ללכת ברחוב כדי לא להגיע לשום מקום. זאת העיר של ניר וגלי

>> ניר וגלי, מהאנימטורים המצליחים בישראל ("ארץ נהדרת", אפליקציית "חדר וחצי") ישתתפו בפסטיבל אנימיקס הבינלאומי לאנימציה, קריקטורה וקומיקס בסינמטק תל אביב. ב-12.8 תתקיים בפסטיבל תכנית בעריכתם תחת הכותרת "כלבים חיות אחרות", במסגרתה יוקרנו סרטי אנימציה קצרים בנושא אנשים ובע"ח, ובסופו יתקיים מפגש עם צמד היוצרים. עוד פרטים באתר הפסטיבל

1. הגינה שמאחורי גן העיר

נהוג לקרוא לה גינת הדסה, השם הרשמי הוא כיכר חסידי אומות העולם. אנחנו פשוט קוראים לה "הדשא". בתקופת הקורונה היא התמלאה פתאום באנשים שקראו לה "פארק", אבל מאז הם עזבו והפארק חזר להיות שוב סתם דשא, עם כלבים שמתרוצצים מחוץ לגינה שהוקצתה להם, מיינות חסרות בושה ועורבים חסרי פחד. פה ושם דוכיפת או קיפוד, ואנחנו עם הבנות שלנו ובועות סבון שהכנו מקורנפלור וגליצרין.

2. חוף הים

ליתר דיוק, החלק שמתחת למלון הילטון, בשעות הבוקר שבהן המלון מטיל צל שמגיע ממש עד המים, וכמעט כל מי שמגיע מיד חולף, בין אם בהליכה על קו המים ובין אם בריצה או רכיבה על הטיילת שמעל. ומתוך המים אפשר לראות בעיקר גבעה ירוקה וציפור אבן לבנה וגדולה.

3. גולטיים

ניר: כבר 15 שנה אנחנו נפגשים אותם חבר'ה כל שבוע, בשביל לשכוח לשעתיים מהכל ולרדוף אחרי כדור. פעם הייתי מתבאס לא לנצח, היום תן לי ערב בלי להיפצע ואני מבסוט. דרך הטייסים 24

4. רחובות העיר

הדבר הכי טוב בעיר הזאת, זה פשוט העיר הזאת, על רחובותיה הקטנים ושדרותיה היפות, והאפשרות לשוטט בהם בלי מטרה מוגדרת. כמעט לכל מקום בעיר אפשר להגיע ברגל; לים, לגן, לפגישה, לסרט, להופעה, אבל הכי כיף לא להגיע לשום מקום. אמנם עם השנים צריך להתאמץ קצת יותר לא להידרס מאיזה שליח וולט או קורקינט, אבל עדיין אפשר להסתובב עם או בלי מוזיקה באוזניות, להביט באנשים ולקבל השראה.

5. חניה

יש הרבה פינות חמד בעיר, אף אחת מהן לא מרגשת כמו ארבעה וחצי פסים חשופים של כחול לבן בוהק שנגלים לעיניך רגע לפני שהתייאשת ונכנסת לחניון. זר לא יבין זאת.