בריחה קטנה למזרח ומפלט אורבני קסום. זאת העיר של שיר פינטו

>> שיר פינטו, 30, הוא תושב העיר כבר 11 שנים, נשוי ואב, כוח מניע בעולם התרבות הישראלי כבעלים של משרד יחסי ציבור וייצוג אמנים מוביל, ובין לקוחותיו בכירי האמנים וגופי התרבות בתחומי הקולנוע, התיאטרון, הפסטיבלים ומופעי הענק. לאחרונה הוסיף לרשימת הישגיו גם את ספרו הראשון "100 דברים להגיד עליהם תודה בחיים שלך" – ספר מעורר השראה העוסק בעוצמתה של הכרת תודה. בקיצור, תעקבו.

>> בגיל 72 הוא הפך לאייקון אינדי מקומי. זאת העיר של מאיר הוברמן
>> מוסד בלוינסקי וסטייקהאוס ניו יורקי בישראל. העיר של שי-לי ליפא

1. דה ג'ורג'

 

מועדון הג'ורג' הוא עבורי הרבה יותר ממועדון חברים. זהו מעין מפלט אורבני קסום, המשלב אומנות ייחודית עם אווירה עסקית. אני מתחיל בו את היום באימוני פילאטיס, יוגה או כוח, ובסופי השבוע נהנה מהבריכה והסאונה. מעבר לכך, הג'ורג' הוא נקודת מפגש מרתקת לאנשים מעוררי השראה וחיבורים.
ישראל טל 5

 2. התחתית

אני יודע שכולכם מכירים אבל בכל זאת בחרתי בו. למה? כי זה בית הקפה שלי עוד מגיל עשר, כשהתחתית עוד היה בית קפה קטן ואינטימי שהפך למוסד תל אביבי מוכר. בתור ילד הייתי נוסע לעיר, מגיע לתחתית, פותח את הלפטופ ומדמיין שאני מנכ"ל של חברה גדולה או עיתונאי בכיר, מתחבר עם אנשים, קורא עיתונים ובעיקר חי בסרט, אבל זה היה אוסקר.
לינקולן 9

3. מרינה תל אביב

מפלט של שלווה וים. מרינה תל אביב היא אחד המקומות הקסומים בעיר עבורי. אין דבר עוצמתי יותר מלתרגל יוגה שם בשעות הבוקר המוקדמות, כשהים רגוע ופלטת הצבעים שלו עדינה, או בשעות הערב, כשהשקיעה צובעת את המים בגוונים מרהיבים והבריזה הנעימה מלטפת. זהו מרחב שמאפשר לי להתנתק מההמולה העירונית ולהתחבר לשקט הפנימי.
אליעזר פרי 14

4. אהן תאי

טעימה של תאילנד בלב תל אביב. כחובב מושבע של המטבח התאילנדי ומדינת תאילנד בכלל, אהן תאי בשוק הכרמל היא עבורי מעין בריחה קטנה למזרח. האוכל שם אותנטי, פשוט לכו על סלט פפאיה חריף ופאד תאי ותרגישו באחד השווקים הססגוניים של תאילנד.
ישכון 45

5. פארק חסן ערפה

פארק חסן ערפה הוא פנינה ירוקה יחסית חדשה בעיר שרובכם לא מכירים. הוא פארק יפהפה ומושקע, עם בריכת נוי מרשימה, מדשאות רחבות ומתקנים כיפיים לילדים. מה שמייחד אותו במיוחד הוא השילוב בין הפארק לגורדי השחקים המקיפים אותו, שיוצרים יחד קו רקיע אורבני מרשים שמזכיר קצת את האווירה של מנהטן. 

מקום לא אהוב בעיר:

כל יום בדרך למשרד על האופניים אני חולף על פני בית העצמאות ברוטשילד, שכבר מעל לחמש שנים הוא אתר בנייה מוזנח. עצוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בתחום המוזיקה, ההופעה האחרונה של מועדון הקצב של אביהו פנחסוב פשוט שטפה אותי באנרגיה חיובית. השמחת חיים המתפרצת שלו, היצירתיות המוזיקלית הבלתי נדלית, השואו הסוחף והנשמה שהוא משקיע בכל רגע על הבמה – כל אלה יחד הם פשוט מעוררי השראה ומפיצים אור אמיתי, במיוחד בתקופה הזו.

 

ואם אנחנו מדברים על תיאטרון, ממש לאחרונה צפיתי בהצגה "חדשות אחרונות" בתיאטרון הפרינג' המקסים "ניקו ניתאי" שממוקם בדרום העיר. זוהי קומדיה חכמה ומשעשעת שעוסקת בעולם התקשורת. למרות שעברו כבר שבעים שנה מאז שנכתב המחזה, היה מרתק לראות כמה שהנושאים שהוא מעלה – במיוחד סוגיית השערוריות התקשורתיות וההשפעה שלהן – עדיין רלוונטיים וחזקים בחיינו היום. ההצגה גרמה לי לחשוב על הכוח של התקשורת ועל האופן שבו אנחנו צורכים מידע.

 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום החדש של לירן דנינו, אחד הקולות היפים בעולם שפותח את הלב והנשמה. זה מנחם תשמעו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתקופה המורכבת שאנו חווים, אני מרגיש שהתמיכה בבריאות הנפשית של הקהילה שלנו היא קריטית מתמיד. לכן, אני ממליץ להתנדב בעמותת ער"ן – עזרה ראשונה נפשית. לאחרונה אף זכיתי לקחת חלק בקמפיין שלהם סביב השיר "SOS", שנועד לעודד אנשים לשתף ולא להסס לפנות לעזרה נפשית בעת הצורך. מאז תחילת המלחמה, ער"ן עדים לעלייה דרמטית בפניות, עם מאות אלפי אנשים שחיפשו תמיכה וסיוע. זה מעורר בי מחשבה עמוקה על כל אותם אנשים נוספים שאולי אינם מכירים את העמותה או מתמודדים עם בושה שמונעות מהם לפנות לעזרה.
אבי מתנדב בעמותה כבר שנים רבות, ותחושת השליחות העזה שלו להצלת נפשות מהדהדת עמוק בקרב כל בני המשפחה. אני רואה את המסירות שלו ואת ההשפעה החיובית העצומה שיש לעבודתם על חייהם של אנשים במצוקה. ער"ן מספקת מענה קריטי ונגיש לאנשים ברגעי משבר, והתמיכה בהם, בין אם בתרומה כספית או בהתנדבות, יכולה ממש להציל חיים ולתת תקווה לאנשים שמרגישים לבד וחסרי אונים. אני מאמין בכל ליבי שזהו ארגון שראוי לכל תמיכה ועידוד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לצערי, התקופה האחרונה אופיינה גם בטרגדיות קשות שנגעו עמוק בלב כולנו. אחת מהן היא סיפורה המזעזע של ענבר שגב ויגדר ז"ל, שנרצחה באכזריות לעיני בנה הקטן בעת נסיעה ברכבת הקלה. בעקבות המקרה הנורא הזה, ראינו גלים של ערבות הדדית מרגשת, עם תרומות ורצון עז לעזור ליערי, בעלה של ענבר, ולמשפחה. במיוחד ריגשה אותי היוזמה הספונטנית של קהילת נשות תל אביב, שבחרו להנציח את ענבר בצורה נוגעת ללב באמצעות תמונות רבות שהציפו את הרשת של אמהות עם מנשאים. לכן, אם יש מישהו שאני מרגיש כרגע צורך עמוק להרים לו, זה יערי ויגדר. לא רק כאדם שחווה אובדן נורא, אלא גם כמי שבאמצעות הכאב האישי שלו הצליח לגעת בליבם של רבים ולעורר גלי תמיכה וחיבור בקהילה".

מה יהיה?
שמעו את השיר של יסמין מועלם ותבינו את החיים:
"בסוף יהיה
יהיה טוב
הפרחים ישובו לפרוח
תראה שיהיה טוב
יהיה טוב
וגם אם יש עוד דרך לעבור
בסוף יהיה יהיה טוב"