך ו"באמפרים" של נס וסטילה. לצד כל שירי המלחמה והשכול, אני צריכה שירי פופ שיגרמו לי להרגיש שאנחנו גם נורמליים. אז תודה לכל המעורבים בהם.

 

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בכלכלה הנוכחית אני ממליצה לכולם להשקיע את זמנם ביצירת מקורות הכנסה נוספים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
קובי בלולו, חברי הטוב שהוא גם סטנדאפיסט מצוין, בשלן על, עושה ארוחות שף מדהימות, פופ-אפים של אוכל הודי, מייצר מלא תוכן לרשתות, מנחה את הפודקאסט "בטן מלאה" ובנאדם נסיך! מעריכה ואוהבת אותו מאוד מאוד. תעקבו אחריו אם לא עשיתם את זה עד עכשיו!

 

מה יהיה?
שואלים אותי כאילו אני אחראית על משהו. מה יהיה? מה שתעשו שיהיה.