ביס אחד מושלם: יש כריך חדש היסטרי בשוק הכרמל

אל תבזבזו זמן מיותר, פשוט תזמינו את הביס הזה. חלה בשוק הכרמל. (צילום: שלומי יוסף)
אל תבזבזו זמן מיותר, פשוט תזמינו את הביס הזה. חלה בשוק הכרמל. (צילום: שלומי יוסף)

זה בסך הכל דוכן שנפתח באיחור של שנה להייפ של כריכי השניצל אבל חַלָּה, שמגיש כריך אחד בלבד עושה את זה הכי טוב שאפשר בצניעות ובמקצועיות

30 ביולי 2020

אח, טרנדים של אינסטגרם – אי אפשר לחיות איתם, אי אפשר לאנפל. מה נעשה איתם? כל כמה שבועות מגיע איזה מאכל פוטוגני תורן וכובש לנו את הפיד ואז נזנח לטובת הצילום הבא. לחמניות צרפתיות, המבורגרים עם כיפה, כנאפה עם גלידה או גלידה שחורה, כולם קיבלו את 15 דקות התהילה שלהם, וכולם נמחקו מהזיכרון במהירות הסטורי. לפעמים בא לי לעשות אייטם סטייל "איפה הם היום" בסגנון כוכבי ריאלטי על טרנדים של אוכל, אבל מהיכרות עם שוק הקולינריה הישראלי, התוצאה תהיה מדכאת אפילו יותר מגרסת כוכבי הריאלטי. טוב שלפעמים המציאות מפתיעה, וכך מצאתי את עצמי בדוכן טרי בשוק הכרמל המציע מנת שניצל בחלה, הזכור לכולנו בתור להיט האינסטגרם של אביב 2019.

חלה בשוק הכרמל (צילום: שלומי יוסף)
חלה בשוק הכרמל (צילום: שלומי יוסף)

האיחור האופנתי של "חַלָּה", הדוכן הצנוע שניצב במרכז השוק, הולך נגד כל מה שאנחנו מכירים – לפתוח מקום שמתמקד רק במנה אחת פחות או יותר שנה אחרי שההייפ עבר והתפוגג זה הימור, על אחת כמה וכמה בימי הקורונה. את הטרנד ההוא, שהתחיל בימי שישי בשווארמת "נורמן" בחשמונאים והגיע עד למסעדות יוקרה שממש מתאמצות להיראות עממיות, לא באמת רצתי לטעום. משהו באווירת ה"שישי הישראלי" המודבקת, הניסיון להפוך את השניצל של אמא לכוכב רשת והרעש, הצלצולים והצ'ייסרים שתמיד נלווים לאווירת השכונה הזו הרגיש לי מאולץ כמו להכות במחבתות ולצעוק "כפיים" כל שתי דקות. אין דבר יותר מייבש חיך מאותנטיות מזויפת.

שניצל דקיק, חלה רכה (צילום: שלומי יוסף)
שניצל דקיק, חלה רכה (צילום: שלומי יוסף)

אבל בחַלָּה יש אווירה טיפה אחרת. בלי רעש, בלי צלצולים (צ'ייסרים דווקא יש, שזה דבר טוב), פשוט דוכן צנוע שמתמקד במנה אחת ומנסה לעשות אותה הכי טוב שאפשר. מאחורי הפילטרים, זו בסך הכל מנת סנדוויץ' פשוטה מאוד (35 ש"ח, 40 עם שתיה, אין תוספות), גם אם היא מקבלת טוויסטים קטנטנים בווריאציות. חלה מלבנית שלא תגרום לכם לפרוק את הלסת, שניצל דפוק לדקות ופריך עד שלמות, פלפל חריף צלוי, מטבוחה כיאה למסורת, איולי עמבה, חציל קלוי, בצל מוחמץ, אורגולה וטיפה מיץ לימון מלמעלה. בלי התפנפנויות מיותרות (בסדר, החלקתי להם על האיולי עמבה), בלי פוזה של מגשים עמוסי כריכים, בלי ניסיון להלביש את הביס בתור הבזק נוסטלגיה לשולחן השבת. פשוט כריך.

והפשוט כריך הזה, בין היתר מכיוון שהוא לא מתאמץ להיות יותר מזה, הוא כל מה שצריך. בניגוד להרבה מנות כריכים שכאלו, הביס לא מתפרק לרכיביו, אלא מאחד כוחות לביס אחד מושלם. יהיה לי קשה להגיד לכם עד כמה האיולי עמבה הוא הברקה, מה האיכויות הנסתרות במטבוחה או איך החציל פוגש את הבצל. הכל משתלב, מתערבב ומספק מנה פשוטה וטעימה. כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם. העדות הכי טובה לכך שגם אני, מתנגד חצילים מטעמי מוסר (המוסר שלי אומר שחציל לא טעים לי), נהנתי גם מביס החציל שהשתלב באופן הומוגני עם שאר הרכיבים, והוסיף טיפה נפח למנה.

חלה. בלי שופוני (צילום: שלומי יוסף)
חלה. בלי שופוני (צילום: שלומי יוסף)

בניגוד לחזות של הטרנד אין פה שופוני, אלא פשוט כריך שעובד. אשקר אם אגיד שהתמלאתי לגמרי, זה כריך בגודל סביר ותו לא, אבל דווקא זה מה שהופך אותו לארוחת שוק אידיאלית, מבלי צורך לחכות לשישי או לצלם לאינסטגרם. דווקא מכיוון שהגיעו הרבה אחרי הטרנד, בצניעות ששמורה למקום שבאמת רוצה לתקוע יתדות בשוק הכרמל עמוס האופציות, חַלָּה באים בטוב גם למי שלא יכול לסבול את ההייפ. הם בטוח יזרמו על יחסי הציבור של הציבור, אבל אתם לגמרי יכולים להגיע, לאכול ולעזוב מבלי לצלם אף תמונה וזה יהיה בסדר גמור, כי אתם עוד תחזרו. עזבו אתכם מ-15 דקות של תהילה, תנו לי בכל יום ביס פשוט וטעים שכזה ואני מוחק את האינסטה.
רחוב רבינוביץ שפר 2, שוק הכרמל תל אביב, ראשון-חמישי 11:00-11:00, שישי – 17:00-10:00