רחוב שלם בבר אחד ומקום של אמת. העיר של רועי (פריצי) פרידמן

"בשבעה באוקטובר הייתי באיביזה לרגל סגירת העונה, ישראלי יחיד באירוע בווילה של סעודים עשירים, בזמן שבתקשורת מודיעים על קריסת הביצורים בגבול עזה וכניסת אלפי מחבלים. מיד התקפלתי משם והצמידו לי שני מאבטחים קולומביאנים כי אף אחד לא ידע מה קורה", משחזר רועי (פריצי) פרידמן, איש חיי לילה ומוזיקה מהוותיקים והמחוברים בעיר. "לאחר יותר מ-15 שנים בסצנת הטראנס, לא רציתי לחזור ללוויות של חברים שנהרגו בנובה. חזרתי במיוחד לסעודת השבעה של מתן אלמלם, די.ג'יי קידו שתיקלט במסיבה. ואז הבנתי שצריך להתנדב, כי העם חייב להירתם לטובת המילואימניקים. מאז השבעה באוקטובר נכנסתי חזק לנושא ריבונות והתיישבות ואני מעורב בפיתוח בנגב של משהו גדול שאני לא יכול לחשוף. במקביל אני עובד על פיתוח שעומד לשנות את פני הבילוי בארץ".

>> קיבוץ בתוך תל אביב וחלום של כל גרגרן // העיר של עמרי הכהן
>> פארק ריק מאנשים ושווארמה שמזכירה לי חבר // העיר של טאפש

1. ורמוטריה

מוצר מצוין. השירות, הצוות, הגישה וחוויית לקוח מעולה. אין על מיכאל וקאשי. אני נהנה שם תמיד.
נחלת בנימין 25

2. דה פקטו

בר מסעדה של קבוצת הנוקס, בקומה מינוס אחד. נראה בכיוון מצוין ומלא סגנון. לדעתי הוא יהיה אחד מהברים הטובים בעיר.
נס ציונה 7

3. AKA 44

מורי ורבי דויד טור כהרגלו בעוד קריאה מדויקת של העיר והבנה מופלאה של פשטות, טעימה, משתפרת, מביאה אנרגיות אחרות שמערבבות את כל העיר במקום אחד. מבחינתי זה כמו רחוב שלם בעסק אחד.
נחלת בנימין 44

4. פלאזה קפה

בית קפה כיפי עם אנרגיות משובחות, מיקום מצוין, הבנת מוצר מעולה ובעלים נחמד מאוד.
כיכר צינה דיזינגוף 3

5. SOHO House

5. מבחינתי זה ה־מקום, אפילו האוכל טעים (יש יגידו שלא). הכל שם אמת ולטעמי זה מה שמבדיל את הסוהו האוס מכל מקום אחר.
יפת 27

מקום לא אהוב בעיר:

פארק התחנה. המקום הכי יפה בעיר, פיסת היסטוריה שנראית כמו חו"ל לכל דבר – ואז כלום ושום דבר. שיתנו למספר יזמים לעשות משהו מהמקום הזה, יש שם הכי הרבה פוטנציאל מכלל המתחמים בעיר. שיתייחסו למתחם כמו מדרחוב נחלת בנימין בשישי, עם אמנות צעירה, עכשווית, מוזיקה אישית, אוכל חדשני, אירועי רחוב ועוד. אבל בקטע של המקום. חבל מאוד על כל הקסם הזה שלא נוצר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
עמית אגמי עם המנצח מאיר בריקסמן ותזמורת הקמארטה (40 נגנים) בבארבי בנמל יפו. היה פשוט נפלא. צלילים חודרים. ניצוח אומנותי מרענן.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קראתי את הספר "הכריש" של מישקה בן דויד ואני לא אהרוס לכם, אבל הוא מדבר על מצב מורכב כמו המציאות היומיומית פה ובחירות ודיונים, ואיך אנחנו כבני אדם מתמודדים עם קבלת החלטות ומהו גורלנו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני עזרתי לבחורה מדהימה בשם ענת ריידר מ"חוזרים לחיים: המרכז הארצי לטראומה נפשית" במחלקת נפגעי המלחמה בתל השומר, ואין דבר ממלא יותר מאשר לתת ובלי רצון לקבל, רק לתת. הנתינה בכל מקום שתהיה תפתח דלתות חדשות בלב וזאת תחושה של להיות שם בשביל אחר שלא בהכרח תכירו, אבל תתנו תקווה לחייו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דני שפירא, מבעלי נואמה, אויסטר קלאב, ראביט ועוד. הוא במילואים מהשבעה באוקטובר, עובד קשה, הרבה התנדבויות, נלחם בכמה חזיתות – עסקים, צבא, חיים אישיים, נפש ועוד. הוא תמיד מוצא זמן למפגש, תמיד מחבק, תמיד זמין לכל דבר, נותן ממרכז הלב. כן ירבו אנשים כמוהו.

מה יהיה?
אני מאמין שבמזרח התיכון כמו במזרח התיכון, אין לדעת. אני מלא תקווה והבנה לגבי פטריוטיות, ריבונות, צעדים בוני אמון בינינו. החלפת השלטון בהנהגה. ריפוי ודרך ארץ. אין חזקים מאיתנו. רק חסר חינוך, תרבות ולא לחפש את הקל. יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.