מה הראש: יובל צלנר רוצה להחזיר את תל אביב לתל אביבים

המירוץ לראשות עיריית תל אביב-יפו מתחמם לאיטו, ובמהלך החודשים הנותרים נארח את המועמדים לראשות העיר – שישה בסך הכל כרגע – לסדרה של שאלונים זהים בתחומי התרבות, העירוניות, המדיניות והחזון שהם שואפים להציג למצביעים בכרך הגדול. השאלון הראשון שאיתו אנחנו יוצאים לדרך עוסק ביחסם של המועמדים לתל אביביות עצמה: מה הם אוהבים פה ומה פחות, איפה הם מבלים, מה חסר להם בעיר וכמובן, מה הכי תל אביבי ביניהם. יובל צלנר, ראש רשימת "תל אביב עצמאית" זינק אל המרוץ מהמגזר העסקי אחרי קדנציה קצרה של ח"כ במפלגת קדימה. זאת תל אביב שלו.

מהו הדבר שאתה הכי רוצה לשנות בתל אביב?
"אני אוציא את תל אביב לעצמאות. העיר שייכת לתל אביבים ולא נקבל הכתבות מצד הממשלות השונות בירושלים. אנחנו נהיה עצמאיים לנהל את החינוך בהתאם לערכים שלנו, בביטחון האישי שבשפל חסר תקדים, בתשתיות התחבורה שמתעדפות את האורחים על פני משלמי הארנונה התל אביבים ובהשתוללות מחירי השכירות שהביאו להגירה שלילית ולעזיבת טובי צעירי העיר".

מהו הדבר שאסור לשנות בתל אביב?
"תל אביב מתאפיינת ברוח יזמית צעירה וערכים מתקדמים שאותם אביא ללב הפועם של העשייה העירונית. אנו עדים בשנים האחרונות לפריחה כלכלית, ניהולית וחדשנית, שהביאו איתן חברות ההייטק והחשיבה היצירתית מחוץ לקופסה. כשאבחר לרשות העיר אפעל שערכי היזמות, הקהילתית, הקדמה הטכנולוגית והדאגה לרווחת הפרט, שמאפיינות את שיטות הניהול המודרניות יהיו לחלק משמעותי בעבודת העירייה, ולחלק מתפיסת התושב במרכז הן כלקוח והן כבעל מניות. זהו Game Changer של עדכון גרסה לישן לחדש ומודרני, שאת התוצאות התושבים ייראו וירגישו בטווח זמן קצר".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"תל אביב היא בראש ובראשונה הפסיפס הייחודי שמרכיב אותה. אין עוד עיר כזאת בעולם ביכולת לייצר חיבור בין אנשים, קהילות ועולמות. לא בכדי תל אביב נתפסת בעולם המערבי עיר מובילה שעיניי רבים נשואות אליה כנושאת הלפיד הליברלי. התרבויות המגוונות, תפיסת הערכים, קבלת האחר, יכולת לייצר שיח בין אנשים שצמחו מרקעים שונים, מנהלים דיאלוג ומרחב קיום מכיל".

מהו הזיכרון הראשון שלך מתל אביב?
"סתיו 1993 בפארק הירקון, שתי מהופעות הכי גדולות שהיו עד אז בישראל – מייקל ג'קסון בצמד הופעות בפארק הירקון ושבועות ספורים לאחר מכן הייתה זו מדונה שהקפיצה את הבמה והעיר. הייתה בפארק תחושת התרוממות ואופוריה, לראות בבית שלנו שתי אגדות בינלאומיות בשיאן, עשרות אלפי צעירות וצעירים, קהל ענק ששרו בקול אחד, והתרגשו יחדיו בזמן שתל אביב עולה רשמית למפת ההופעות העולמית ומקבלת גושפנקא כעיר מובילה".

איזו שכונה אתה הכי אוהב בתל אביב ומדוע?
"אין כמו יפו ובייחוד בלילות. יש באזור הזה משהו שמרגיש לקוח מעולם אחר לגמרי. בזכות הגוונים היחודיים שלה כעיר נמל עתיקה, הצבעים. הריחות והאנשים המיוחדים שגרים בה לצד אלה שמגיעים לבלות בה. השפע שיפו מציעה – בקולינריה העשירה, בגלריות, מרכז 'נא לגעת' שהוא יחיד מסוגו, שוק הפשפשים, מצוקי הים ועד הפארק".

מהו הפרויקט העירוני (בביצוע העירייה) האהוב עליך?
"השלמת הטיילת מקצה-לקצה, מהנקודה הכי דרומית בעיר, יפו ועד לזו הצפונית ביותר שבתל ברוך – ובקרוב חוף הצוק. יוצא לי לבלות לכל אורכה בריצת הבוקר מספר פעמים בשבוע – קיץ וחורף, לרוב בשעות הבוקר המוקדמות. ספורט תמיד היה חלק מהותי בחיים שלי, בעשייה שבה עסקתי וכתחביב ובעיקר כבסיס ערכי של התמדה, נחישות, דבקות במטרה ועבודת צוות. בשנים האחרונות אני רץ המון. לפני מספר שנים הענקתי לעצמי מתנת יומולדת 40 והשלמתי את מרתון תל אביב. מאז השלמתי מרחק של 42.2 ק"מ עוד מספר פעמים – תמיד במסגרת מרתון תל אביב. מעבר לתרפיה המדהימה שמייצרת הריצה, זהו זמן איכותי ביותר לחשוב ולתכנן. אני מוצא בזה דרך חיים שמשלבת את הערכים שבכוונתי להביא לניהול והובלת העיר".

מהו מוסד התרבות האהוב עליך בתל אביב?
"מוזיאון הפלמ"ח, מקום שגדלתי כילד המלווה את סבתו. סבתא הדסה צלנר-ריטוב, שירתה כאחות בחטיבת הראל של הפלמ"ח תחת פיקודו של יצחק רבין ז"ל, הורישה לי את ערכי הפלמ"ח והיא זאת שהדביקה אותי בתשוקה לעשיה הציבורית ולעיסוק הפוליטי. סבתא היתה ממקימיו המוזיאון. עבורה ועבורי מדובר בהרבה יותר מאתר מורשת שמביא בצורה חווייתית את ההיסטוריה של דור המייסדים, זהו הבסיס – מגש הכסף האישי והערכי שעליו ניתנה מדינת היהודים, וגם מקום שבאופן מרתק כרוך בהיסטוריה המשפחתית שלי. הרצון לתת, להילחם ולהוביל. הרעות, אהבת המולדת, לצד תרבות וחלוציות, נתינה ללא ציפיה לקבלת תמורה וקבלת האחר. אלה הם הערכים הרלוונטיים עבורנו כיום כפי שהיו שלפני 81 שנים, כשיצחק שדה ייסד את פלוגות המחץ".

איפה אתה אוהב לבלות בתל אביב?
"השאלה הכי קשה פה. איפה לא?! בשווקים (הכרמל, התקווה, לווינסקי והפשפשים), בנמל יפו הישן ובנמל תל אביב החדש, בברים לאורך דיזינגוף ורוטשילד, ובגבעה המשקיפה אל הים בחוף הילטון ובפארק הירקון".

מה חסר לך אישית בתל אביב?
"שהעיר תהיה של התושבים על מלא מלא, משלמי הארנונה, ולא של מיליון וחצי האורחים שמגיעים אליה מבחוץ. הנושא הראשון שאטפל בו הוא חינוך הילדים ומתן מענה למחסור בגננות, סייעות ומורים, לצד הוספת תכנים חינוכיים-ערכיים כבר מביה"ס היסודי. אטפל בסוגיית חופש התנועה שאבדה מאז החלו העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה, שישרת את האורחים הבאים לעיר ופחות את תושביה. ואדאג אישית לפתור את המחסור החמור בדירות איכותיות להשכרה, שיאפשרו לתושבי תל אביב לשכור דירות במחיר מפוקח ולא לנטוש את העיר".

מהי עמדתך לגבי מחאת קפלן?
"אני שמח שתל אביב היא גם הבירה של הדמוקרטיה בישראל, לצד היותה הבירה הכלכלית. תל אביב היא המקום המרכזי בו בוחרים כבמה לכל המחאות, מכל סוג ומכל צידי המתרס. חופש הביטוי, חופש ההתארגנות והזכות להפגין הן אבני יסוד בחברה דמוקרטית, כמו יתר זכויות הפרט ואני גאה שתל אביב שלנו היא הלב הפועל של הליברליזם הישראלי".