טיול עולמי: 3 מקומות עם טעמים לא מהעולם הזה, או לפחות לא מהארץ

בימי עבר, כשהרפתקן היה רוצה לטעום משהו חדש, הוא היה צריך לסובב גלובוס ענק, לתקוע את האצבע בנקודה מסוימת ולהכריז מבעד לשפמו "אנחנו נוסעים לכאן!". למזלנו, הקדמה הגיעה וכעת כל הטעמים החדשים שתוכלו למצוא ברחבי העולם מגיעים אליכם העירה, במיוחד בעיר כמו תל אביב. אז התרגלנו כבר למקסיקני ולוויאטנמי, אבל בלוטות הטעם תמיד מחפשות הרפתקאה חדשה, אז בחרנו להמליץ היום על 3 מקומות שיספקו לכם ארוחה בינלאומית כמו שלא הכרתם. לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר. 

>> בי האפי: 26 השעות הכי שמחות במסעדות של תל אביב
>> הקפה הקבוע והמעוז האחרון של שלטון הזקנים. העיר של גיא בן נון

פרו וקולומביה בצלחת | פיוז'ן לטינה

למה כדאי: כי מתי בפעם האחרונה הגשמתם את הפנטזיה של להיכנס למסעדה זרה לגמרי, להזמין בגמגום כי אף אחד לא מבין אנגלית ולצאת עם ארוחה נהדרת במחיר שפוי? הפיוז'ן הלטיני אמנם כולל אוכל מקסיקני שמאוד מוכר לישראלים (למרות שמגישים פה צ'ימיצ'אנגה, שזה נדיר בארץ), אבל בסופ"ש מתחילה כאן חגיגה של אוכל לטיני שפחות מוכר בארץ, הקולומביאני והפרואני.
מה הטעם: טעם חדש, שזה תמיד טוב, אבל במיוחד כשמדובר במגשי אוכל גדולים ועמוסי בשר, אמפנדוס שעשויים מקמח תירס ועוף פרואני על גריל מסתובב.
אווירה: לטוב ולרע, התחנה המרכזית הישנה (אבל באזור נקי יותר, והמסעדה עצמה נעימה).
השרון 14

כיסון בינלאומי | מאודסה לתל אביב

למה כדאי: כי המטבח הסובייטי זכה לזלזול מישראלים במהלך גל העלייה הגדול, אבל עיר כמו אודסה מכילה כל כך הרבה עומק והיסטוריה קולינרית, ואנחנו בעד כל מטבח שמתמקד בכיסונים, ופלורינה לידמן הופכת את הפופ-אפ שלה (בחלל שבו פעלה מסעדת צ'נה) למרכז ורניקי שיחמם להם את הנפש.
מה הטעם: מנות אייקוניות מאודסה באינטרפרטציה לישראל, ובגרסה משודרגת – אם כי תג המחיר בהתאם. נגיד, ורניקי תפוחי אדמה עם שמנת חמוצה וקוויאר (90 ש"ח), או פנקייק סרדינים "מדגים קטנטנים מטוגנים בביצה ותבלינים עם סלט עלים וצנוניות וכמובן שמנת חמוצה" (85 ש"ח).
אווירה: אירופה הקלאסית, רק יותר קר. כאן תגלו יותר.
הרצל 10

שובו של מלך טורקיה | ניבו בר גריל

למה כדאי: כי השושלת הטורקית של משפחת אולוגן ממשיכה, למרות שכבר מכרו את מוטפאק. ולא רק שהיא ממשיכה, היא גם משתדרגת – ג'אן, שמוביל את ניבו ברחוב ויטל בשנה האחרונה, החליט סוף סוף להיכנע לבקשת הלקוחות, והחזיר לרפרטואר שלו את מנת האיסקנדר האייקונית שהפכה אותו לאגדת אוכל רחוב תל אביבית.
מה הטעם: אלוהים אדירים, ברמה שיכולה לגרום גם לארדואן להגר לישראל רק כדי לגור יותר קרוב. פרוסות דונר על בסיס כבש ועגל נוטפות שומן על רוטב עגבניות-חמאה קרמי, מוגש עם קרעי פוקאצ'ה שמכינים במקום וסופגים את הרוטב הקסום הזה. אין יותר טוב מזה.
אווירה: לא בדיוק טורקיה, יותר פלורנטין, אבל אחרי ביס אחד האווירה היא גן עדן.
ויטל 2