מה שקורה בצללים: אלה המקומות בתל אביב שאין בהם טיפה צל
בגלל שמדינת ישראל היא מקום בו שמש היא כמעט הדבר היחיד שחינם, תל אביב הפכה לעיר שבה המשחק "חפש את הצל" הוא ספורט עירוני מקצועי. יצאנו לחפש את המקומות שהכי צריכים הרבה הרבה יותר צל בעיר הזאת, וחזרנו דונטלה ורסצ'ה על שמן גזר
במדינה שבה יש שמש כמעט כל השנה, אנחנו זקוקים למעט צל. כי שמש היא כמעט הדבר היחיד שחינם פה. אז עם כמה שאנחנו אוהבים להתחרדן תחת השמש, כן היינו שמחים לבקש מעיירית תל אביב וממש ממך רון, תעשה לנו צל. היי, זו שנת בחירות, אשכרה יש סיכוי. אלו המקומות הכי מחוסרי צל בתל אביב.
קפלן
התומכים ברפורמה יטענו שכל קפלן מפוצצת אשכנזים. ומה אשכנזים צריכים? צל. ודמוקרטיה – לא בהכרח בסדר הזה. ועכשיו ברצינות, שעון הקיץ הקדים את ההפגנות לשעות השמש, ובימי השיבוש מגיעים למחות בקפלן באמצע היום תחת השמש הקופחת. בחוץ 30 מעלות, הלחות מטפסת ל-75% והצל קריטי. הצללה מוצלחת או מרד!
פלורנטין
פלורנטין ידועה בחוסר הירקרקות שלה, כך שאין הרבה סיכוי ללכת בפלורנטין ביולי-אוגוסט ולהתקרר טיפה בזכות עץ רענן שאולי תזכו לעמוד בצילו. במקרה הטוב, המקסימום שתזכו לו הוא טיפת מי מזגנים מצננת שתישפך עליכם מאחד הבניינים. נו טוב, ביום חם במיוחד גם זה משהו.
הדרך לרכבת ההגנה
אתם יודעים מה אין בדרך הזו? הגנה! ממי? מהשמש. הליכה מהתחנה המרכזית אל תחנת רכבת ההגנה אורכת אולי 8 דקות, וב-8 דקות הללו תזכו ברוב שעות היום לשמש ישירה כל כך שתארגן בעבורכם מסכת שיזוף שלא מביישת את מכוני השיזוף בהתזה של רחוב בן יהודה. עם קצת מזל, תזכו לעבור שם בחצי שעה שבה ההצללה שכן שם אשכרה מגנה על המדרכה, וגם זה רק מצד אחד. בהצלחה.
פארק המדרון
מדובר בפארק יפה וירוק עד, מדשאות רחבות ידיים ונוף הישר אל הגלים הכחולים. כל זאת יכול היה להיות מושלם ופסטורלי, אילו היה לנו איזו צילייה טובה להתכסות תחתיה. וזה לא שאין, אבל פיסות הגינה הקטנות שהן מכסות זה לעג לרש. מה כבר ביקשנו? פיקניק על הדשא מול הים בלי להימרח כל עשר דקות דוקטור פישר בניחוח קייטנה?
מסוף ארלוזורוב
עוד לא נולד האדם שאוהב לחכות לאוטובוסים בצפיפות רבתי. המסוף של ארלוזורוב הוא לא המקום הכי נחשק בעירנו, והעובדה שאנחנו צריכים לעמוד בחום תחת זיעת אחינו לא בדיוק מוסיפה לו נקודות. מה שמעלה את השאלה הפשוטה – למה התחנות לא מוצלות? הרי הטכנולוגיה קיימת. שימו סכך כמו שצריך, ותשאירו לנו להתלונן על זמני ההגעה השקריים של האוטובוס.
ובכלל, כמעט כל תחנות האוטובוס
אמרנו כבר שהטכנולוגיה קיימת, אז איפה הצל? הנדסאים אנחנו לא אבל באמת שזה לא נראה לנו כל כך מסובך. גם ככה אנחנו משלמים עכשיו 8 שקלים לאוטובוס, אז לפחות שהתחנות יהיו מוצלות.
רוקח
הרשו לנו לשנות את השם של מחלף רוקח למחלף שמש ישירה לפרצוף. או בעצם, מחלף רותח. אלוהים אדירים מה זה צריך להיות? גם בינואר השמש שם יוקדת ומספקת מנת ויטמין די מוגזמת לכל מי שחסר לו. אבל כרגע לא חסר לנו בכלל, למעשה אנחנו באוברדוז של הויטמין הזה. תודה רוקח! ועוד לא דיברנו על זה שאין לך גם מעברי חצייה נורמליים.
כיכר הבימה
כיכר יפה ופנינה עירונית שבאמת לא נותר אלא להשוויץ בה לכולם. התכנון המרשים, מבנה התיאטרון האלגנטי ופסל ההתרוממות של קדישמן שמספק צל לפחות או יותר 25 סנטימטרים רבועים. כל השאר, חפשו איזה צל קטן מתחת לעץ. טרנטינו יודע איפה.
נמל תל אביב
נמל תל אביב הוא גם ככה מקום שנוי מעט במחלוקת. תמיד חם שם, ודי מאתגר להתמצא בין כל הביתנים. נוסיף את העובדה שלרובנו גם רחוק להגיע והכל שם קצת יותר מדי של תיירים. אבל אם כבר כיתתנו רגליים, אופניים או רחמנא ליצלן אוטובוס, למה לא לארח אותנו יפה עם קצת צל? זה יותר מדי לבקש?
כיכר רבין
את כיכר רבין אנחנו שוקלים לזכות מחמת הספק, כי היא בשיפוצים עכשיו (ובמיליון השנה האחרונות) ואולי צפוי להיות שם צל יום אחד. אולי. אבל לא נשכח רגעים חמים במיוחד שנאלצנו להצטופף בשמש ולקוות שהעננים יסתירו אותה קצת. מי ייתן ויהיה בך סכך אחרי השיפוץ ונחזור לערוך בך עצרות שלום ותקווה.