הבועה

אדום עולה: כל מה שצריך לדעת על הקו האדום של הרכבת הקלה

מתי הוא יפעל, איפה יהיו התחנות וכל הפרטים על הפרויקט הכי מצופה בתל אביב

הקו האדום של הרכבת הקלה (הדמיה: נת"ע)
הקו האדום של הרכבת הקלה (הדמיה: נת"ע)
20 באוגוסט 2019

אם הכל ילך כמתוכנן, באוקטובר 2021 יזכו התושבים הראשונים בגוש דן לנסוע ברכבת הקלה. העבודות על הקו האדום של חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), המופקדת על בניית הרכבת הקלה, אמורות להסתיים עד אז, והכאוס התחבורתי ייפתר לפחות באופן חלקי. אמנם מדובר בישראל ובכלל לא בטוח שתאריך היעד אכן יתממש, והעבודות על הקווים הנוספים ימשיכו למרר את החיים לנהגים התל אביבים, אבל הקו הראשון שלו חיכינו כל כך הרבה יתחיל לנסוע. הנה כל מה שצריך לדעת על הקו האדום.

מה זה הקו האדום?

מדובר בציר המרכזי והארוך ביותר של הרכבת הקלה, אשר יהווה את הסיפתח למערכת התחבורה החדשה, או בשמה הסקסי "מתע"ן – מערכת תחבורה עתירת נוסעים". הקו צפוי לעבור בחלקים העמוסים ביותר בעיר ובהתאם להיות בשימוש הרב ביותר בהשוואה לקווי הרכבת הקלה האחרים. העבודות לבנייתו החלו ב-2009 ופתיחתו המקורית הרשמית הייתה צפויה ל-2013, אך לאור קשיי מימון של הזוכה הקודמת במרכז והלאמת הפרויקט, הפתיחה נדחתה בכ-9 שנים, ונכון להיום תאריך הפתיחה הצפוי הוא אוקטובר 2021. עם זאת, על פי חלק מההערכות פתיחתו תידחה.

הקרונות של הקו יסעו על פני השטח כמו גם מתחת לו, מה שאמור להעניק לו על פי נת"ע יתרונות בולטים על פני נסיעה באמצעי תחבורה אחרים – במפלס התת קרקעי הרכבת תהיה כלי הרכב היחיד ובמפלס הקרקע תזכה הרכבת למסלול בלעדי עם זכות קדימה אוטומטית בצמתים כדי לייעל ולקצר את זמן הנסיעה ולאפשר דיוק ברמה גבוהה בזמני ההגעה לתחנות.

בשעות השיא צפויה הרכבת להגיע לתחנות התת קרקעיות בכל דקה וחצי ולתחנות שבמפלס הקרקע תגיע הרכבת בכל שלוש דקות. בהחלט רף גבוה, עכשיו רק נותר לעמוד בו.

יגיע כל דקה וחצי עד שלוש דקות. קרון הרכבת הקלה (צילום: מתוך וויקיפדיה)
יגיע כל דקה וחצי עד שלוש דקות. קרון הרכבת הקלה (צילום: מתוך וויקיפדיה)

המספרים

אורך הקו הוא 24 ק"מ, מתוכם 12 ק"מ – אשר יהוו את החלק המרכזי של הקו – שבהם תעבור הרכבת במנהרה תת קרקעית, מפורטל אליפלט בנווה צדק עד לפורטל שנקר בפתח תקווה (סמוך למחלף גהה).
הוא יעבור ב-5 ערים, לאורך 34 תחנות ש-10 מהן ממוקמות במנהרה התת קרקעית. המרחק בין התחנות הקרקעיות יהיה כ-500 מטרים והמרחק בין התחנות התת קרקעיות יהיה קילומטר.

מספר נוסעים יומי משוער בקו: 66,000.

מספר נוסעים שנתי משוער בקו: 70 מיליון.

המסלול

הקו האדום יעבור בערים בת ים, תל אביב, בני ברק, רמת גן ופתח תקווה. הנסיעה תחל בתחנה המרכזית בפתח תקווה, תעבור ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן, ובהמשך תעבור דרך תחנת הרכבת סבידור מרכז בתל אביב, דרך בגין, עזריאלי, הקריה, שדרות ירושלים ביפו ותסתיים בדרום בת ים. התחנה הסמוכה לרכבת מרכז ומסוף 2000 תקרא תחנת ארלוזורוב והיא צפויה להיות התחנה עם היקף הנוסעים הגדול ביותר מכל תחנות הקו לאור המיקום שלה בקרבת ציר תחבורה מרכזי בעיר.

מסלול הקו האדום (לחצו כדי להגדיל)
מסלול הקו האדום (לחצו כדי להגדיל)

התחנות

פתח תקווה
תחנה מרכזית פתח תקווה
פינסקר
קרול
דנקנר
בילינסון
שחם
שנקר
קריית אריה

בני ברק
אם המושבות – תחנה תת קרקעית
אהרונוביץ' – תחנה תת קרקעית
בן-גוריון – תחנה תת קרקעית

רמת גן
ביאליק – תחנה תת קרקעית
אבא הלל – תחנה תת קרקעית

תל אביב-יפו
ארלוזורוב – תחנה תת קרקעית
שאול המלך – תחנה תת קרקעית
יהודית – תחנה תת קרקעית
קרליבך – תחנה תת קרקעית
אלנבי – תחנה תת קרקעית
אליפלט
סלמה
בן צבי
ארליך
איסקוב
הבעש"ט
מחרוזת

בת ים
העצמאות
רוטשילד
ז'בוטינסקי
בלפור
בנימין
יוספטל
כ"ט בנובמבר
העמל
הקוממיות

המהמורות בדרך

סגירות שדרות ירושלים ביפו
אמנם אזורים רבים נחסמו לתנועת כלי רכב והולכי רגל עקב העבודות, אך החסימה בשדרות ירושלים עוררה התקוממות רבה בגלל שמדובר בציר מרכזי מאוד בעיר ובגלל תקופת החסימה הממושכת. השדרות, שעתירות בעסקים שפעילותם תלויה בהגעת הולכי הרגל, מבקרים ותושבים לאזור באמצעות רכבים פרטיים ותחבורה ציבורית, נסגרו החל מחודש מאי 2019 לתקופה של יותר משנתיים עד לפתיחת הקו, בהחלטה שנתפסת בעיר כתמוהה לנוכח השפעתה הרבה. בעלי העסקים ותושבי המקום מתקוממים על המחיר הרב שייאלצו לשלם עבור הקמת המדרחוב המפואר המתוכנן להיות חלק ממסלול הרכבת ולהיטיב עמם בסופו של דבר, וטענו כי למרות שתכנון העבודות נעשה מראש, ההודעה עליהן ניתנה בסמוך לתחילת העבודה (כחודשיים לפני). לדבריהם לא הובהר לכמה זמן תיסגר השדרה כך שלא יכלו להיערך כראוי מבחינת אי חידוש חוזי שכירות לבתי עסק או התאגדות ופנייה לגורמים רלוונטים לשם מניעת הסגירה או בקשת הקלות וסיוע.

לא כל כך נעים לראות שדרה סגורה. שדרות ירושלים החסומות (צילום: שלומי יוסף)
לא כל כך נעים לראות שדרה סגורה. שדרות ירושלים החסומות (צילום: שלומי יוסף)

חשוב לציין כי גם לאחר סיום עבודות הרכבת הקלה, שדרות ירושלים לא יפתחו לתנועת כלי רכב חופשית, ולמעשה הרכבת תהיה כלי התחבורה הציבורית היחיד הנוסע בתוך מדרחוב השדרה, בדומה לרכבת הקלה במדרחוב בן יהודה בירושלים. בקרב התושבים עולה חשש שמיקומי תחנות האוטובוס בקווים הרגילים יהיו רחוקים מדי מהשדרה ויקשו את ההגעה להולכי רגל קשישים ובעלי צרכים מיוחדים. בנת"ע, מנגד, סבורים כי הרכבת הקלה תשפר משמעותית את איכות החיים של התושבים ושל בעלי העסקים וכן תתרום לרווחתם תוך שמירה על חיבור האזור לשאר חלקי העיר ונגישות להולכי רגל ורוכבי אופניים.

פגיעה בטבע עירוני
מחאה נוספת בעקבות בניית הקו הגיעה גם כן מכיוון התושבים בשדרות ירושלים, אשר מחו על כריתת העצים בשדרה שנעשתה במטרה להסיר עצים שיפריעו לפתיחת הדלתות של הרכבת הקלה בתחנות. חברת נת"ע בתגובה הבטיחה אז שתנסה לשמר את מרבית העצים, אך הוסיפה כי לא יהיה ניתן למנוע העתקה של עצים שצפוי כי יפריעו לתנועת דלתות הרכבת.