אוכלים את הלב: הטרנדים הקולינריים הכי מטומטמים שלנו

איזה מטומטם זה עוגות שנראות כמו אוכל אחר

זה ציפור? לא! זה מטוס? לא! אה, זו עוגה, כוסעמק. ולא רק שהטרנד הבלתי נסבל הזה נמאס עוד מהאינסטגרם, עכשיו הוא גם שוכפל לחיים האמיתיים, ואנחנו לא אוהבים את זה. צחקנו צחקנו מ"Is It Cake" בנטפליקס, אבל הבדיחה היא עלינו. או במקרה שלנו, כל הזין. למה שנרצה לאכול משהו שלא נראה כמו הדבר שרצינו לאכול? למה אנחנו צריכים לחתוך נעל כדי להינות מפרוסה של עוגה? ומי בכלל ביקש וופל בלגי בצורת אברי מין?

אתה מוזמנים לדחוף את זה לאתם כבר יודעים איפה. הוופל של קרייזי באני (צילום: מאינסטגרם)

איזה מטומטם זה ארוחות מהספרים/מהסרטים

עד שכבר התרגלנו לארוחות קונספט כרעיון כללי, עכשיו צריך להתרגל לספציפיות של איזה סופר מהמאה ה-19 שפשוט אהב את המילה "דייסה". זה אולי נשמע כמו הברקה, אבל בפועל התוצאה בדרך כלל מסתכמת בשלם שקטן מסך חלקיו. אולי במקום לאלץ רעיונות חיצוניים לארוחות בינוניות תנסו להגיש אוכל טעים וזה? אחרי זה תספרו לנו כמה שאתם רוצים על איזה ספר אהבתם לקרוא.

גם זו ארוחה שאתם רוצים לשחזר? אוכלים ידי אדם ב-"אטלנטה". צילום מסך

איזה מטומטם זה שבכל פינה יש שניצל-חציל-מטבוחה בחלה

אוקי אוקי, קחו רגע אוויר. אין לנו בעיה עם המנה עצמה – היא ללא ספק טעימה. אבל אלוהים אדירים בכמה וריאציות שונות אתם כבר רוצים אותה? אה, כל מקום שעושה את המנה הזו בעצם עושה אותה אותו הדבר בדיוק? אז שמישהו בבקשה יסביר לנו למה צריך 80 מקומות כאלה, ואז יכין לנו משהו אחר.

שניצל דקיק, חלה רכה. "חלה" (צילום: שלומי יוסף)

איזה מטומטם זה שולחן שפע

גועל מרוכז. כמויות בלתי נתפסות של אוכל בצורת ההגשה הכי בלתי נסבלת – בואו נזרוק הכל על השולחן כמו חיות, נסדר כאילו יפה כדי שתמונת האינסטגרם תתפוצץ בהגזמה ושיהיה בתאבון. יאק. מעבר לאקט הדקדנטי להחליא, אחרי זה כולם דוחפים את הידיים לכל פינה עד שהמקום נראה כזירת רצח, רטבים מדממים על הרצפה, חתיכות בשר רנדומליות מבכות את מות חבריהן, חסות שחוטות עם סימני נעל על הרצפה. מי שבאמת אוהב אוכל לעולם לא יעשה לו פשע שכזה.

איזה מטומטם זה הווליום במסעדות

חאלס, הבנו את הקטע. אם אתם רוצים לעשות הצפת חושים שתסתיר את טעמי האוכל, אנחנו כבר מעדיפים שתעקרו לנו את העיניים. אנשים באים למסעדה כדי לשבת, לסעוד וליהנות עם האנשים איתם באו, או לכל הפחות להכיר אחרים. מוזיקה בווליום מופרע לא מאפשר לעשות את זה, ובנוגע למסעדות שמתיימרות ל"אווירה", הרשו לנו להשאיל משפט שנהוג להגיד בקרב אנשי רדיו – שמח באולפן, עצוב בבית.

צעקני לא רק במוזיקה. מסה (צילום: עופר רן)

איזה מטומטם זה תוספות מוזרות בפיתה

אדוני, זה סיגר. מה הוא עושה בפיתה? מי שם אותה שם? בחייך, לכל דבר יש מקום בחיים, ולסיגר אין שום מקום בפיתה. נא להשתפר.

הכל מושלם, חוץ ממשהו אחד בולט. תומר תומס בפיתה (צילום: דוד מויאל)

איזה מטומטם זה פופ-אפים

עוד רעיון טוב בבסיסו שהתגלה במהרה כקונספט אידיוטי – בואו נלך למסעדה, אבל היא לא ממוקצעת, לא מנוסה, עמוסה יותר מהרגיל ואם במקרה הטוב אשכרה תיהנו מהחוויה, אז היא גם תיעלם בעוד רגע. ברור, זה הכרח שנולד מהמשבר הנוכחי בסצנת המסעדות, אבל זה ללא ספק ההרגל הכי מעאפן שנשאר. מה זה, אנחנו צריכים עכשיו לצוד את הארוחה הבאה שלנו? למה מקום שקראנו עליו לפני שניה כבר לא זמין? איפה הדונר של גרטי? אוף איתכם, פשוט תחליטו איפה ומתי אתם מוכרים אוכל, אנחנו כבר נבוא. גם ככה יש לנו חרדות נטישה.

איפה הלכת איפה. גרטי והסיח (צילום: יעקב בלומנטל)

איזה מטומטם זה יוגורט בכל מנה

עד לפני עשרים שנה תל אביב היתה בירת הפרוזן יוגורט. כנראה שהפשרנו. מסיבה שעד עכשיו לא לגמרי ברורה לנו – אולי ניסיון להיות "מתוחכמים", לשדר פאסון יוקרתי, "ים תיכוניות" או סתם לקפוץ מעל הפופיק – בשנים האחרונות כל שף חושב שהוא ממציא את אבן היוגורט מחדש, ומשלב את החלב המוחמץ במנה שלו. יש מנות בהן זה עובד ואף מתבקש, אבל בכל מנה? למה? אולי נסו להשתמש גם בעוד מוצרים ששכחתם מהם. לא, לא טחינה, תתרחקו מהטחינההההה.

מרק יוגורט. צילום: לין לוי

איזה מטומטם זה תוספות אמריקאיות מוגזמות על המבורגר ופיצה

די כבר, הבנו, אתם רוצים להיות טראש, לשדר צבע ולהצטלם מושלם לאינסטגרם, אבל לא כל המבורגר ירוויח מתוספת חלת בצל שלמה והפיצה הזאת תסתדר יותר טוב בלי קילו בשר מפורק ברוטב וויסקי. חאלס, עומר מילר עשה את זה לפני שש שנים, וכבר אז וזה היה יותר מדי. ותעיפו את המק אנד צ'יז הדוחה שלכם מהאוכל שלנו (אם כבר אז קודם שתהיה מנת מק אנד צ'יז נורמלית בעיר הזאת, אחר כך נחשוב עליה כתוספת, זה אמור להיות סדר הדברים).

פיצה מק אנד צ'יז של פיצה האט (צילום: יחסי ציבור)

אה, ואיזה מטומטם זה גרסה ים תיכונית

לא, אנחנו לא רוצים טחינה ועמבה עם צנוברים ושקשוקה על הטאקו שלנו, תודה.

מה זה? מי ביקש את כל זה? "ינעלהעולמבורגר". האחים. צילום: עדי פועה וענבל קורמן

ולקינוח, איזה מטומטם זה גלידות בטעמים "מיוחדים"

לא כל המאכלים נולדו שווים. כן זה די ברור שמנסים להמציא מחדש את הגלגל, ובשוק התחרותי של היום המוזר זוכה לכל היח"צ (וכן, גם אנחנו אשמים בזה לפעמים), אבל האנושות לא היתה צריכה גלידה גבינה בולגרית, אף אחד לא רוצה שקדי מרק קפואים ובבקשה, אם אפשר, ממש כדאי שהטרנד הזה ירגע לפני שמישהו פה יעשה גלידה עמבה. כן גולדה, אנחנו מסתכלים עליך.

מפגש גורלי. גלידה ושקדי מרק. צילום: Shutterstock