בית לשבורים ושבורות ומרגריטה לפרצוף. זאת העיר של מתן אגוזי

מתן אגוזי הוא סינגר-סונגרייטר, מפיק ומולטי-אינסטרומנטליסט, והוא יופיע בפסטיבל הג'אז הבינלאומי בירושלים שנפתח מחר, עם חומרים חדשים ובוערים שטרם ראו אור. אגוזי הספיק לעבוד עם אמנים כמו נגה ארז, מרגי, אנה זק, אלון עדר, ישי ומיכאל סוויסה, ג׳יין בורדו, אקו ועוד, ובשנים האחרונות הוא בונה את עצמו כאחד המוזיקאים הבולטים בתעשייה המקומית, עם הפנים אל מעבר לים, מיליון השמעות בספוטיפיי, ומוזיקה שמלהטטת בין אנרגיות גבוהות, מלודיות קליטות וקול מחוספס מלא בגרוב ובנשמה. למה שתחמיצו דבר כזה. עוד פרטים, עוד מופעים ועוד כרטיסים כאן

>> העיר של גד קינר קיסינגר: אוכל כמו של סבתא ונקטר בריזה אלוהי
>> העיר של גליה הראל דור: בר סודי בשוק הכרמל וחיים עם פסקול
>> העיר של דנה שוופי: תפאורה לסרט אימה ומדרחוב לשיטוטי אוכל

1. קפה גרגר

אני וחברים שלי עדיין מתעקשים לקרוא לו בשמו הישן, "גצל", לא ברור למה (ברור לגמרי, כי זה שם פי אלף יותר טוב). הוא נהיה בית קפה הבית שאני הולך אליו כמעט כל יום כדי לרכל, לשתות קפה וקראנץ' שוקלד ולדבר על החיים ועל הלב שעות על גביי. בפנים יש ספות כיפיות וביתיות עם שירות ביתי ובו זמנית עם קצת פאסיב אגרסיב שגורם לך לרצות לחזור בגלל שלא קיבלת מספיק אהבה בבית ובבית הספר. מסילת ישרים 48

2. הוואן

יש שיגידו שאני סליזי. אבל! יש לי המון הערכה אישית למקום הזה. בתור מישהו שלא אוהב ללכת הביתה ולסיים את הלילה, יש את המקום הזה שלא יודע להגיד לך די, ואלא אם כן ניסית לגנוב כסף מהקופה הראשית, אתה תישאר שם לנצח. זה הבית של השבורים והשבורות בתל אביב שלא יודעים איך לסיים את הלילה. במקום שבו כל שבור ושבורה יכולים להרגיש בבית ושהם לא לבד בעולם הזה! בואו לרקוד למוזיקה הכי אקלקטית ששמעתם בחייכם. קפיצות אנרגטיות בין רייג׳ אגינסט דה משין לסטיינג אלייב של הבי ג׳יז. המקום הזה לא משאיר מקום לספק והקרינג׳ בשיאו. מקווה ישראל 1

3. שרויטמן נחלת יצחק

וואי וואי, קודם כל זה הבית קפה הכי טוב בארץ נקודה שאף אחד לא יגיד אחרת. מהסנדוויץ׳ פרעצל עם השפיץ בייגלה בסוף שממכר כמו נאגטס במקדונלדס, עד השירות הכי ביתי ומדהים וכיפי שיש, ברמה שאני נכנס למטבח לתת כיף לטבחים ולשוטפי כלים. הקפה שלהם עשוי מפולים אלוהיים מכפר "האלוהים ישמרני ולא יודע איפה" וזה מדהים וטעים בצורה בלתי רגילה. נחלת יצחק 30

4. לה מעלה

חולה על המקום הזה. קודם כל להיכנס לשבת על הבר דבר ראשון. דבר שני מרגריטה לתוך פרצוף שלכם בזריז. אם זה לא הספיק לכם כדי לתפוס ראש תזמינו עוד אחת ותתחילו להתחזר על התפריט עד שתחזרו הביתה עם כאב בטן מרוב שאכלתם. יש שם אווירה מדהימה ומרגשת עם שירות חברי ומדליק ואוכל פגזים.

5. לה קטרינה

פה מדובר בדבר האמיתי חברים. הקסם הזה מתחבא בנחלת יצחק, אי שם במחוזות הסחים – אבל! כמו בקסטרו עודפים שם יש פיסים שווים, גם בנחלת יצחק מסתתרים יהלומים! המקום הזה הוא מקסיקו במיטבה עם אוכל מקסיקני אמיתי עם כל האווירה והמוזיקה ברקע בווייב של ערוץ 24 בטברנה המקסיקנית, והתפאורה מלאת צבע וחיים, עם מלא מסיכות של יום המוות. מרגיש פה כאילו אני בסרט קוקו. הבוריטו טינגה שם הוא אלוהיייייי ואני מכור לשירות, לאנשים החמים ולאוכל הממכר. בכל פעם שאני אוכל שם, מרגישים את הטוב לב של האנשים בתוך הבוריטו. נחלת יצחק 4

מקום לא אהוב בעיר

כל מקום שבו יש פקקים. שמישהו כבר יפתור את זה. נכון, יש רכבת קלה, אבל מה עם האנשים שרוצים לשיר "I don’t wanna close my eyes" בקולי קולות לבד באוטו?

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"הסוף" בצוותא – מחזמר שראיתי כבר שלוש פעמים. לא נמאס. מוכן ללכת בפעם הרביעית עם מי שרוצה. המחזמר היחיד שגרם לי להיות בעניין של מחזמר, בגלל הכתיבה המושלמת, המשחק הגאוני (עידן אלתרמן ואבי דנגור) המוזיקה המבריקההה (גיא ונטרוב, אלעד טל, תומר רבינוביץ׳). תמיד פותח את הלב ומזכיר לי למה אנחנו פה על הכדור הזה. הם עושים את זה בצורה הכי חכמה מצחיקה מרגשת ומפגרת בו זמנית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ממש כמו בתשובה הקודמת.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת SafeHeart – ארגון מאוד חשוב שעושה עבודת קודש לטיפול נפשי חינמי עבור נפגעי המסיבות בעוטף עזה ומי שעברו ועוברים את הזוועות שחוו ב-7.10.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שהכי צריך להרים לו הוא כולםםם. לכולם פה מגיע חיבוק עצום. כולם פה, אני מאמין בלב שלם, יוצאים מהבית שלהם כל יום ועושים את המקסימום כדי לעמוד על הרגליים נפשית ופיזית, כדי להתמודד עם מה שקורה פה עכשיו במלחמה הזאת. כל מי שהולך להפגנות, שמפיץ טוב, שרוצה לתת ולעזור לסביבה שלו, כל אחד שיושב עם חבר שלו שחזר ממילואים לתת כתף ואוזן קשבת, כולם פה עושים את המקסימום ולכולם מגיע שירימו להם.

מה יהיה?
אני לא יודע. אני כן מאמין עכשיו שאנחנו פותחים פצע ענק בחברה שלנו שדימם שנים, ולריפוי לוקח המון זמן ואנחנו בתהליך, אבל אנחנו בתוכו ואני באמת מאמין שיכול להיות פה לא פחות מגן עדן. המצב מאוד לא פשוט, אני קם עדיין מסיוטים בלילה על החטופות והחטופות שלנו. אבל חייבים להמשיך להאמין בטוב לב שלנו וברצון שלנו לחיות בטוב פה אחד עם השני, עם ההבנה שרק אנחנו בתוך עצמנו יכולים לשנות את זה, מבפנים החוצה. אני רוצה להגיד לאנשים להמשיך לעשות אומנות, מוזיקה, משחק, כל דבר שעושה לאנשים טוב. בשביל זה אנחנו נלחמים. גם אם אנחנו מרגישים אשמה או לא בסדר על זה. זה התפקיד שלנו ואי אפשר לדעת למי זה יכול לעשות טוב ויכול לעזור.