כל דבר בטאיזו טאון עצבן אותנו, עד שטעמנו את הקוג'י בורגר
כשמבקר האוכל שלנו הגיע לטעום את הקוג'י בורגר המדובר של יובל בן נריה, הוא הוא נאלץ לגרור את עצמו לכיכר גבעון בשישי ולסבול את החום והאווירה. עכשיו, כאפשר להגיע כמעט כל יום, נזכרנו בכמה הוא אהב את המנה הזו, וכמה כדאי לכם לרוץ ולטעום
נראה לי שלפני שאתחיל את הביקורת, אני חייב לפתוח בוידוי: כמו הרבה אנשים, התקופה המתוחה הזו קוצצת לי את העצבים. זה לא שאני בחרדה, כמו שאני קצת על הקצה. בקיצור, הרבה יותר קל לעלות לי על העצבים, לכן אולי שווה לקחת חלק מהטרוניות שתיכף יבואו בעירבון מוגבל. אבל הן עדיין היו מה שהרגשתי, ולכן אכתוב אותן במלואן, כי לסיפור הזה כן יש סוף טוב, ואלוהים יודע עד כמה אנחנו צריכים סוף טוב בתקופה כזו מורטת עצבים. בקיצור, התעצבנתי על יובל בן נריה.
תראו, על פי כל מדד אפשרי, מדובר בשף ישראלי שנמצא במגמת עלייה בלתי רגילה. הוא כבר זכה בכל תואר בארץ, הספיק לקטוף כמה תארים בחו"ל, לייצר את המסעדה הכי יקרה בארץ (ובצדק!), ולבנות מיני אימפרייה קטנה סביב טאיזו. אין לו שום דבר אישי נגדו – אם כבר להיפך, יש לי את הבאטר צ'יקן של טאיזו בעדו – אבל בכל זאת התעצבנתי עליו, אי שם בכיכר גבעון, יום שישי בצהריים. כי אדוני היקר, מה אתה מביא אותי בשישי בצהריים לכיכר גבעון? מה עשיתי רע, ילדים? כן, העירייה טיפחה יפה את המתחם, ובצהריי שישי יש שם בזאר וינטג' שכולל המון חפצים שנראים כמו דילדו ברזל מהפיפטיז. ובכל זאת, לא רציתי לבוא לפה בשישי בצהריים, שיא העומס, רק כדי לאכול את הלהיט אחרון בשורת המנות של בן נריה.
ובכן, לא היתה לי ברירה. את הקוג'י בורגר – מעיין הכלאה בין שווארמה להמבורגר, סלחו לי על לשון שנפלה על הרצפה – אפשר להשיג רק בסניף "טאיזו טאון" שבכיכר גבעון, ורק בימי שישי. בשאר הימים טאיזו טאון עדיין מתפקד כמטבח רפאים שמוציא לרחבי העיר את משלוחי "קפה טאיזו", הגרסה הקלילה יותר למסעדה האהובה. אבל בשישי, בשעות הצהריים, בזמן שעושים הכנות ובזמן שאני אמור לדפוק שנ"צ – כאן מגישים את המנה המיוחדת. וסלחו לי שאני קצת מריר, פשוט די נמאס לי לרדוף אחרי מאכלי פופ-אפ ברחבי העיר. שניה, אני מסדר את הלו"ז שלי לשעתיים בשבוע שאתם פתוחים, אינעלקוג'י.
מצאתי את טאיזו טאון די בקלות – הם ממוקמים במרכז, ממש מול שניט – אבל המרחב המוזר הזה לא בדיוק הרגיע לי את העצבים. זה חלל גדול עם דלפק ארוך ושני מסופונים הזמנה, כנראה מתוך חשיבה לעתיד כשהמקום יפעל כמטבח הגשה ישיר, אבל בנתיים הוא תחום בשולחן מקטן עם בחורה אחת ומגש עם שוטים של סאקי. הזמנתי את ההמבורגר בזריזות, כארוחה עסקית הכוללת גם גבינה, צ'יפס ושתיה מתוקה (83 ש"ח), ואז הסתובבתי. פשוט אין ממש מקום להמתין בו (אלא אם רוצים לעמוד בחלל הריק ולהפריע לבחורה עם הסאקי), אז צריך לצאת לכיכר גבעון בשישי בצהריים ולהסתובב עד שמקבלים SMS שהמנה מוכנה. זה לקח כעשרים דקות, שזה יותר מדי למקום שבו אי אפשר באמת להמתין, ואני בכלל אמור להיות בשנ"צ עכשיו.
אבל לאוכל טוב יש תכונה כזו, שלא משנה מה המוד שלך לפני הביס, הוא כבר לא אותו הדבר. באתי מריר ועצבני, אבל ביס אחד מהקוג'י בורגר המיס לי את הכל. ישבתי באחד מהשולחנות שעמדו בחוץ ליד אדם זר. זה פשוט האופציה היחידה, כי הכל מתמלא די מהר, אבל נראה שלאף אחד לא אכפת – וכשנגסתי בקוג'י הבנתי למה. זה מיש-מש מוזר בין המבורגר באווירה ובסוג הבשר, לשווארמה בשיטת ההכנה והחיתוך. נתחי הבקר נערמים על סיח, ממש כמו בשווארמה, וכשהם נפרסים מכדררים אותם לצורה של קציצת המובורגר, מניחים בלחמניית המבורגר רכה עם מעט איולי יפני וירקות של המבורגר. והתוצאה היא משהו חדש. שווארמבורגר. המבורווארמה. עזבו, בואו נישאר עם קוג'י.
נתחיל מהביס, שמספק כמעט כלום התנגדות כי הלחמנייה והבשר רכים כמעט באותה המידה. אחר כך מתפשט הטעם העמוק של הבשר, שנספג בטעמיו במהלך הצלייה האיטית, ואז מפזר אותם על הלחמניה פרוסות פרוסות. זה מרגיש קצת כמו המבורגר עסיסי מאוד, וכמעט ואי אפשר להרגיש שמדובר בגזרי שווארמה, כי התיבול שונה לגמרי, וגם שיטת הפריסה העבה מייצר מרקם שונה. אם כבר, זה דומה יותר לסלופי ג'ו או כריך בשר מפורק, בלי הרוטב, עם טעם הרבה יותר בשרי. וזה נפלא – גרסת פאסט פוד לרמת הגימור הכבר ידועה של בן נריה. לצידו מוגש צ'יפס סביר פלוס (וכמות מוגזמת. מנת צ'יפס אחת תספיק לצד שני המבורגרים), אבל רציתי כל כך לאכול ממנו כי זה הסיח את דעתי מטעם ההמבורגר.
איך העולם נראה אחרת לאחר ביס טוב, הציפורים מצייצות, המשפחות משחקות במרחב הכיכר, הצבעים יותר יפים והריח – סתם נו, על מי אני עובד? זה עדיין היה כיכר גבעון, אותו חלל אחורי שהתחפש לאזור די כיף. וזה עדיין שישי בצהריים, שעה עמוסת משפחות ואנשים, שגרמו לי להמתין 20 דקות עד שנגסתי בהמבורגר. סורי יובל בן נריה, עדיין מבאס אותי שאתה גורר אותי לשם בשישי בצהריים כדי לאכול את הקוג'י בורגר הזה, אז בבקשה תאיץ את התהליך ותספק את המנה הנהדרת הזו גם במהלך השבוע, ורצוי גם במשלוח. יש לך מזל שזה עדיין היה שווה את הכל.
טאיזו טאון, כיכר גבעון , זמין בימים ב'- ה' ושבת, 18:00-22:30, וגם בשישי, אם בא לכם את הבלגן, 12:00-15:00