קסם הדוכנים המתעוררים ויצירתיות מנצחת בגלידה. העיר של נועה קמיר

נועה קמיר היא שחקנית וזמרת שאולי נתקלתם בה בסדרה "ירושלים" של הוט, ופחות סביר שנתקלתם בה בסרט “The Oracles of god״ (בתפקיד מריה הקדושה). לפני כחצי שנה היא השיקה קריירה מוזיקלית עם הסינגל הראשון "אהבה ללילה אחד", יחד עם המפיק המוזיקלי המצוין עדי רותם, שגם עבד איתה על "איתך" ועל הסינגל החדש שלה "טעם נרכש", שעוסק בדרך לקבלה עצמית, אך לא בקוויאר.

1. טיילת שלמה להט (צ'יץ')

וואו, כמה שאני אוהבת את הטיילת שלנו על הים. אני משתדלת להגיע לשם לפחות פעם ביום – אם זה להליכה, באופניים או סתם לראות שקיעה. הספוט האהוב עליי זה החלק החדש של הטיילת, עם הדשא וכסאות הנוח מאבן שצופים ישירות לים. בעיני זה אחד המקומות הכי קסומים בעיר, אחד המקומות שמנקים לי את הראש לחלוטין – מאוד חשוב בתקופה הקשה שאנחנו עוברים. אני אוהבת לצפות באנשים ולדמיין את הסיפורים שלהם, לצפות בשמש היפה שלנו שוקעת ולכתוב שם שירים חדשים על מה שאני עוברת בחיי. מה גם, שתמיד כיף לראות את שם הטיילת ולהיזכר בימים שלי בלהקת "השכנים של צ'יץ'" – 4 שנים קסומות של השתתפות במחזות זמר, שתמיד יהיה להם מקום חם בלבי.

2. בושוויק

בר קוקטיילים מהמם בנחלת בנימין. לבושוויק יש ערך סנטימנטלי מאוד גדול אצלי. הדייט הראשון שלי ושל אלון בן זוגי היה שם, לפני חמש שנים, ומאז אנחנו משתדלים להגיע לשם לפחות פעם-פעמיים בחודש (אם לא יותר). קוקטיילים מעולים, אווירה כיפית וחו"לית, והכי כיף להגיע בהפי אוור! מי אני שאגיד לא לקוקטייל ב-38 שקלים?
נחלת בנימין 28, תל אביב

3. תיאטרון הקאמרי

מאז שאני קטנה יש לי סופט-ספוט למקום הזה. הייתי מגיעה לשם לראות הצגות באופן קבוע, ולחלום שיום אחד אני גם אהיה על הבמה הזאת. מאוחר יותר אחרי הצבא אפילו עבדתי שם כסדרנית, והיום אני מגיעה לצפות בהצגות המעולות שם כבר במעמד אחר, כשחקנית וזמרת – המעמד עליו חלמתי כל ערב שהייתי יושבת וצופה שם בהצגות כילדה ונערה.
שדרות שאול המלך 19, תל אביב

4. קסטה של אייל שני

מה אפשר להגיד. היצירתיות שלו מנצחת. קודם כל גלידה זה חד משמעית הקינוח הכי מנחם וזורם בכל יום בשנה. ובגלידה שלו יש טעמים מיוחדים ואני עפה על זה. אני אישית ממליצה על הקרם פרש שמן זית, והמרשמלו שרוף. תחושה של ל"ג בעומר ביסודי בביס אחד.
יהודה הלוי 12, תל אביב

5. שוק הכרמל

גם השוק זה מקום שליווה אותי הרבה בחיי. כשהייתי ילדה והתחלתי לצאת להסתובב תל אביב עם חברות, היינו מגיעות באוטובוס לעשות ימי כיף בשוק הכרמל בתל אביב. בבית ספר למשחק, למדתי בסמינר הקיבוצים בקמפוס אחד העם – ממש ליד השוק – והייתי מבלה שעות בשוק, בין אם לקנות תלבושות לתרגילים בלימודים, ללמוד דמויות ממגוון האנשים מסתובבים שם, או לקנות אוכל זריז בכמה דקות הפסקה שקיבלנו. היום אני גרה ממש ליד, ועוברת בשוק כל יום. אני זוכה לקנות שם את המצרכים לבית, להשלים אקססוריז לקליפים ולאודישנים שלי, והכי אני אוהבת לעבור שם בשעות הבוקר ולראות את כל הדוכנים מתעוררים. תחושה קסומה.

מקום לא אהוב בעיר

זה לא עניין של לא אהוב, אבל מאז המתקפה האיראנית רחוב פינסקר הוא לא פשוט. הבתים ההרוסים שמזכירים כל יום את המציאות הקשה שאנו חיים בה, המחשבה על כל מי שפונה מביתו ואיבד את כל חפציו, הבורות בכביש שאני קופצת בהם עם האופניים שלי, וקצת מפחדת ליפול ולהתרסק. למרות שזו תזכורת חשובה למצב שבו אנו נמצאים, הייתי שמחה אם היו מנסים להחזיר את הרחוב לקדמותו.

השאלון

1.⁠ ⁠איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכת הגמר בשנקר. הגעתי לשם כדי לצפות בסרט גמר שהשתתפתי בו בשם "חיים אחרים" של הבמאית נועה לבנון, ושמחתי לגלות תערוכה מרהיבה מלאה ברעיונות יצירתיים ומעוררי השראה, פרוייקטים שמדברים את המצב ואת הדור שלנו שחווה את הכאב הגדול, חדרי מנוחה ומדיטציה עם תדרים מרגיעים, תכשיטים מעוצבים ומיוחדים ורעיונות מרתקים לאפליקציות שהייתי שמחה אם היו קיימים. בהחלט אירוע שאשמח להגיע אליו כל שנה וקצת לפתוח את הראש ואת הלב.

2.⁠ ⁠איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אהיה שחקנית-זמרת קלישאתית ואגיד וויקד. אני פריקית של מחזות זמר עוד מילדות, ו-וויקד הוא אחד ממחזות הזמר האהובים עליי כבר שנים. חיכיתי לסרט הזה כמו לא יודעת מה, נכנסתי לאולם הקולנוע ברב חן הכיכר, הצלחתי להתנתק מהמציאות ולחיות ביקום מקביל לרגע – בו הבעיות הכי גדולות הן של סינתיה אריבו ואריאנה גרנדה, ולא שלנו. עצרתי את עצמי לאורך כל הסרט לא לשיר בקול רם את כל השירים שאני יודעת בעל פה, אבל לא כל כך הצלחתי. מסכנים מי שישבו לידי.

3.⁠ ⁠לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למטה החטופים. אני לא מאמינה שאנחנו עדיין בתוך המערכה הזאת, לא מאמינה שאחים שלנו עדיין שם, הלב מרוסק מלחשוב על המשפחות שחוות את הסיוט הזה כל יום מחדש – צריך לעשות הכל כדי להחזיר אותם הביתה! בנוסף – לארגונים שתומכים בהתמודדות עם פוסט טראומה, אסור לנו לשכוח אותם. החיילים והמילואימניקים שלנו, גיבורים, שעוברים ורואים דברים שלא היו צריכים לראות כל חייהם – חשוב להראות להם שאנחנו איתם במסע השיקום מהטראומות.

4.⁠ ⁠מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו כרגע?
לי! פוצחת בקריירה מוזיקלית בתקופה הכי קשה שיש, ועושה הכל בעצמי! ועכשיו ברצינות, הכי צריך להרים לכל התל-אביביים שנאלצו להתפנות מבתיהם עקב המתקפה האיראנית. אני לא יודעת איך אני הייתי לוקחת סיטואציה כזאת. זה מורכב גם פיזית-חומרית, וגם מנטלית. הבית שלך אמור להיות המקום הכי בטוח שלך בעולם. והוא נפגע, ואיננו, ואיתו כל הדברים שלך. חפצים סנטימנטליים ובעלי ערך רגשי. בגדים וחפצי בסיס יומיומיים. להיתלש מהסביבה שלך ביום בהיר אחד. חד משמעית אני רוצה להרים לכם שאתם עוברים את התקופה הקשה הזו, ומקווה שתוכלו לחזור לבית שלכם מתישהו. ואולי תמצאו בזה הזדמנות חיובית להתחיל מחדש, כמה שאפשר.

5.⁠ ⁠מה יהיה?
מקווה שיהיה טוב. ומקווה שזה יקרה בקרוב. לא יודעת איך, אבל שנחזור למציאות נורמלית ושכולם יחזרו הביתה. מה שבטוח – מהתקופה הזאת תצא הרבה אמנות חשובה ומרתקת. תמשיכו לחלום וליצור, גם כשהמציאות שלנו רחוקה מלהיות אידיאלית.