מוטי טיטמן (מלגו ומלבר) קונה כאן דגים ולחם: זו העיר שלו

1. HOC

שם אני שותה את הקפה של הבוקר, מקום שהוא מאוד פיין, נורדי ונקי בנראות שלו ואחד המקצועיים שראיתי בארץ. הבעלים הביאו משהו אירופאי ועולמי שלוקח את הקפה למקום הכי מקצועי שיכול להיות. בשנים האחרונות האוכל בארץ קפץ מדרגה וגם היין, ו־HOC הוא מהחלוצים שמטמיעים את נושא הקפה. מלבד זאת יש שם זני קפה בטעמים פאנקיים ממקומות שונים בעולם והקפה עצמו מוגש בכוס מדהימה.
התבור 2, תל אביב

HOC (צילום: עמית זאנטקרן)

2. המתקנים בצ'ארלס קלור

אני אוהב להתאמן. זה מרגיע אותי ועושה טוב לנפש. את מתקני הספורט על הגבעה שמשקיפה לים, בהמשך הרברט סמואל לפני הפנייה לשוק, גיליתי בתקופת הקורונה. הייתי מגיע לשם בשעות הבוקר, כשנעים ואין יותר מדי אנשים, ואחר כך יושב על ספסל סמוך שמשקיף לים, שומע מוזיקה ונהנה מהסיטואציה. עכשיו, כשחזרנו לעבודה, אני מגיע להתאמן שם פעמיים בשבוע בשעות בין הערביים שהן הכי יפות בעיניי, כשהעיר עוברת ממוד צהריים לערב.

פארק צ'ארלס קלור (צילום: Getty Images)

3. Wild Bread

הלחם הכי טוב בתל אביב אם לא בארץ. הבעלים הם זוג מקצוענים ששומרים על המוצר ברמה קפדנית, בלי להתמסחר ולגדול יותר מדי. לחם המחמצת שהם מייצרים אוורירי ופריך, והוא כמה רמות מעל כולם. למדתי בניו יורק אפיית לחם ואני אוהב מאוד את העולם הזה, ולדעתי הלחם של ווילד ברד הוא הטוב ביותר, במיוחד לחם פרא על טוהרת השיפון.
יד חרוצים 14, תל אביב

ווילד ברד (צילום: אייל פרוינד)

4. פנסטר דגים

מוסי קרוב משפחה שלי והוא תמיד מביא את הדגים הכי טובים שאפשר. מעבר לכך הוא גם איש מיוחד מאוד, האשכנזי הכי כעוס במדינת ישראל, כמו הסופ נאצי בסיינפלד. אנחנו עובדים יחד כבר שנים והדגים אצלו תמיד טריים ואיכותיים.
הכרמל 25, תל אביב

מוסי פנסטר. צילום: איליה מלניקוב

5. OCD

ככל שהשנים עוברות והפיין דיינינג נדחק לפינה, חוויות כמו זו שיש ב-OCD מתמעטות והולכות. הרבה מסעדות הולכות לכיוון קז'ואלי ו-OCD ממשיכה להיות חלוצה ולהגיש ארוחת טעימות, שהיא מורכבת מאוד לביצוע. שאפו לרז רהב שמתמיד ועושה את מה שהוא עושה בנחישות והתמדה.
תרצה 17 יפו

OCD (צילום: חיים יוסף)