טבע פרעי בעיר וקפה שמחזיק את השפיות. העיר של שרלוט לוי

שרלוט לוי היא שדרנית, די.ג'יי, עיתונאית והקול החדש של שעות הבוקר בתחנת 102FM. כחלק מהשינוי שעוברת התחנה, לוי מגישה את הרצועה היומית (א'-ה') בין השעות 7:00 ל-9:00, שם היא מציעה קו מוזיקלי בעיקרו (בניגוד לתוכניות דיבור ואקטואליה, כפי שהיה עד כה), כחלק מגל ההתחדשות של התחנה בהובלת אלדד קובלנץ ורועי דלמדיגו.

1. אדא קפה

מקום שמחזיק לי את השפיות בחודשים האחרונים, אז מגיע להם להיות ראשונים. קפה טעים לאללה, ובעיקר אנשים טובים מתוקים חכמים ואוהבי מוזיקה, תמיד יש שיר שכדאי לשזאם והבעלים עומר אקריש אפילו הוציא אלבום יפה.
רבי חנינא 9, זבולון 9, תל אביב

2. חוף גבעת עלייה

הכי קרוב לטבע פראי שיש בעיר. הטורקיז של המים מרגיש כמעט לא אמיתי, ולמרות השיפוצים, ההר שמתמזג לתוך החוף ממש מרגיש כמו חו״ל אם עוצמים עיניים חזק. חוץ מזה שהנסיעה לשם ומשם על אופניים או קורקינט היא הכי כיפית בעולם, לאורך הטיילת היפה של יפו. מקום שאני מוצאת בו שקט כבר שנים (אבל שימו עין על הטלפונים שלכם, כי פעם התעוררתי עם חברה משנ״צ ומישהו היה עם היד עמוק בתוך התיק שלה).

3. המבצר

מקום חדש במפעל ישן שהופך את הסמטאות מעבר להרי החושך של סלמה לקסומים again. ארבע קומות (נראה לי) שאחת מהן היא גג, עם תחושה של הרפתקאה באוויר. מפגשים רנדומליים, מוסיקה אקלקטית, ואווירה של אל.איי, איפה שבשתיים כשהכל נסגר הולכים לכל מיני מפעלים והאנגרים למסיבות לא הכי חוקיות, מה שהופך אותן להרפתקאה כל פעם מחדש. היום השווה שם הוא יום רביעי, אז אל תופתעו אם תגיעו בחמישי להופעה פרטית (אני אוהבת).
משה מאור 3, תל אביב

4. לוני וינטאג׳/ חנות העודפים של טריאנגל

שני הפכים שמשלימים – בלוני וינטג׳ מציאות מטורפות שלא מוצאים בארץ, הגעתי לשם יום לפני החתונה של אח שלי ויצאתי משם עם שמלה מקורית של אמיליו פוצ׳י (גיגלתי מי זה אחרי שהמוכרת אמרה) ממשי אמיתי, בדיוק בצבע שחיפשתי (ותודה ליעל שושנה כהן שבעת צרה אשכרה הציעה לי להגיע ולבחור שמלה מהארון שלה!). כשאהיה מיליונרית אקנה את כל החנות. עד שאהיה מליונרית – בצד ההופכי העודפים של טריאנגל בלוינסקי, מציאות מדהימות ב-20/30 שקל, לאנשים שאוהבים לנבור בערימות של וינטג׳ (היי).
לוני וינטאג', יועזר איש הבירה 6, תל אביב
טריאנגל, קינג ג'ורג' 69, תל אביב

5. כל מקום שבו ״דבק״ עושים אירוע

דבק, צוות (קומנדו של העירייה) של אנשים יפים ושווים שעובדים עם מוסדות תרבות בעיר, ועושים בהם את האירועים הכי שווים – מוסיקה קלאסית של הפילהרמונית בתדר, אסף אמדורסקי מתקלט במוזיאון תל אביב, אינדי נגב במוזיאון ארץ ישראל והכל תמיד באחלה מחירים. אוהבת אותם ועבדתי איתם, אבל ההתלהבות מהאירועים שלהם היא אובייקטיבית. חפשו אותם באינסטוש.

מקום לא אהוב בעיר

מישהו צריך לדבר על שבילי אופניים שנגמרים בלי שום התראה ומשאירים אותך תקועה באמצע שום מקום כשאת כולך בשוונג – ופתאום. פתאום את או באמצע כביש, או באמצע מדרכה שגם עגלה לא עוברת בה, או לפעמים ליטרלי בדד אנד של איזה חומה של שיפוצים או משהו, ופתאום את מוצאת את עצמך נוסעת נגד כיוון התנועה על האופניים המתוקים שלך כשמולך אוטובוס ענקי עם נהג שמניד בראשו ונוזף בך עם הידיים, ואם את על קורקינט זה יכול גם להגיע בתוספת של פקח וקנס!

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
״אמא שלי קראה לי רוטווילר״ של אוריה ג׳ורג׳י בצוותא. הצגת יחיד שמשחקת עם הלב בצורה קיצונית – רגע אחד צוחקים ורגע אחרי מגדז׳דרים מבכי, ולפעמים עושים את שניהם יחד, ובסוף מלאים בנזלת והעיניים אדומות אבל לאף אחד לא אכפת כי אתם כל כך אוהבים אחד את השני כי רק אתם יודעים מה עברתם הרגע ביחד. כתיבה שנונה ומצחיקה ועצובה ושורפת (וגם גילוי נאות, אוריה חברה שלי). אולי הצגת היחיד היחידה שלא סבלתי בה בחיי (חוץ מהטווס).

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
וואי, "לחוש את האור" של שקל והמסך הלבן – שיר חדש יחסית וכזה מתוק שפשוט עושה טוב בלב, גם אם בכלל לא תכננתם להסכים לשמוח היום.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מרגישה שבשנים האחרונות תרבות של סולידריות פשוט בכל סיטואציה תמיד עם הלב והעזרה במקום הנכון. האמת שעוקבת מרחוק וצריכה גם אני להתנדב שם. וגם – אני תמיד בעד פשוט לפתוח את הלב ברחוב – לפעמים לענות להומלס שאין כסף אבל להציע סיגריה או משהו אחר זה לא פחות חשוב מהמעשים הגדולים יותר. לא מזמן מישהו קם בשבילי באוטובוס מירושלים, הייתי עם מלא תיקים ואוברול שבאמת היה סטייל מדי למדרגה הזאת בסוף של האוטובוס שעליה באתי להתיישב. לא אשכח לו את זה בחיים ונשבעת שהפכתי לבן אדם טוב יותר אחרי ומאז מנסה להעביר את זה הלאה (וגם לא הספקתי להגיד תודה אז אם אתה כאן- תודה יא מלך).

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איתמר ויצמן – הקים (בין היתר) את רדיקל ומביא לשם את הדברים הכי יפים ונכונים. איש אמיץ שמחזיק והחזיק את התקווה שיכול להיות כאן טוב גם ברגעים הכי קשים, תמיד שמח לעזור וחי כדי להפוך את המקום הזה לטוב יותר. אוהבת אותו גם כחבר.

5. מה יהיה?
יהיה או ממש גרוע או ממש טוב, תלוי מה נעשה מכאן אנחנו (ואיתמר ויצמן). נראה לי, רוצה לקוות לפחות כי אם יש דרך שיהיה טוב זה חד משמעית תלוי בנו.