מבוך של סמטאות, אובססיה לדוכני אוכל ליליים ונהרות של מקגולי - תגידו שלום לשכונה שקטפה את אחד התארים הנחשקים ביותר על הפלנטה
מבחר עצום של בתי קפה ציוריים שמציעים משקאות בצבעים הזויים? ברים אינטימיים להאזנה לתקליטים עם אוסף ויניל שעולה יותר מהון עצמי לדירה? האם זה מה שבאמת הופך שכונה למגניבה? ובכן, כן. אבל צריך קצת יותר מלאטה סגול כדי לכבוש את הפסגה של רשימת השכונות המגניבות בעולם של טיים אאוט.
>> על האש, על הדרך: הערים הכי טובות בעולם לאוכל רחוב ב-2026
הרשת הגלובלית של המומחים המקומיים שלנו קיבלה השנה את המשימה הלא פשוטה למצוא את השכונה שכולנו רוצים להיות בה ממש עכשיו. הם חרשו את ערי הבית שלהם כדי לאתר את המקומות הכי טובים לאכול, לשתות, לעשות שופינג וסתם להסתובב. כדי לקבוע את הדירוג הסופי, פאנל עורכי טיים אאוט בחן כל מועמדת לפי שורה של קריטריונים, מחיי לילה ועסקים עצמאיים ועד איכות החיים ותחושת הקהילה.
אז לאן כולנו צריכים לטוס? התשובה היא ג'ונגנו 3-גא (Jongno 3-ga) בסיאול, כשאזור איקסון-דונג (Ikseon-dong) שבתוכה זוכה להרבה מאוד אהבה. החלק הזה של העיר מככב ברשתות החברתיות כבר שנים בזכות בתי העץ המסורתיים והיפהפיים בני מאה השנה, הידועים בשם "האנוק". אבל השכונה לא מושכת תשומת לב רק בזכות ההיסטוריה הפוטוגנית שלה. מה שמניע את התחייה הנוכחית שלה הוא בין היתר האובססיה לדוכני האוכל הליליים שנקראים "פוצ'ה" – קיצור של פוג'אנגמצ'ה.
לפני כמה עשורים, האוהלים הכתומים האלה היו עניין פונקציונלי לחלוטין – אוכל מהיר וזול לפועלים ולאנשי משרד שתפסו משהו בדרך הביתה. מאז המוניטין הזה התהפך לגמרי, וכיום צעירים מקומיים ממלאים את שרפרפי הפלסטיק בזכות המחירים הנמוכים והקסם נטול הפוזה. בתפריט תמצאו בין היתר פאג'ון, פנקייק קוריאני מלוח שמבוסס בדרך כלל על בצל ירוק ולעיתים גם פירות ים, צלופח בגריל, קלמרי צרוב ולמי שממש אמיץ – סנאקג'י, מנת התמנון ה"חי" המפורסמת.
בסתיו, חלקים מג'ונגנו 3-גא מתמלאים בעצי גינקו ענקיים שהופכים לזהובים ומשירים על הבטון שטיח עבה של עלים צהובים בוהקים. האוויר הקריר של הסתיו הוא גם תירוץ מושלם להעביר שעות מתחת ליריעות הפלסטיק של – ניחשתם נכון – פוצ'ה, לשתות בירה קרה ולאכול קערות מהבילות של אוכל רחוב.
ממש קרוב משם נמצא רחוב סאוסולה-גיל (Seosulla-gil), ושם הקצב קצת נרגע. הסמטה מסתתרת לצד קירות האבן של מקדש ג'ונגמיו המלכותי ומלאה בסדנאות יצירה, סטודיואים לתכשיטים וברי יין נינוחים. היא גם הפכה למרכז לא רשמי של סחר התכשיטים הסיטונאי בסיאול, כשמעצבים צעירים ועצמאיים פותחים חנויות בוטיק ממש מול החומות העתיקות.
הכישרון של השכונה לערבב ישן וחדש מגיע לשיאו קצת בהמשך הרחוב, בארקייד כלי הנגינה נאגוון (Nagwon). הקומפלקס העצום הזה משנות ה-60 מתרומם מעל הרחובות כמו חללית ונחשב לשוק המוזיקה המתמחה הגדול בעולם, עם מאות חנויות שמוכרות הכל – מגיטרות חשמליות וינטג' ועד כלי מיתר קוריאניים מסורתיים.
בחזרה למפלס הרחוב, האזור שסביב הארקייד הפך לאחד המקומות החמים לשתות בהם מקגולי – משקה אורז קוריאני מסורתי, חלבי למראה ומעט תוסס. מה שפעם נחשב למשקה של חקלאים מבוגרים זוכה בשנים האחרונות לחיים חדשים בזכות דור צעיר של יצרנים, והיום הוא מוגש בגאווה לצד בירות קראפט מקומיות.