וולקן חוזר: שובו של הראפר הישראלי הכי טוב שמעולם שמעתם עליו
עם מבטא רוסי כבד, כישרון משחק לא מבוטל ומוזיקה מחאתית באמת, וולקן נחשב לפני כעשור וחצי לאחת ההבטחות הגדולות בראפ העברי. רק שמאז החיים קרו, הוא חזר לחיות בחו"ל לתקופה מסוימת והחומרים שלו נשארו אי שם בעולם הדיסקים המיושן. עד היום, בעזרת הלייבל פלא רקורדז, הוא מתחיל לחזור לעניינים, ואתם יכולים לגלות את האגדה הנסתרת של הראפ העברי
שנת 2007 היתה מדבר יבש עבור הראפ העברי. שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה ופוסט הראפ המצועצע של סאבלימינל והצל, הציבור לא כל כך התעניין בסגנון המוזיקלי שעוד לא תפס. 17 שנים אחר כך, הסיפור כבר שונה – ילדים שגדלו על ראפ אמריקאי וישראלי כאחד השתלטו על כל פינה טובה, והיום כבר לא מביך להגיד שאתה ראפר. בהתאם לעלייתו של הראפ העברי לגדולה הראויה לו, לא מעט אמנים שפעלו באותן שנים שכונות קיבלו תאבון מחודש וחזרו לפעילות. וולקן הוא כנראה החשוב, וסביר להניח מהאמנים הכי פחות מוכרים, שבחר לחזור.
>> פעם הוא היה ראפר, היום הוא מנכ"ל דרכנו. זאת העיר של נמרוד דוויק
היום (ד', 17.9) אלבומו היחיד של וולקן, "מהלך ראשון" מ-2007, הגיע לראשונה לשירותי הסטרימינג, בהפצת הלייבל "פלא רקורדז" מבית פלא אוזן. זו היא סנונית ראשונה לקראת חזרתו של וולקן לעניינים, כפי שכותב אברי ג'י (בעל הלייבל, לצד די.ג'יי סמיילז) – אבל זו סנונית משמעותית שכן גם אחרי 17 שנים, האלבום הנעלם מכה באותה העוצמה. וולקן כתב על חוויות העלייה שלו לישראל בגיל עשר, ועל הכתף הקרה (בלשון המעטה) לה זכה מהציבור הישראלי. הטקסטים שלו, במיוחד בשירים כמו "נמאס" או "העלייה", נוקבים כמו שרק ראפר יכול לכתוב, ועם הגשתו המחוספסת בהשראת ראפ ניו יורקי של שנות ה-90, הוא מצליח להעביר את המסר בחדות כואבת.
וולקן (או זורה קרטבלישוילי) עלה לישראל מברית המועצות ב-1992, וגדל בירושלים, שם הפך לחבר מייסד בהרכב הראפ הירושלמי-רוסי באנגלדת', שכלל בין היתר גם את חברי סאדייל (קלין וקוריאה/אח2). לאחר התפרקות ההרכב, פנה וולקן לקריירת סולו ויצר את "מהלך ראשון" באולפן "המשולש" של גדעון לב, אשר ניסה לתת מקום לראפ ומוזיקה אלטרנטיבית עם קולות שלא קיבלו במה רבה באותה התקופה, לרבות עולים חדשים ועובדים זרים. "מהלך ראשון" היתה ההוצאה המשמעותית ביותר של הלייבל, ולאחר רעש תקשורתי מסוים והתרגשות מצד חובבי היפ הופ מקומיים, לא קרה עם זה יותר מדי. לאורך השנים וולקן התארח ועבד עם ראפרים כאלו או אחרים (ביניהם פלד ואורטגה וארכדי דוכין), ובמקביל פיתח קריירת משחק קצרה לאחר ששיחק בסרט הקצר "אף אחד חוץ מאיתנו", וממנו המשיך לשחק מול זאב רווח בסרט "פנתר לבן" של דני רייספלד ב-2013, ובסרט "כאן ועכשיו" של רומן שומונוב ב-2018, במקביל לתנודות בין ישראל לאוקראינה, שם הוא בילה חלק נכבד מהשנים.
"וולקן, אצולה של ראפ ירושלמי, הוא אחד האמסיז הכי חריפים ששמעתי בחיים שלי", כתב עליו אברי ג'י בפוסט שפרסם את יציאת האלבום. "הכתיבה שלו מרגשת, ורסטילית וריאליסטית, וגורמת לך להרגיש איך כל שורה נכתבה בדם ליבו. ההגשה שלו ייחודית ואין שניה לה, ומהשנייה ששומעים את הקול שלו מבינים ישר במי מדובר". ואכן כדאי לכם לא לפספס, כי יש פה פנינת תרבות ישראלית חשובה שנעלמה מהשטח, וצצה מחדש עכשיו. "בקרוב חומרים חדשים מהצד שלו", מבטיח אברי, ואנחנו מחכים לשמוע מה יש לאדם שכתב שיר כמו "נמאס" יש להגיד על ישראל 2024.
להאזנה לאלבום בכל הפלטפורמות