גיים צ'יינג'ר: 10 סדרות ששינו את המציאות. או לפחות חלק ממנה

ההישג הכי גדול שסדרת טלוויזיה – או יצירה בכלל – יכולה לשאוף אליו הוא לעשות שינוי כלשהו בעולם האמיתי, להשפיע באופן מוחשי על המציאות, מעבר לתחושה הרגשית האישית של הצופה. יש מעט מאד סדרות שעושות את זה, לטוב ולרע. הטלוויזיה נחשבת למדיום משפיע, אבל בסופו של דבר היא חלק ממכלול תרבותי וקשה למצוא הרבה סדרות שחוללו תמורות ומהפכות גדולות בעולמנו. בחרנו 10 סדרות שהצליחו איכשהו לקמט את המעטפת ולהבקיע דרך מהמסך אל החיים האמיתיים. לא תמיד זה נגמר טוב.

>> מאסטר בטלוויזיה: 20 הסדרות שאתם חייבים לראות על המסך עכשיו
>> יולי רותח: 28 סדרות חדשות שבטח תרצו לראות החודש

10. המדע של "סטאר טראק" כבר לא כזה דמיוני

מסתבר שהטכנולוגיה של סדרת "סטאר טראק" השפיעה מאד על המציאות שלנו כיום. דוגמה מצוינת לכך היא הרפליקייטור, מכונה שיכולה לייצר כל דבר מאוויר ומשמשת לרוב להכנת תה. הטכנולוגיה הדמיונית הזאת נתנה השראה לטכנולוגיה של מדפסות תלת מימדיות שיכולות להדפיס פלסטיק, מתכת ואפילו אוכל. גם מערכות תקשורת מתקדמות וסורקי גוף רפואיים (בטראקית: "טרייקורדר") הם כבר מזמן לא פנטזיה מד"בית. אם רוצים רגע לעזוב את המדע, אפשר גם לדבר על כך שהסדרה נתנה מקום עבודה מכובד לנשים ואף הציגה את הנשיקה הבין-גזעית הראשונה על המסך. 

9. "המפץ הגדול" הכניסה את הגיקים למיינסטרים והצמיחה דור של מדענים

אחת הקומדיות המוכרות והמצליחות של העשורים האחרונים היא "המפץ הגדול", סדרה על צמד שותפים-מדענים חנונים, שלידם עוברת לגור פני, על תקן השכנה הבלונדינית השווה והטיפשה. למרות שאפשר ואף רצוי להסתכל ברטרוספקטיבה ביקורתית על רמת ההומור של הסדרה, אי אפשר להתעלם מההשפעה שהייתה לה על תרבות הגיקים והפיכתה למרכזית. כולם משחקים במשחקי מחשב, כולם קוראים קומיקסים או צורכים תוכן שקשור לקומיקסים והעניין בתחומי המדע עלה באופן משמעותי, במיוחד בקרב בני נוער שבוחרים בקולג' ובאוניברסיטה להתמקד במדעים. אפילו הדובר של המכון לפיזיקה האמריקאי, ג'ו ווינטרסף, אמר שהפופולריות של הסדרה גרמה לעלייה בפופולריות של התחום. אז זהו.

8. "המופע של מרי טיילר מור" סללה את הדרך לנשים חזקות בטלוויזיה

כיום יש לנו אוסף די נאה של דמויות נשיות מרשימות על המסך הקטן, אבל כולן צריכות להודות לאישה אחת: מרי טיילר מור. בשנות השבעים היא הציגה לראשונה את הסיטקום שלה על אישה צעירה ורווקה שעוברת למיניאפוליס כדי לקדם את הקריירה, והעלתה נושאים שבאותה תקופה פשוט לא היו מדברים עליהם, כמו סקס לפני החופה, בגידות ופרידות ואפילו טיפולי פוריות. הסדרה סללה את הדרך לטלוויזיה פמיניסטית בזכות החופש היצירתי שלה, הנדיר לתקופתו, כי הופקה על ידי חברת ההפקה של מור ובעלה. כיום, למעט פריקים של טלוויזיה, היא נשכחה כמעט לחלוטין. ההומור, הצילום והעריכה שלה ירגישו לכם מיושנים ביותר, מן הסתם, אבל פעם זאת הייתה הסדרה הכי מהפכנית בטלוויזיה וגם כיום אפשר לצפות בה ולהבין כמה עמוקה השפעתה.

7. "אקסטרים מייקאובר: הום אדישן" לימדה את אמריקה על החלום הנדל"ני ושברו

תארו לכם סיטואציה שבה מישהו דופק לכם על הדלת ואומר לכם: "אני רוצה להפוך את הבית שלכם לאחוזה מטורפת שיש בה את כל מה שאתם אוהבים!" – והוא אשכרה הולך ועושה את זה. על הקונספט הזה נשענה סדרת הדוקו-ריאליטי "אקסטרים מייקאובר: הום אדישן", שלקחה בתים עם סיפורים קשים ועצובים כמו שהצופים אוהבים ונתנה להם בית מעוצב ומדונדש לגמרי. על הנייר זה נשמע מדהים, בפועל הם השאירו המון אנשים עם חובות ענקיים בגלל עליית המסים בעקבות השיפוץ, עם בית שעולה הרבה יותר מדי לתחזק. משתתפים רבים מצאו את עצמם מוכרים את הבית שהם הרגע קיבלו במתנה. גם הגרסה הישראלית בהנחיית עמוס תמם זכתה לביקורת כשמשתתפת מבוגרת בתוכנית העידה שההפקה קדחה חורים בתקרה כדי להעביר חוטי חשמל וגרמה לדליפת מי גשמים אל תוך הבית. ההפקה כמובן התנערה מאחריות והמשתתפת הייתה צריכה לשלם מכיסה על התיקונים. למדנו: לא כל שינוי הוא חיובי ואין מתנות חינם.

6. הסדרה "24" שכנעה מדינאים, צבאות וחיילים שעינויים הם כלי אפקטיבי

הסדרה "24" הייתה להיט טלוויזיוני בינלאומי ענק בעשור הראשון של שנות האלפיים, אבל ההשפעה שלה חלחלה עמוק מאוד בקרב חיילי צבא ארצות הברית. למעשה, הדיקן לשעבר של האקדמיה הצבאית ווסט פוינט, גנרל פטריק פינגן, היה צריך לנסוע עד להוליווד יחד עם חוקרים של ה-FBI כדי להביע את דאגותיהם מסצינות העינויים הקשות שבסדרה. כשנפגש עם יוצרי "24", הוא טען באוזניהם שסטודנטים שמגיעים לאקדמיה שלו מושפעים מאד מדמותו של ג'ק באואר. גם הפרופסור למשפטים גארי סוליס סיפר שהתווכח עם תלמידיו על האפקטיביות של עינוי למען הוצאת מידע, ואפילו הרחיק לכת ואמר שאם באואר היה פועל ככה במציאות הוא היה נחשב לאחד מפושעי המלחמה הגדולים ביותר בעולם. כמו שהמציאות נראית היום, כנראה שהם לא בדיוק השתכנעו. 

5. הציבור מצפה ליותר מרשויות אכיפת החוק בזכות הפרנצ'ייז המצליח "CSI"

אתם מכירים את זה שאתם רואים בטלוויזיה צוות שעומד מול צילומי אבטחה, וחד העין שבחבורה קולט באחד המסכים נקודה קטנה ומטושטשת, אז הוא אומר את מילת הקסם – "Enhance" – ומיד עושים זום אין מיקרוסקופי שהופך את הכל לברור יותר? אז כן, זה לא קיים במציאות, וכדאי שמישהו יגיד לאמריקאים לא להאמין לכל מה שהם רואים בטלוויזיה, כי סדרת המשטרה "CSI" הראתה לצופים איך מנתחים כביכול זירות פשע ומפענחים פשעים, והעלתה דרמטית את רף הציפייה של האזרחים מרשויות אכיפת החוק והמשפט. בכך למעשה שיבשה התוכנית מספר הליכי משפט שבהם דרשו המושבעים יותר ראיות ממה שניתן לספק במציאות. יש לתופעה אפילו שם: אפקט CSI.

3. "תעלומות בלתי פתורות" הצליחה לפתור לא מעט תעלומות

אחת מהסדרות הכי לוהטות בתולדות הטלוויזיה ברחבי ארצות הברית היא "תעלומות בלתי פתורות" (כיום בנטפליקס, עונה חדשה בקרוב), תכנית דוקומנטרית החוקרת מאז 1987, כפי שהשם מרמז, תעלומות מוזרות שנותרו ללא פתרון. מה שהיה מיוחד בסוף כל פרק, במיוחד בתחילת דרכה באייטיז ובניינטיז, זה שהצופים היו יכולים לקחת חלק בפתרון התעלומות ובמידה והם מגלים משהו או רואים משהו, התבקשו ליצור קשר עם הפקת התכנית. מאז שעלתה לשידור, "תעלומות בלתי פתורות" פתרה בעזרת הצופים הנאמנים מעל ל-260 מקרים שנסגרו או שלא היה להם הסבר הגיוני ושינתה לחלוטין את האופן שבו הטלוויזיה מתקשרת עם הקהל.

הסאטירה של "סאות' פארק" גילתה איך להגיב ולבקר בלייב

מעטות תכניות הסאטירה שמסוגלות לספק תגובות בלייב. לרוב הביקורת תגיע באיחור מסוים, מאחר וכמעט לא ניתן להפיק פרקים חדשים בהתאם למציאות וברוב הסדרות הסאטיריות הפרקים פשוט מוכנים מראש. זה לא היה המקרה בעונה ה-20 של "סאות' פארק", בפרק שהיה אמור להיות משודר יום לאחר הבחירות. צמד היוצרים טריי פארקר ומאט סטון לא היו מוכנים לתוצאות הבחירות, וכמו כולם לא ציפו שטראמפ ינצח. למעשה, היה להם פרק שכל כולו סביב הניצחון של הילרי קלינטון. הם זרקו אותו לפח, כתבו פרק חדש לגמרי והביאו אותו לשידור בזמן. זה לא עבר הכי חלק, אבל מעולם לא הייתה סאטירה שהצליחה לדייק כל כך בלייב (למעט "סאטרדיי נייט לייב" וטוק שואוז למיניהן שזה הקטע שלהן). הם גם ליוו את הגרסה שלהם לדונלד טראמפ, המורה גאריסון, עד נפילתו והוכיחו שהסאטירה שלהם יכולה ללוות את המציאות ולנשוף לה בעורף. נפילת טראמפ בבחירות 2020 לא נוצרה בוואקום, היא קרתה תחת לחץ תקשורתי-תרבותי כבד, ו"סאות' פארק" תרמה לכך לא מעט. 

2. סשה ברון כהן חושף בדיוק מי זאת אמריקה ומפטר נבחר ציבור

זה ידוע שסשה ברון כהן הוא אקטיביסט אמנותי. הוא במיטבו כשהוא מגלם דמות בסגנון מוקומנטרי ומשחק מול אנשים אמיתיים ולא דמויות מתוסרטות. הוא עשה את זה באופן מושלם בסיקוול של "בוראט", אבל כמה שנים לפני כן הוא גם עשה סדרה קצרה של עונה אחת בשם "מי זאת אמריקה?", מסע אל לב הפאשיזם האידיוקרטי של אמריקה שבמהלכו ראיין אנשים שונים בתור דמויות שונות. אחת הדמויות הבולטות, סוכן המוסד לשעבר ערן מורד שמלמד את האמריקאים איך להתמודד עם טרור, הצליחה לשכנע את ג'ייסון ספנסר, נציג המפלגה הרפובליקנית בבית התחתון של מדינת ג'ורג'יה, להצטרף לשיעור זיהוי ומניעת פיגוע טרור ובמהלכו לחשוף את ישבנו תוך כדי שהוא פולט אמירות גזעניות. ספנסר נאלץ להתפטר בעקבות שידור הפרק, אירוע חד פעמי שספק אם יכול לחזור על עצמו. סשה ברון כהן הוכיח מעבר לכל צל של ספק כמה אמנות וסאטירה יכולות להשפיע. 

1. "הג'ינקס": הדוקו ששינה את המציאות והוליד ז'אנר

כולם כבר שמעו על רוברט דורסט – ואם לא שמעתם תפסיקו לקרוא ברגע זה ולכו לראות את "הג'ינקס", סדרת הדוקו שעשתה אולי את השינוי הכי משמעותי בתודעת הצופים, לא רק כי היא שינתה את התפיסה כלפי עשירי העולם הנמלטים מהחוק, אלא גם כי (זהירות ספוילר) יוצרי הסדרה אשכרה תופסים את הרוצח מודה על מעשיו מבלי שבכלל התכוונו לזה. מיד לאחר שידור הפרק רוברט דורסט מנסה להימלט אך לבסוף נעצר. העונה השנייה ששודרה ממש עכשיו סוגרת ממש יפה את כל הפינות והפרטים, אבל שום דבר לא משתווה לאותן דקות אחרונות מסעירות של העונה הראשונה, כשמרגישים כל כך קרוב לסוף ואז מביאים את הטוויסט שמשנה את הכל. "הג'ינקס" שינתה לחלוטין את הסטנדרט לז'אנר הדוקו-פשע והפכה אותו לפופולרי מתמיד. עולם הדוקו לא נותר אותו הדבר אחריה.