שדרנית שעות הבוקר של 102FM נמנעת מלהיכנס לחנות הכי מפתה שיש כי היא פוחדת לקנות את כל הספרים, יוצאת לטבע עירוני שבו צפרים מתקנים אותך ומתגעגעת לכיכר דיזנגוף של פעם. בונוס: פרגון לעובד הכי חרוץ בכל עיריית תל אביב
תמר עמית יוסף, בת 32, היא יוצרת, שדרנית ושחקנית ("גאליס", "המורדת") שכיום משדרת ברצועת היום של רדיו 102 תל אביב במהלך ימי השבוע (א'-ד' 9:00-12:00) כחלק מגל ההתחדשות של התחנה בהובלת אלדד קובלנץ ורועי דלמדיגו, שמתמקד במוזיקה על פני רדיו דיבורי. היא אמנם גרה ברמת גן עם בת זוגה ד"ר ליאור אלפנט (ממייסדות הפסטיבל האהוב "לסביות קטלניות") וביתן עלמה, אבל היא תל אביבית מלידה אז נחליק לה, כי זו העיר שלה.
1. ראש ציפור
טבע מושלם באמצע עיר. כן, זה לא קרוב לכלום. לא, אין עגלת קפה וגם לא ווייפיי. אז מה, שווה לבוא במיוחד, ליהינות מהדממה החריגה, מהאגם והצמחייה הפרועה, ומהצפרים עם הציוד המקצועי שתמיד שמחים להסביר לך שזו דווקא לא אנפת לילה אלא אנפה אפורה.
2. OPA
המסעדה יוצאת הדופן של השפית שיראל ברגר, שכל ביקור בה הוא חוויה אמנותית עם סיפור, הומור ורגש. הכוכב הוא אמנם האוכל, אבל זו מסעדה שהולכים אליה כמו שהולכים להצגה או למוזיאון – כדי להסתקרן, להעמיק, לחקור, להתרגש. אמנות היא אמנות. אה, וגם טעים שם נורא. מחכה לתירוץ הבא לחגיגה בשביל לבקר שוב.
החלוצים 8, תל אביב
3. תיאטרון המשולש
שני הומואים ולסבית מקימים תיאטרון גאה ובמקרה יוצא להם הכי מצחיק, הכי מרגש, הכי מגוון, הכי מיוחד. הכי אנחנו. לא צריך להיות להט"ב כדי ליהנות מסיפור טוב (למרות שבואו, כולנו על הספקטרום). ממליצה במיוחד על "גבע לא יכול להתאהב", החדשה שלהם, שזה לא להפסיק לצחוק בפייד ללא להפסיק לבכות.
רבנו תם 7, תל אביב
4. פרפורמנס רוק
אני בוחרת ספורט לפי רמת החמידות של האנשים בו, ולקיר טיפוס מגיעים האנשים הכי טובים בעולם. את באה לטפס ואז מתפתה לשבת עם מישהו לקפה, ועוד סיבוב בקיר, ומבקשת ממישהי להדגים לי משהו, ויושבות לבירה קרה מהחבית, ומלטפת איזה כלב פרוותי, ושם מתחת לאדמה הכל מרגיש מה זה בסדר.
מנחם בגין 144, תל אביב
5. המגדלור
זה בעיקרון מקום שאני משתדלת להימנע מלהגיע אליו, פשוט כי אין סיכוי שאצליח להתאפק. הספרים הכי טובים, בחנות הכי מפתה שיש. אם מישהו רוצה לתת לי מתנה ולא יודע מה – גיפטקארד שלהם ואני אישה מאושרת. מקום להתחבא בו מהעולם.
מקווה ישראל 18, תל אביב
מקום לא אהוב בעיר
כיכר דיזינגוף
אני נולדתי וגדלתי בתל אביב, וכיכר דיזנגוף החדשה (8 שנים מאז תום השיפוץ, מבחינתי זה קרה אתמול) היא בעיניי המקום הכי פחות תל אביבי שיש. בלי החספוס המר-מתוק, מקום שכולו פאלש ואלו יוגה. כולם שם מרגישים לי תמיד לבושים טוב מדי, מרוויחים טוב מדי, הכל עשוי לעייפה. קצת כמו מה שקרה לעיר בשנים האחרונות, מאז שאי אפשר לחיות בה בלי משכורת של זוג הייטקיסטים. תנו לי קצת לכלוך (ולא של בניה), קצת אמנות, קצת מאבק. מתגעגעת.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
חָתוּךְגַס– להקת מחול ליאור תבורי מארחת את ג'וי ריגר במופע מחול-פרפורמנס מצחיק, מרגש, מהפנט, ולצערכם הרב חד פעמי. ג'וי אחותי בלב, אנחנו דבוקות אחת לשניה 16 שנה – ואף פעם לא ראיתי אותה עד כדי כך חשופה וממגנטת. הלוואי שהם יעלו שוב, אבל גם אם לא – ממליצה לחפש כל הזדמנות לראות עבודות של ליאור ושל ג'וי, בין אם ביחד ובין אם בנפרד.
ומשהו שאפשר (וכדאי) לראות:אנטי אייג'ינג– ההצגה של לוסי גורפין עם יונתן בלומנפלד בצוותא. צרחתי מצחוק ומיד אחר כך בכיתי, כמו שאני הכי אוהבת. בגדול – 4 שחקנים מוכשרים למות מספרים את סיפור אהבתה הפתטי של סטודנטית לתיאטרון לשחקן מצליח. בקטן – טקסטים מחרפנים, שירים קורעים וכלבה אחת בלתי נשכחת.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
גברת רביע– טוקינג אבאוט קירוב לבבות, נראה לי שזה האירוע הכי מקרב לבבות שהייתי בו ב-3 השנים המשוגעות האחרונות. השחקן דניאל קישינובסקי הלך ללמוד טיפול זוגי ואז הכניס לבלנדר את שני המקצועות שלו והוציא משם דמות דראג של זקנה כורדית עם חוכמת חיים שפותרת כל בעיה זוגית ב-5 דקות ו-55 שניות. בקהל (שעולה לבמה כדי שיפתרו לו את הבעיות): דתיים, חילונים, גייז, סטרייטים, מבוגרים, צעירים, תל אביבים, ירושלמים, הכל מהכל ובלב פתוח לרווחה. אי אפשר שלא להתאהב.
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש בשנים האחרונות המון ארגוני חברה אזרחית שמנסים לעשות שיהיה פה טוב יותר. אז קודם כל אני ממליצה להצטרף לארגון שאתם תומכים בו ולו בשביל להקיף את עצמכם באנשים טובים ולהתמלא בקצת אופטימיות. ובאופן ספציפי, ממליצה לתמוך במגמה ירוקה. מה שלא יהיה כאן – עזה, איראן, הקרעים שבתוכנו – הכל מתרחש בסופו של דבר על האדמה הזאת. וככל שהיא תסבול, כך נסבול גם אנחנו. משבר האקלים כאן, והממשלה שלנו עם השרה להרס הסביבה עדית סילמן, לא רק שלא נערכת – אלא מעודדת המשך פגיעה. אנחנו צריכים גוף אזרחי חזק שילחם כדי שלכל מי שחי על האדמה הזאת (ערביםיהודיםחרדיםחילוניםשמאלניםימנים) יהיה טוב יותר.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כמעט בלתי אפשרי לעורר בי אופטימיות בתקופה הזו, אבל כשאני מסתכלת על העבודה של מנהל אגף התרבות בעיריית תל אביב – גיורא יהלום – אני אופטימית. לראות בן אדם חרוץ, מוכשר, טוב לב ופתוח, שבאמת אכפת לו מהתחום שהוא עוסק בו, מאייש עמדת כוח זה אירוע כה נדיר שצריך לשפשף עיניים, אבל זו האמת הפעם. זכינו בך בתל אביב, והלוואי יום אחד נראה מישהו כמוך גם כשר תרבות, כדי שלא רק פה יהנו.
מה יהיה?
יהיה חרא ויהיה טוב בעת ובעונה אחת, בדיוק כמו עכשיו, במינונים משתנים תדיר.