הסוהו האוס והמועדון הכי קורה בעיר: אלה המקומות של נלי תגר

1. האוזןבר

התחלתי לעשות סטנד אפ ב-2018, לא היה לי מושג מהחיים שלי אבל ידעתי שאני חייבת לעשות את זה כבר. קבעתי חזרה פתוחה באוזןבר (זה אפילו פורסם פה בטיים אאוט). האולם היה מלא לגמרי וזו היתה חוויה מדהימה שהובילה לתחילת חיי (גם) כסטנדאפאיסטית. האוזן הוא כמו מעבדה שבה כל מה שחדש ומגניב קורה. האווירה שם מחשמלת כשאפילו הופעה קטנה מרגישה כמו אולם מנורה מבטחים (בקטע טוב). כל פעם שאני מופיעה שם או רואה הופעה זה ממש אושר. זו נשמעת כמו מילה משומשת אבל זה באמת המקום הכי קורה. אין אמן קטן מידי או גדול מידי לאוזן כי זה הייחוד שלו – הוא מושלם.
המלך ג'ורג' 48

אוזןבר. צילום: דניאל שיף

2. פארק המסילה

פתחו את פארק המסילה בדיוק בקורונה בדיוק ליד הבית שלי וזה היה כאילו אלוהים שמע את תפילות תושבי דרום תל אביב, כי אין פה בקושי עץ. הפארק מושך אליו אנשים מהסביבה והוא מלא מיומו הראשון – גם בבוקר ובעיקר בערב. זה מטורף איך דבר שפעם לא היה קיים פשוט נכנס ושאב לתוכו את כולם כאילו תמיד היה שם. קשה לחשוב איך היתה תל אביב בכלל בלעדיו. הוא מחבר בין פלורנטין ליפו לנווה צדק בצורה מושלמת והופך את המעבר ביניהם לנגיש ובטוח. אנחנו מבלים בפארק עם הילדים כמעט כל יום. זה מקום שיש מה לעשות בו בכל שעות היממה ובשישי אחרי הצהריים יש בו ממש סצינה של הורים שהיו פעם מגניבים אבל עדיין מנסים ממש – כמוני. אני פשוט מודה לעיריית תל אביב וליזמים. הלוואי ויעשו עוד פינות ירוקות בדרום העיר זה ממש נחוץ.

פארק המסילה. צילום: shutterstock

3. שוק הכרמל בגדול ובקטן נינג

זכינו לגור ליד השוק ולהבין מה באמת המשמעות של חומרי גלם טריים! להכיר את האנשים, הריחות והטעמים. הדוכן היקר במיוחד ללבנו (למרות שיש הרבה) הוא 'נינג' – אוכל אסייתי פשוט וטעים שסוגר פינה ומשמש כארוחת צהריים או ערב או שניהם. או כמו שהבן שלי אומר 'אני רוצה נינג!' שזה בעצם שם כולל לאוכל אסייתי זול וטעים וכייפי בהנהגת נינג המתוקה. ממליצה בחום.
יום טוב 17

נינג (צילום: יח"צ)

4. סוהו האוס

שמעתי על הסוהו האוס רבות וגם ביקרתי בו בלונדון. תמיד התלהבתי ממקומות שבהם אני יכולה פשוט לשרוץ ולהרגיש כאילו אני יכולה להשתמש בפסיליטיז של מקומות "כאילו" הם שלי; מקום שאני אוכל להיות בו באמת מהבוקר עד הערב וגם להביא את הילדים, וגם אם יהיו לי שעתיים להעביר יהיה לי איפה לעשות את זה. או למשל פגישה במקום שתהיה בבית שלי. בעיקר זה מקום קצת יותר דיסקרטי שבו אני לא מרגישה מחויבת לחוות את החוויה גם מבחינה מקוונת תוך כדי. הסוהו האוס ביפו רק נפתח וכבר ביקרתי בו יותר מעשר פעמים. אני מסוקרנת לדעת לאיזה מקום ייקחו אותו לקראת החורף ומקווה שהוא ימשיך ויקרוץ לקהילות יוצרות ויהווה מקום מפגש מעניין ובלתי מחייב כפי שהתחיל.
יפת 27 (הכניסה לחברים או בהזמנת חברים)

סוהו האוס (צילום: דור שרון)

5. קולנוע יפו

הדבר שהכי חסר לי בתל אביב זה בתי הקולנוע שהלכו ונעלמו והפכו לקומפלקסים גדולים שבעיקר יוצאים מחוץ לעיר או ממוקמים בקניונים. יש לי חוויות מסרטים שראיתי בעזריאלי ובקולנוע גת והיום אין כל כך מקום פשוט לקפוץ לקולנוע או ללכת ברחוב ולהחליט להיכנס לסרט. זו חוויה שפעמים רבות מצריכה רכב וחניה והתארגנות. רועי ניק ועופרי בידרמן, שניהם שחקנים, לקחו יוזמה והקימו את קולנוע יפו המשלב גם חווית בר ואוכל וגם האנג נחמד לבילוי. הוא מקום להיחשף בו לסרטי קולנוע לא שגרתיים ישראלים וגם מכל העולם – ודברים שלאו דווקא במיין סטרים. בכלל זה מטריף בעיני שאנשים לוקחים יוזמה להקים כזה דבר. יש צורך ורצון בעיקר בימים של פוסט ותוך כדי קורונה לחוות חוויות יחד, ונכון שאפשר לצפות בקולנוע בסטרימינג – אבל אין על המסך הגדול.
מרזוק ועזר 14

קולנוע יפו. מתוך פייסבוק