הרחוב שנקרא על שמי ופינה אירופית להשמין בה. זאת העיר של OBD

>> OBD (אור בן דוד) הוא זמראפר ומפיק מוזיקלי מעולמות המוזיקה השחורה, יוצר מוזיקה כבר למעלה משני עשורים, עבד עם רבים מאמני ההיפ הופ הגדולים בארץ והוציא חמישה אלבומים רשמיים. הסינגל החדש שלו, "חג שמח", הוא חגיגת AI עם קולותיהם של לא-עומר אדם ו-Not-טונה, המנון נאו-מזרחי של הרמות עם וייב ים תיכוני, המתאר ארוחת חג בבית אשכנזי בצורה משעשעת והפוכה למדי. זהו סינגל ראשון מתוך האלבום "אסיר תודה", שהתחיל מסדרת טסטים ומשחקים בכלי בינה מלאכותית והסתיים באירוח של מוזיקאים לא קיימים ושלל קריצות סאטיריות.

>>

1. רחוב אלוף חיים בן דוד

מהפינה של נגבה 6 ישנו רחוב צדדי קטן שמסתיים ברחוב ההגנה והוא קרוי על שם סבא שלי ז"ל, שהספיק להיות מח"ט גולני, המזכיר הצבאי של בן גוריון, ראש אכ"א ושגריר באתיופיה. השם המלא שלי הוא אור חיים בן דוד, וכמובן שבכל שיחת טלפון ממוסד בירוקרטי יקראו לי חיים עד שאמות. מבחינתי המסקנה המתבקשת היא שהרחוב בעצם קרוי גם על שמי, כנגזרת, בעודי בחיים.

יו, דואוג. אור חיים בן דוד ברחוב אלוף חיים בן דוד (צילום: סלפי)

2. בבט

בפינה חבויה בשכונה שלי (נחלת יצחק) שוכן לו בבט, מקום מיובא מירושלים שנילי מירון הביאה אל העיר הגדולה לפני שנים די רבות, ומאז נשארה שם איתו ביד חזקה ובזרוע נטויה. מדובר בוופל בלגי בעבודת יד עם תוספות וקרמים תוצרת בית, מבטיח שמי שלא מכיר ירים גבה על חלקם, רק כדי לטעום ולהבין את הגאונות שבהם. חפץ חיים 8

נילי מירון, "בבט" (צילום: איליה מלניקוב)

3. אלון שבו

פינה אירופאית באזור שיותר מזכיר את דאון טאון ניו יורק באייטיז, אישתי עבדה שם לתקופה שבה הייתי משמין, לא משנה כמה הייתי מתאמן. עד היום עצוב לי שאין לי גישה ישירה באופן יומיומי למאפים ולקינוחים שלו. צ'לנוב 22

היי יפה, מה את עושה פה בשכונה? טארט סנט אונורה, אלון שבו (צילום: אלון שבו)

4. סטודיו Boldlines לקעקועים

יונתן שגב הוא מקעקע פסיכי, זה עוד לפני שהוא חבר ותיק ואהוב שלי. הסטודיו במיקומו הנוכחי הוא השלישי שאני עובר עם שגב ומקום מגניב גם בלי קשר לקעקועים, כי הוא נראה כמו מוזיאון פופ אפ לאומנות ואינק. תמיד יש וייבים טובים שם, כמו כן כדי להגיע אליו צריך לעבור בפסאזז שלא הכרתי עד לאחרונה שמחבר בין יצחק שדה לבית עובד 11 ויש בו כל מיני מקומות מעניינים, חלקם אולד סקוליים בניחוח של פעם. 

כמו מוזיאון פופ אפ לאמנות האינק. סטודיו Boldlines (צילום: יונתן שגב)

5. המרץ 2

אני לא חובב קהלים גדולים ודחוקים. מצד שני אני כן אוהב לראות הופעות. בתל אביב זה משאיר לי שתי אפשרויות, הראשונה היא ללכת להופעות במקומות פתוחים בעוד השניה היא ללכת להופעות במקומות לא גדולים, וכך לפחות הדוחק לא יהיה גדול. המרץ 2 הוא מקום כזה, וייב של חדר חזרות עם במה מושקעת וסאונד של מקום שמכבד את עצמו ואת האומנים שמופיעים בו בלייב. ההופעה האחרונה שראיתי בו היתה של שקל. היה אש.

מקום לא אהוב בעיר

בניין התחנה המרכזית. אין באמת צורך שארחיב אבל המפגע העירוני הזה לא נהרס עד היום בגלל שחיתות, בעיקר פוליטית, וזה מדהים אותי שבתוך העיר קיים עדיין פיל לבן כזה שכבר קיבל גוון של פיח ואף אדם בעל השפעה כלשהי לא עושה משהו בנידון.

האוויר לא שלך. התחנה המרכזית (צילום: shutterstock)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני אצא קיטשי אם אגיד "דדפול & וולברין"? מרוב שאהבתי, ובגלל שלא הפסקתי לצחוק לכל אורך הסרט – ראיתי אותו פעמיים. מבחינתי זה אומר שהוא סידר לי את הראש והזרים מנה הגונה של אדרופינים למח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אנשים שפגשתי בדימיון״ של מתן חלק, אתגר קרת של העשור הנוכחי לדעתי. כל סיפור בצבע, כל דמות היא עולם ומלואו וכל הצחוקים מתוארים בצורה שממחישה כמה האיש הוא נכס צאן ברזל לתרבות הישראלית.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממלי. לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון, גוף או חמ״ל שעושה הסברה פרו ישראלית בעולם, כמו זה של אלה קינן או ויאו ישראל של רודריגו גונזלס שזכיתי לעזור לו במאמץ החשוב של ההסברה שלנו בעולם שרוצה למחוק אותנו, במקום ממשלה שפשוט כשלה וכושלת (גם) בהסברה מחד ולא מבינה את הנזק שגרמה מאידך.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לי. אני בן אדם שמשחרר אלבום חדש (שנקרא "אסיר תודה") ומנסה לשפר את העולם בזמן שנלחם בדיכאון שלו, אדם עם רחוב על שמו בעודו בחיים, לא מגיע שירימו לי?!

מה יהיה?
במילה אחת – טוב. בשתי מילים – לא טוב.