הרעים לדראקריס
טוב תעשה אם הדרקונים אם תפסיק לשרוף אנשים תמימים מהאוויר. טוב נעשה אנחנו אם נתחיל לחשוב על עצמנו, על החורף הארוך ולא על אידיאולוגיות מפוקפקות. דעה
הם גדולים, הם מרשימים, הם יפים והם שורפים אנשים. לא משנה תחת מי ובשם מה. עכשיו, במקרה, זה תחת דאינריז. כן, המלכה המיועדת של שבע הממלכות, שוברת השרשראות, אם הדרקונים, הבלתי נשרפת, ילידת הסערה שבינתיים עוד לא מוסיפה לעצמה את ה"רחומה" ו"משכינת השלום". אולי המשתוללת.
היא יושבת על דרקון, אוחזת בקשקשיו וזורקת "דראקריס". נזכרת ודאי בזמנים רחוקים בנערותה בהם הייתה שורפת כך פיסת בשר ומאכילה את דרקוניה. עכשיו באותה הקלות היא גוזרת חיים ומוות, בעודה רואה רק נקודות אדומות מתרוצצות למטה, מניפות ידיים, חסרות אונים, קופצות לנהר – פגיעה טובה.
דאני מעולם לא שמעה את צעקות המתים. היא מעולם לא הריחה כמו הבן החתיך לבית טארלי את הריח של שדה הקרב, את הקורבנות. מי הם בכלל? האם היא יודעת? אז אני אספר לה: הם חיילים בצבא לניסטר, הצבא של המשפחה המיוחסת שהכריחה אותם לצאת מביתם בצוק קאסטרלי למסע בן שעתיים (כן אה? מה הקטע כאילו) ולהילחם בשבילם. האם הם אשמים שאביה היה מטורף, שהוא איבד את השלטון, ושהיושבת על כס הברזל יצאה למסע נקמה וכן הלאה וכעת דינם מוות בשריפה?
האשם לא רק בדאינריז טארגריין. מאחוריה שיטה שלמה המניחה שמי שיושב על כס הברזל רשאי לעשות כרצונו בבני האדם שחיים בממלכה. לא מתאים לך? שוט לאסוס – שמענו שזול שם. אם אתה פה אתה חייב להילחם. זכות אבות או כיבוש, פשוט תחליט עבור איזה מלך או מלכה אתה רוצה למות. אנחנו נדאג להמשך.
כקורבנות השיטה אנחנו לא מתכוננים לחורף של כמה שנים או בודקים מה עם ההלכים הלבנים אלא עסוקים בהתחמשות לעוד מלחמה. טיירל, אנשי הנהר או הבקעה – האם אכפת לנו באיזו קונסטלציה או שייכות נישרף למוות על גדות נהר כשאנחנו מאבטחים כסף שמגיע לבנק הברזל כדי לסלק חוב שצברו הלאניסטרים? הרי לפנים אנשי טיירל היו נשרפים יחד איתם אם אם הדרקונים או לחילופין סרסיי היו חפצות בכך. האם לנשרפים זה משנה?