סנדוויץ' שהתעלפתי ממנו וחוף שחירחרתי בו. העיר של נועה מנור

>> נועה מנור היא שחקנית, סטנדאפיסטית שתופיע בסטנדאפ פקטורי בסוף החודש (31.5, כאן מתכרטסים) והאישה החזקה מאחורי טייקון הרסלינג החדש יונתן ברק וליגת ההיאבקות שלו "רסלינג ישראל", שהפרק השני שלה מחכה לכם ביוטיוב. ומה היא עושה שם מאחוריו? אתם לא רוצים לדעת. באמת. אוי לא. לא. נועה, בבקשה לא. יש פה ילדים. לאאאאאאאאאא

>> מבצע יונתן: "רסלינג ישראל" הוא המתנה שמגיעה לנו ליום העצמאות
>> יש אליפות: "רסלינג ישראל" היא ממתק טלוויזיוני אמיתי. וזאת רק ההתחלה

1. שדרות בן גוריון

לשם היינו יוצאים לטיול עם הכלב שלנו שימי, שהיה מהלך לו שם כמו מלך השדרה. יש שם מדרכה להולכי רגל מצד אחד ושביל אופניים מצד שני, אז תהיו בטוחים שאף אחד, אף פעם, לא נמצא במקום המיועד לו. אם הולכים לכיוון מזרח, מגיעים לגינת הכבאית שם יש גם מתקן לילדים (ספוילר: זו כבאית) וגם מתקני כושר, ואפשר לקחת את הפעוטות לשחק במשחק האהוב עליהם, הלא הוא לבהות באנשים זרים מזיעים בזמן שההורים מתנצלים/בוהים יחד איתם. מצידה השני של השדרה נמצא חוף גורדון, המביא איתו בריזת ים מרעננת, כמו גם את טובי בנינו התל אביביים שבדיוק חוזרים מטבילה במים ולכן לא מוכנים ללבוש חולצה, למרות שהם כבר ממש אמורים ללבוש חולצה (אתה עוד רגע בבניין העירייה, תכסה את הכרס, נשמה).

2. ואם כבר חוף גורדון

לפני הגיוס, מאוד רציתי להיות מדריכת כושר קרבי. כן, הרסלינג שנקלעתי אליו עכשיו עם בעלי יונתן ברק ורסלינג ישראל לא הגיע משום מקום. את רוב ילדותי העברתי בתחרויות בינלאומיות (אומנם בספורט איזוטרי כמו החלקה אומנותית על גלגיליות, אבל היי, זכינו כמה פעמים באליפויות אירופה אז זה נחשב!) וכשהגיע הזמן להתגייס, נראה לי טבעי להמשיך כספורטאית. הבנתי מחבר של חבר של אבא של חבר, שהמיונים כוללים ריצת 2,000 בחול. ולא סתם חול – חול רך! אז אבא שלי, שתמיד תמך בי בכל יעד שסימנתי לעצמי, לקח אותי לבדוק כמה זה בדיוק 2,000 מטר, כדי שאוכל להתאמן לקראת המבחנים.

התחלנו בחוף גורדון ונסענו דרומה עד שהמחוגים במכונית הראו 1,000 מטר – מלון דן. ״אז את רואה, תתחילי בגורדון וכשתראי את הבניין הצבעוני הזה, תחזרי חזרה״. אומנם בסוף לא נהייתי מדא"גית, אבל התקופה הזו שבה נסעתי שלוש פעמים בשבוע באוטובוס מרמת גן עד לחול הרך של תל אביב רק כדי שאוכל להזיע ולחרחר – עדיין קסומה בעיניי.

3. סטנדאפ פקטורי

מעבר לזה שהוא בית מדהים לסטנדאפ כבר יותר מעשור, המועדון הזה ממוקם בדיוק איפה שכל מועדון סטנדאפ אמיתי צריך להיות – באיזור של הומלסים ו"מוכרות מזון". מה יכול לתת לך יותר מוטיבציה להצליח מלראות גבר בשמלה עומד בצומת, ומזכיר לך מה יקרה אם לא תעבדי קשה?
שביל המרץ 5

4. תיאטרון הקאמרי

בתור תלמידת מגמת תיאטרון בתלמה ילין, שרצתי שם בקאמרי. בין אם זה כקהל בכל הצגה חדשה או ישנה (היי "עוץ לי גוץ לי") ובין אם זה כסטוקרית מתבגרת שיושבת שעות בספריית המחזות כי "בעיקרון עוד לא ממש בחרתי את המונולוג לבגרות אז שנייה אני אתהלך לי פה במסדרונות ואבהה בתמונות האלמותיות של ענקי תיאטרון ואדמיין שיום אחד גם התמונה שלי תהיה פה, אידיאלית ליד חנה מרון אבל גם אולי בין רמי ברוך לאלי גורנשטיין, טוב יש עוד זמן אנחנו נחליט על זה אחר כך אה אתם כבר סוגרים? טוב, תודה נתראה בשני הבאאאאאא" (דלת נטרקת).
שדרות שאול המלך 19

5. הסנדוויץ' של איציק ורותי

שינקין, ארבעי לפנות בוקר. יונתן ואני, ממש ממש בהתחלה של הזוגיות שלנו, ממש ממש שיכורים אחרי עוד הופעה בקאמל קומדי קלאב. "את הולכת לאכול את הסנדוויץ׳ הכי טוב שאכלת בחיים שלך!" – "אתה לא מבין שאני אוהבת אותך!". שנינו צודקים. שנינו אוכלים סנדוויץ׳ קישואים. רק אחד מאיתנו מתעלף על ספסל (וזה לא יונתן).
פרישמן 42

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שבו חופרים את הרכבת הקלה. אז כל תל אביב כרגע. סורי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שורדת השבי אגם ברגר מנגנת על כינור של ניצול שואה. אין מה להוסיף אחרי משפט כזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אומר את האמת – רסלינג ישראל. זה שמר עלינו בתוך כל החושך הזה של השנה וחצי האחרונות. אנשים מרימים גבה כשהם נתקלים בזה, אבל מה לעשות, המציאות כרגע קיצונית ורחוקה מכל מה שהיינו רגילים אליו, אז זה רק הגיוני שגם האסקפיזם שלנו יהיה כזה. אין פה כבר "רגיל", אין "נורמלי". מתוך הייאוש, רסלינג ישראל פתאום נתן לנו את הזכות להתעסק בסיפור שמעצים אותנו, שנותן לנו איזו אשליה של שליטה, ששם באופן ברור מי הטובים ומי הרעים, שנותן לנו שוב את האפשרות לדמיין אותנו חזקים (ואם אפשר גם עם קוביות בבטן) וממחיש לנו מול העיניים שגם אם נופלים אז קמים שוב, כי הקרב לא נגמר. כי עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה, כי עם ישראל זה חבורה של פייטרים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שעוזר למשפחות החטופים. בל נשכח שרק במקרה יצא שהם בנעליים שלהם ואנחנו בנעליים שלנו. חז״ל אמרו "כל ישראל ערבים זה לזה" וזו בדיוק השעה להחזיר את המשפט הזה לחיים, ביחד עם כל האחים שלנו שעדיין נמקים במנהרות עזה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שיושב iשותה לבד בבר באמצע השבוע. אל תשאלו, אבל כנראה יש לו (או לה) סיפור מאוד עצוב לספר.

5. מה יהיה?
יהיה טוב, כי אין ברירה. יהיה טוב כי עם ישראל לא יודע אחרת. בכל התקופות החשוכות בהיסטוריה שלנו, הייתה לנו את האמונה שאנחנו עוד נראה את הימים האחרים. וגם הפעם עוד נראה. רק שהם פאקינג יגיעו כבר.