טבע עירוני נדיר ומתנות מאינדונזיה. זאת העיר של אריאלה גולדמינץ

אריאלה גולדמינץ היא סופרת, שספרה השלישי "סטלה מאריס" ראה אור לאחרונה בהוצאת "כתר". על ספריה הקודמים זכתה אריאלה בפרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם, ובפרס ראש הממשלה ליצירה. לפני כשנתיים עברה מחיפה לתל אביב, ומאז מתגוררת בצפון הישן – ברחוב בו סבה וסבתה התגוררו במשך רוב שנות חייהם. עלילות ספריה מתרחשות בעיר חיפה, והיא וכעת עולות בה תהייתה לגבי זירת האירועים של ספריה הבאים – האם תהיה זו חיפה או תל אביב ואולי העלילה תנוע בין שתי הערים.

>> הפסיכולוג של המים והמקום שבין מודרניות לאתניות. העיר של ניצן פלד
>> ספורט העתיד ופסל סביבתי בלתי מתוכנן. העיר של דורית חכים קרמר

1. חורשת דרזנר ומערות אפקה

כחיפאית בעברה הלא רחוק, וכמי שהתגוררה בבית עטוף בואדי ירוק, אני מחפשת, לצד האווירה האורבנית, את הטבע בתל אביב. חורשת דרזנר ממוקמת בתוך העיר ממש, בין שכונת רמת אביב ג' למתחם דרום גלילות. בחורף מתמלאת החורשה פרחים והיא מכילה גם בריכת חורף רוחשת חיים. ממזרח לחורשה ניתן לטייל בדרך העוברת בין המערות. כל אלה מתאימים לטיול קצר ומהנה שאפשר להצמיד לו גם קניון (מרכז שוסטר, למשל).

2. סיתי בולנז'רי

בית קפה-מאפיה קטן ומשובח כמטחוי קשת (כינור) מהאקדמיה למוסיקה. רוב היושבים בו הם תושבי השכונה על טפם וכלביהם, מטופחים כולם גם בפיג'מות וטרנינגים. המאפים והקרואסונים כאן כל כך טעימים שהייתי מוכנה להתקיים עליהם בלבד (פלוס קפה). השולחנות ממוקמים על המדרכה כך שהישיבה מתאימה בעיקר לימים יפים. ניתן לקנות גם לחמים טעימים הביתה או לארוז ולקחת ולהתייחד עם הכבודה על גדת הירקון.
שטריקר 46

3. שדרות בן גוריון ושדרות נורדאו

הבילוי המועדף בשבת. שדרות נעימות ללכת לאורכן, משובצות בבתי קפה-קיוסקים ובפסל של הזוג בן גוריון מוקף ביונים. עם השדרות ניתן לרדת לחוף הים (תוך עצימת עיניים באזור כיכר אתרים ותפילה לשיקומה). לחילופין ומעט צפונה משם שדרות נורדאו שבמרכזן מרכז מגיד המשופץ בו מתקיימים בו לעתים מפגשי "שבתרבות". כדאי להשתתתף בהם ולו כדי לשבת באולם המעוצב לעילא ולשמוע אנשים בפאנלים או בריאיונות מדברים זה עם זה בנחת ורוב הזמן אפילו ברהיטות. לפני או אחרי אפשר להשביע את הרעב הממשי (לא רק את הרעב לתרבות) בבית הקפה הצמוד "ברד קלאב".

4. אולם צוקר בהיכל התרבות

יש קסם מובן במופעים המוניים, אולם אני מעדיפה בדרך כלל לחוות הופעות במקומות קטנים ואינטימיים יותר. הירידה במדרגות ממפלס הרחוב לאולם צוקר שבהיכל התרבות משולה לירידה למעבה כדור הארץ, אבל גם זה חלק מהחוויה. באולם זה צפיתי במופע של רננה רז "ד"ש מהעבר" שאני מאוד ממליצה עליו אם יעלה שוב ובמיוחד בימים אלה, עתירי הרגשות הנוסטלגיים (והדמעות שתזילו הן על אחריותכם).
מרכז התרבות, הוברמן 1

5. ג'אווה בכיכר רבין

קסם של חנות ושל בעלים. פריטי ריהוט, עיצוב, אמנות ומתנות מאינדונזיה, ויאטנם, הודו ותאילנד. אני תמיד מוצאת את עצמי בדרך ל"תולעת ספרים" הסמוכה, עוצרת ומביטה בחלון הראווה (החלון מחזיר מבט של עשרות בובות), מסתובבת לעתים בחנות רק כדי לספוג את האווירה או כדי לקנות איזו מתנה.
מלכי ישראל 17

מקום לא אהוב בעיר 

הגעתי להתגורר בעיר מתוך ידיעה שהיא כמעט נחרבת עכשיו כדי להיבנות מחדש. ועדיין, ברמה היומיומית לא נעים להתהלך ברחובות ההרוסים, המאובקים והרועשים, לדלג על מהמורות ולהמר על דרכים חלופיות (שגם הן מסתיימות במבוי סתום).

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכת האימפרסיוניסטים במוזיאון תל אביב ובאותו מקום סדרת ההרצאות של יערה קידר. אבל בעיקר הלב נפתח למה שקורה מחוץ לכתלי המוזיאון, לכיכר החטופים, בהכרת תודה לעיריית תל אביב המסייעת למשפחות החטופים ובתקווה לשיבתם המהירה הביתה.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אוהבת לצפות בסרטי דוקו. בתקופת המלחמה על אחת כמה וכמה. זו גיחה למקומות אחרים ולזמנים אחרים ובכל זאת לא מדובר בבדיון. הסרט האחרון בו צפיתי ביס דוקו ומומלץ מאוד הוא על יוצר "הקוסם מארץ עוץ", ליימן פרנק באום. גם לנו נחוצים עכשיו לא מעט קסמים.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ברוח הספר שלי, "סטלה מאריס" ומאחר וסוג זה של אלימות ממשיך ואפילו ביתר שאת בעתות מלחמה, אני ממליצה לתרום לארגונים המסייעים לנשים נפגעות אלימות ביתית.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שאני הכי מרימה לו כרגע הוא זה שהצליח לא להידרס על ידי אופניים או קורקינט או אופנוע או מרוורס של מכונית או משאית או מערבל בטון על מדרכות העיר.

5. מה יהיה?
כמו רוב הפסימיים, במקום ממש עמוק בלב אני יודעת שיהיה טוב.