יום כיפור בתל אביב: שעת המבחן של סגן ראש העיר מהציונות הדתית

אפשר לשמוע את הקרע מתרחב. ערב יום כיפור בכיכר דיזנגוף, ספטמבר 2023 (צילום: שאול גרינפלד)
אפשר לשמוע את הקרע מתרחב. ערב יום כיפור בכיכר דיזנגוף, ספטמבר 2023 (צילום: שאול גרינפלד)

הספין התקשורתי השקרי על "איסור תפילות" בתל אביב ביום כיפור הקרוב, שם במוקד את סגן ראש העיר חיים גורן, שהצטרפותו לקואליציית חולדאי עוררה את זעם הרוב הליברלי-דמוקרטי בעיר. חולדאי יכול להיות מרוצה: בשבוע הראשון למהומה הוא עבר את המבחן בהצלחה. בשנה שעברה הוא נשמע לגמרי אחרת

11 באוגוסט 2024

יום כיפור הולך ומתקרב, ואם לא תהיה תפנית דרמטית של הרגע האחרון נראה שגם השנה יהפוך החג לזירת התגוששות בין תושבי תל אביב החילונים ובין אנשי הגרעינים התורניים שמנסים לשנות את אופיה של העיר מבפנים ואנשי הציונות החרד"לית שמנסים לשנות אותו מבחוץ. כזכור, בשנה שעברה ניסו אנשי עמותת הימין הקיצוני "ראש יהודי" בהובלת ישראל זעירא לכפות תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף בניגוד לחוק העזר העירוני, אירוע שמונף תקשורתית בידי קואליציית נתניהו להסתה חסרת תקדים נגד תושבי העיר.

>> ביטול תפילות המוניות? זה לא על דת. זה על ערכים // טור דעה

בשבוע שעבר הבהירה עיריית תל אביב-יפו כי לא תאפשר השנה לאף גורם חיצוני לקיים תפילות ציבוריות בכיכרות המרכזיות של העיר, בתגובה לבקשה שהגישה עמותת "ראש יהודי", וניתן האות לתחילת הקרב על יום כיפור שיחול בעוד חודשיים. ישראל זעירא ו"ראש יהודי" הגישו עתירה נגד האיסור על תפילות מאורגנות בידי גורמים חיצוניים באזורים מרכזיים בעיר, ומי שמוצא את עצמו במוקד האירוע הוא סגן ראש העיר חיים גורן, נציג הציונות הדתית ואגודת ישראל בקואליציה של רון חולדאי. מינויו של גורן לסגן ראש העיר (תפקיד בו כיהן גם בקדנציה הקודמת) עורר זעם רב בקרב מצביעי הרוב הליברלי-דמוקרטי בעיר, והמהומה סביב יום כיפור היא שעת המבחן של המינוי. לפחות בימים הראשונים לפסטיבל התקשורתי, נראה שגורן צולח את המבחן היטב.

בריאיון לאסף ליברמן ורועי שרון ברשת ב' הסביר גורן שהחלטת העירייה אינה אוסרת על תפילה במרחב הציבורי בתל אביב, בניגוד לספין התקשורתי, והוסיף כי תפילות ציבוריות יתקיימו היכן שיש בהן צורך אמיתי – כלומר, לצד בתי כנסת הידועים בצפיפותם ביום כיפור – אך לא באזורים שבהם קיימת תנועה ערה של ציבור רחב ומגוון. עוד אמר גורן כי לתפיסתו יש לייצר מתווה שיאפשר תפילה ציבורית מעורבת לצד תפילה בהפרדה סמלית ללא גדרות ואיסורי מעבר, וכי מעבר לשאלת החוק והצדק יש למנוע מראות והתרחשויות כמו בספטמבר 2023.

עוד בשבוע שעבר, עם פרסום מכתב התגובה של עיריית תל אביב-יפו, צייץ גורן בטוויטר דברי הסבר בניסיון לפזר את הספין התקשורתי על "איסור תפילות", ואף פירט ש"בעקבות שנה שעברה, פנו לא מעט ארגונים לעירייה בבקשה לקיים תפילות בכיכר. ביניהם – גם ארגונים לא דתיים שמטרתם היתה ברורה. קודם כל משפטית, העירייה לא יכולה לאשר לזה כן ולזה לא, ומעבר לכך – להביא למצב שבו מראש הולכים להפוך את יום כיפור בכיכר לזירת מלחמת אחים בעיצומו של היום הקדוש – זה לא משהו שאף אחד מאיתנו היה רוצה לראות אני מאמין".

ביום חמישי שעבר הפגינו בכיכר דיזנגוף מתנחלים שהגיעו מחוץ לתל אביב, תוך שהם שרים שירי נקמה, במחאה על "איסור התפילה" (אין איסור כזה, כאמור, ומדובר בשקר זדוני ומכוון), וגורן שוב נזעק לרשתות החברתיות כדי לגנות את הניסיון לתקוע אצבע בעין, כולל עקיצה דתית נגד המפגינים. בקואליציית חולדאי טענו כי גורן הוא גורם מתון בציונות הדתית שמקבל עליו את קווי היסוד של הקואליציה, ולפחות בנקודת הזמן הזאת נראה שראש העיר יכול להיות מרוצה מביצועי הסגן שלו בזמן אמת, וגם המבקרים יכולים להסכים שזאת התחלה טובה ביחס לחששות.

מדובר בתפנית משמעותית בטון הכללי של סגן ראש העיר, שהיה שותף בשנה שעברה להפצת עלילת הדם על "התנכלויות לתפילות יום כיפור בתל אביב", ואמר אז לערוץ 7 ש"במהלך יום כיפור נחצה קו אדום בתל אביב-יפו. פגיעה מכוונת ומתוכננת בתפילות היום הקדוש ברחבי העיר העברית הראשונה. לצערנו צריך לומר, כי הפורעים שפגעו באופן מחריד ואלים בתפילות ובציבור המאמינים, קיבלו רוח גבית מראש העיר חולדאי ומחברי מועצה קיצוניים. לא נוריד את הראש ולא נוותר. כבר בשמחת תורה הקרובה אנחנו נצא ונרקוד עם ספרי התורה ברחובה של עיר". ואז הגיעה שמחת תורה.