חדירה למצוינות

דבר העורך, שלומי: ג'ל חדש ומסתורי מציף את העיר. הוא מגיע מתאילנד ואמור לשנות את חיי המין שלנו. במקור רציתי שאחד הכתבים הזכרים במערכת ייקח עליו את המשימה ויחזור עם סיפורים מסמרי שיער, אבל מתברר שגברים לא ממהרים לבלוע דברים זוהרים בעלי כיתוב אסיאתי בקלות גדולה. המשימה עברה מכתב לכתב ונעצרה במקום שבו האומץ מתחיל – רתם איזק המקסימה.

יש כתבות שאי אפשר לסרב להן. לא כי הן עוסקות במין, חלילה (יאללה, כולנו עושים את זה ואפילו אבא שלי כבר הפנים שכשהבת שלו גוררת רגל בארוחת שישי זה לא מהליכת יתר על עקבים), אלא כי גלום בהן פוטנציאל לאינספור פנטזיות קינקיות. לשלוח לעורכת העיתון בשישי בצהריים ווטסאפ עם המסר "חבר שלי מוסר שהכתבה שלך על הזין שלו", למשל. או יותר טוב: לסמס לשלומי שבן "משתגלת בשבילך, גוד שעבס". אין ספק, עיתונאית אמיתית צריכה לפתוח את הרגליים בשביל סקופ. וכשזה נעשה עם בן הזוג הרשמי זה אפילו מהפכני.

בתל אביב 2014 קשה לחרמן אותנו: אחרי הגריינדר, הסקסטינג והטווירקינג – שהיו בימים כתיקונם מרימים אוהלים בשדרות רוטשילד ללא קשר למחאות חברתיות – נראה שהגבר האורבני מחפש דרכים להקשות על (ואת) עצמו. תעשיית התרופות לשיפור התפקוד המיני, ובראשן הוויאגרה והסיאליס, כיוונה את עצמה במקור לגברים בגיל העמידה שבאופן טבעי כבר לא מזדקרים מכל שד סורר, אך תעשיית הפורנו גרמה גם לגברים שהבליטה מצויה בכיסם לתור אחרי הליבידו מתוך אמונה שגבר אמיתי מתהלך על שלוש רגליים.

הבהלה לזקפה יצרה תופעה חדשה שהולכת ומתפשטת בעיר: מעוררי החשק הם אביזרי המין החדשים, ואליהם נוסף לאחרונה ה"קמגרה אוראל ג'לי" – ג'ל מציצה שמכיל סילדנפיל, אותו חומר שפעיל בוויאגרה ובסיאליס, רק שלהבדיל מהן לג'ל הזה לא צריך מרשם רופא. פתרון האינסטנט הזה מאפשר לתבל את חיי המין ולא מחייב את בעל השמחה לעמוד בבית המרקחת במבט ה"זה־בשביל־חבר־בכלל". הלהיט החם הגיע מהודו והשתלט על תאילנד ועל חנויות סקס במערב אירופה. בישראל עוד לא התקבל אישור פורמלי ממשרד הבריאות לשיווק המוצר (שוב אינטרס של חברת תרופות גדולה?), אך משום שהוא נחשב לתוסף תזונה, הוא עשה עלייה בחודשים האחרונים על ידי משווקים עם ביצים, ותושבי תל אביב, כך נראה, מצביעים ברגליים. בכל השלוש.

ולא בכדי: מסקר שנערך בחברת פייזר חמש שנים לאחר כניסת הוויאגרה לשוק הישראלי עולה כי ישראל נמצאת במקום הראשון באפריקה ובמזרח התיכון בשימוש בכדור המעורר, ובחמש השנים האחרונות זוקפת ראש גם הסגנית של הוויאגרה – סיאליס – הודות להשפעה ארוכת הטווח שלה (24־36 שעות מרגע הנטילה). "מההתרשמות שלי בקליניקה גברים מעדיפים כדור שלא יהיה פעיל 36 שעות, אבל יש סקשן גדול באוכלוסייה שכן מעוניין בכך – גברים צעירים בני 22־35" מסביר ד"ר דניאל וטלמן, סקסולוג קליני ומטפל מיני שחווה את ריבוי הפניות מצד גברים שנמצאים בשיא אונם בקליניקה שלו ברחוב וייסבורג ובמרפאה לטיפול מיני בבית חולים רמב"ם. "הכדורים האלה – ויאגרה, סיאליס ולויטרה, כדור חדש בשוק שמגיע באריזה סקסית שאמורה לקרוץ לצעירים – הפכו לכלי לשיפור ביצועים. לוקחים כדור, יש יכולת לעשות שלושה עד חמישה סיבובים בלילה, וזה חלק מתפיסת הגבריות. גברים היום מושפעים מפורנו, שם הזקפה היא אינסופית ונשים רוצות רק עוד ועוד סקס. בפועל רוב הנשים צועקות אחרי עשרים דקות 'גוועלד!'."

נראה כי התופעה, שגוררת אחריה גם תעשייה שלמה של זיופים וקיצורי דרך דוגמת הקמגרה ג'ל, לא מזעזעת את עולם הרפואה: "בכנסים של סקסולוגים ואורולוגים עולה הסוגיה אם תופעת הגברים המתפקדים שנוטלים את הכדורים היא פסולה" אומר וטלמן; "יש בעד ויש נגד. יש אפילו מחשבות להכניס את החומרים הפעילים למסטיק. אם אתה יכול לשפר את חיי המין שלך אז למה לא? כשהוא נלקח מראש הוא גם מקטין את ההסתברות לחרדת ביצוע, מה שמעלה את הביטחון ואת הדימוי העצמי. מין זה בעיקר עניין של אגו".

גומרים עניין

אז מה יש בשקיק הקסם הזה? בברכת "לכי תזדייני" ובתוספת חבילה ובה שבע יחידות ג'ל שהגיעה אליי ישירות מהיבואן, נשלחתי לסוף שבוע פרוע כדי לבדוק אם זהו התבלין שישגר אותי במוצאי השבת ל"יד שרה" או שמא מדובר בעיקר בזיון שכל. לצורך המשימה הצטיידתי בפרופס לא פחות חשוב – בן זוגי המהמם – מעורר חשק תוצרת צ'כיה, שאמנם נוטה לאלרגיות ולשפעת, אך בהחלט נושא את אונו בגאון ואמיץ דיו כדי להעלותו, תרתי משמע, לדוכן העדים. העובדה שהמיסטר ביג הפרטי שלי הסכים לשתף פעולה רק הוכיחה שהגברים של היום, אולד פאשנד ככל שיהיו, לא חוששים מתוספים מלאכותיים, גם אם בתכל'ס אין בהם טעם. ולקמגרה, לצערנו, יש חתיכת טעם – ולא זה שמובטח על גבי האריזות. את האנרגיות שהוצאנו בטייק הראשון על הדילמה מי יזכה בג'ל בטעם וניל ומי יחגוג על שקיק בטעם בננה (כשאני רואה ממתק אני נוטה לבקש ביס, גם אם הוא לא שלי) מוטב היה לנו להשקיע בהתאוששות מהטעם הזוועתי – משהו שנע בין זרע פג תוקף לאנטיביוטיקה למציצה. לא בדיוק הדבר הכי מחרמן, אם כי לא משהו שיפיל גבר שידע את טעמו של הלוף הצבאי. מכאן החלה ציפייה דרוכה ומרגשת: בעיני רוחי כבר ראיתי את עצמי נישאת מעלה על כיפת הברזל, ראשי נוגח בתקרה, חלקי גבס מתפוררים על גופינו העירומים, שכנה זועקת, גור חתולים מהקומה העליונה צונח על מיטתנו, כוחות משטרה מתדפקים על הדלת לאחר תלונות על ניסיון רצח בצפון תל אביב.

שקט. בוקר. ביג ואני מתעוררים במיטה. אין חור בתקרה, אין תיק במשטרה. אנחנו לבושים. מסתבר שאת הקמגרה ג'ל לא לוקחים על קיבה מלאה, אחרת הקינוח המפוקפק הזה שולח אתכם לשינה עמוקה במקום לחדירה ארוכה. צהרי שישי הם זמן נהדר למשגל, גם אם אתם לא משחקים באורלי וגיא של האורגזמות. הפעם אולץ ביג לחוות את הממתק המפוקפק על בטן ריקה, וכעבור מספר דקות המסדר עבר לדום – לא משהו חדשני בהתחשב בעובדה שבגיל 33 המסדר עובר לדום בדיוק ברגע שבו החוטיני פוגש את הבלטות – על ויאגרה, על קמגרה או על שוקולית. תחקיר העומק הוליד מסקנה אחת: גברים לא אוהבים שמתחקרים אותם תוך כדי סקס. הטייק השלישי, בשם כתבת הפוליצר, כבר היה מדהים. הקמגרה לא נתנה אותותיה, אך ריח בית הזונות שאפף את החלל פתח לנו את הצ'אקרות, ויש הטוענים שבאותו ערב ריחפה רוחו של חיים ויצמן מעל לשכונתנו המנומנמת וצעקה "חולירות, זה לא אלנבי פה!"

ולמרות זאת, בשורה התחתונה הג'ל הוא כנראה חתיכת בלוף עם יחסי ציבור טובים מדי, כזה שלא באמת חייבים לצרף למנאז' אה-טרואה כשאתם נהנים מזקפה טבעית. אם נוסיף לזה את אינספור המחקרים שהוכיחו שרק שליש מהנשים גומרות מחדירה – מה שאומר שמרביתנו לא בדיוק מעוניינות בגבר שמסתובב עם זקפה בלתי פוסקת – נבין שאולי עדיף להשקיע את האנרגיות בהמצאת כדור שמשכלל את הלשון או את האצבעות במקום את הבולבול. עד שזה יקרה, אתם תמשיכו להוכיח לנו את הגבריות הבלתי נדלית שלכם, בתחרות דמיונית שמתנהלת בעיקר מול עצמכם. או כפי שסיכם הצ'כי בהשראת מוזיקאי אחד חצי-צ'כי: "ועכשיו באמת, תגידי לי באמת, מי מזיין יותר טוב – קמגרה או אני? מה זאת אומרת כל אחד אחרת? אל תעני לי אפילו".