יוצאים מהארון: המעצבים המעניינים של יריד דרס קוד
יריד הדרס קוד חוזר בסוף השבוע, וזו ההזדמנות לקבץ כמה מהמעצבים שישתתפו בו לשיחה מעוררת תיאבון לבדים. הרחיבו את מסגרת האשראי, ליידיז
כשנוסד יריד דרס קוד, החליטו מארגניו להשיקו סמוך לחג השבועות – שאפשר להגדיר כגרסה העברית לאנינות טעם עם הגבינות, הטנא והבגדים הלבנים. היה זה רמז לאסטרטגיה של היריד: לצד שוקי המעצבים והירידים רבי המשתתפים, הדרס קוד רצה למתג את עצמו עוד מראשית דרכו כיריד בוטיק עם קניינות אחראית וקשוחה. מספר המעצבים המשתתפים בו היה קטן יחסית, ומארגני האירוע שאפו ליצור חלון ראווה לקולקציות העונתיות החדשות ולא להתמקד בעודפי ייצור בהנחות משמעותיות.
מלבד שמות מוכרים שהפכו למוסדות בעיר, תמיד השתתפו ביריד גם מעצבים צעירים, ולרוב הם היו למוקדי המשיכה המעניינים של האירוע. הדבר נכון בייחוד העונה, שבה צפוי להגיע גל חדש ומסקרן של מעצבים מקומיים שמפגינים מחשבה יצירתית ומסחרית כאחד. בין השאר ישתתפו ביריד האחיות צוקר עם המותג בן השנה שלהן, שנמכר בלעדית אונליין ומעורר, כמו כל דבר שהשתיים עושות, עניין וחשק גדול ברעיון ולבגדים.
[tmwdfpad]
Tres
נוי גוז, דפנה פילוסוף ונועה גור
ההשראה לקולקציה החדשה היא תנועת Arts and Crafts. באיזה אופן זה מתבטא בבגדים?
"התנועה הזאת פעלה בסוף המאה ה־19 ויצאה נגד קישוטיות מוגזמת. עם זאת היא קידשה את החזרה לעבודת יד בשיטות מסורתיות, למרות התחרות ההולכת וגוברת מצד המכונה. עבודת היד נתפסה בעיני אנשי התנועה כמקור לסיפוק אישי, לאנושיות. גם אנחנו פועלות במציאות שבה אופנה מהירה וזולה מציפה את השוק, ודווקא בגלל זה אנו שואפות לבדל את עצמנו על ידי יצירת שפה ייחודית ואישית וטיפול פרטני בכל בגד. הקולקציה התחילה מקבוצת אריגים טבעיים שמצאנו, וההחלטה על הטיפול בהם נולדה בתוך החומר – פיתחנו טכניקה של פרימה ידנית שמאפשרת ליצור דוגמה. הרעיון הזה אִפשר לנו לחלק את הגוף בפרופורציות מחמיאות ומדויקות, ועל פיהן המשכנו את העבודה על הקולקציה".
לראשונה יצרתן דפוסים מקוריים שעיצבתן והדפסתם בעצמכן. איך התרחש התהליך?
"ההשראה הראשונית לדפוס הייתה ההדפסים האורגניים היפהפיים של וויליאם מוריס, מייסד תנועת Arts and Crafts. תרגמנו את ההדפסים המקוריים לצורות אווריריות ומופשטות יותר, ובשלב הבא בדקנו את הפרופורציות. השלב האחרון היה בחירת סקאלת הצבעים. הדפסנו עשרות דוגמיות צבע ומהן דגמנו את הצבעים המדויקים. כל ההדפסים נעשו על משי בטכניקה מיוחדת של הדפסה ישירה על הבד".
איך עובדים בשלישייה ויוצרים קולקציה מלוכדת?
"מלכתחילה התחברנו הודות לתפיסות דומות בעיצוב ובאסתטיקה. כל אחת מעריכה מאוד את הטעם של חברותיה, ונדיר שלא נסכים על משהו מבחינה עיצובית. תהליך העיצוב מתחיל ברוב המקרים מרעיון לגזרה ובמדידה של אב טיפוס ראשוני. אנחנו מודדות את כל הדגמים על שלושתנו וגם בונות את הגזרות בעצמנו, ולכן העיצוב האמיתי מתרחש תוך כדי עבודה ומדידות. אחד החוקים הכי חשובים בעבודה המשותפת הוא שבשלב המדידה לא ייתכן ספק – או שזה עובד או שלא, ההחלטה היא חד משמעית".
יש בעבודה שלכן תחושה של חדוות יצירה של קולקטיב. האם הדברים הם אורגאניים מאוד או שיש חלוקת תפקידים מוגדרת ביניכן?
"יש בינינו חלוקת תפקידים ארגונית ברורה מאוד: כל אחת אחראית על היבטים אחרים של ניהול המותג, התהליך העיצובי משותף לגמרי. יש בכך הרבה חדווה – אנחנו שלוש חברות שאוהבות זו את זו ואוהבות לעבוד יחד. עולם האופנה יכול להיות אכזרי ומנוכר, לכן מתאים לנו ליצור על בסיס חברות ותמיכה הדדית".
מיהי הלקוחה של טרס?
"קודם כל אנחנו: נשים שאוהבות אופנה אך לא מוכנות להיות קורבנות שלה; נשים שמודעות לגופן וחשוב להן שהבגד יבטא אותן ואת הערכים שלהן. למרות שאנחנו מכוונות בעיקר לנשים בשנות ה־20 וה־30 לחייהן, גילינו למרבה השמחה שגם נשים מבוגרות יותר מוצאות את עצמן בקולקציות שלנו, כי הגזרות חכמות ויש משהו על זמני בדגמים. לאימהות של שלושתנו, אגב, יש כמה וכמה פריטי טרס בארון".
Misha
מישה גת
מקורות ההשראה לקולקציה השנייה שלך ביריד הם משנות ה־20, ה־70 וה־90. מה מחבר בין התקופות הללו?
"הקולקציה נולדה מהרהורים על האופנה בתקופתנו. בשנות ה־20 עברה האופנה שינוי מהותי כשהחצאית עלתה לראשונה מעל קו הברך, וכל התפיסה שרווחה בעולם לגבי נשיות השתנתה. נקודת מפנה דומה התרחשה בשנות ה־70 ושוב בשנות ה־90 שבהן נטבע הביטוי 'ג'ינס וטי שירט' ככינוי להופעה בלתי רשמית. אני מרגישה שאנחנו נמצאים בתקופה של שבר קונספטואלי בסיסי בתפיסה האופנתית שלנו, ושהכיוון הולך לבגדים קלים ללבישה, נוחים ונונשלנטיים, אף שבפועל נעשית עבודה רבה ודייקנית ליצירת גזרות ובדים".
איך יוצרים קולקציה קוהרנטית אחת משלוש תקופות שונות כל כך?
"בעזרת עבודה טכנית ועיצובית של גזרות, צבעים וקו אסתטי אישי. אני מאמינה שמה שמדביק יחד את מקורות ההשראה שלי יחד הוא המסר – בשלושת העשורים הללו הצהיר הֶלך הרוח שאופנה זה כיף. לעומת תקופות רבות אחרות, שבהן המתלבשת נועדה למלא בגד, באותן תקופות הבגד הוא ששירת את הלובשת ועזר לה להרגיש נעים ונוח. כך אני מנסה לעצב כל פריט שלי".
חלק מלימודי האופנה שלך התקיימו ב־FIT בניו יורק. לא רצית להישאר בתפוח הגדול ולעסוק בתחום שם?
"ביליתי תקופה מסוימת בניו יורק ועברתי בה כמה קורסים קצרים. חוויתי את העיר כמקום מדהים ומעורר, ואני בהחלט אחזור אליה בשלב כלשהו, ואני מקווה שעם קולקציה שאציע למכירה, אבל השלב הזה עוד לא בא. עולם האופנה עובד שם אחרת, הוא ממסדי מאוד, ובארץ יש יותר חופש להתנסות ולהתפתח. חוץ מזה אני מכורה לים, אני חצי בן אדם בלי חוף פרישמן".
בצילומי קולקציית הקיץ מנשב הומור מרענן. ספרי עליהם.
"צילומי הקולקציה שלי הם מאוד אני, והומור הוא חלק חשוב בחיים שלי – הדלת להכל. הרעיון לשלב בצילומים את יוסקה, השחקן המבוגר, בא מקבוצות השחייה של הקשישים החתיכים בחופי בעיר. אני נמצאת הרבה בים ויוצא לי לשתות איתם קפה בבוקר. זו ללא ספק פעילות הקיץ הכי מעוררת השראה שלי".
מיהי הלקוחה של מישה?
"חשוב לי שהלקוחות שלי לא יהיו מאופיינות בגיל או במבנה גוף, אלא בסטייט אוף מיינד – ההבנה שבגד חייב להיות נוח ולענות על כל הצרכים היומיומיים של הלובשת, כולל הדרינק בערב – שייראה טוב, שיהיה נוח ויהיה עשוי מבד נעים. השמלות שלי יושבות בטבעיות על היפסטריות מתל אביב ובאותה מידה גם על הדודה האמריקאית שלי מג'רזי".
Martella
עידן יוספוב ויערה אוחיון
יש כרגע גל של אופנת יוניסקס ברחבי העולם. איך זה מתבטא במוצר שלכם ולמה בחרתם באפיק הזה?
"התיקים שלנו מיועדים לגברים וגם לנשים, כי אנחנו מאמינים שאם הפריט מוצלח – המגדר לא משחק תפקיד. זה נכון כשמדברים על בגדים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בתיקים, שבהם השיוך המגדרי נראה לנו חסר חשיבות ואפילו קצת מיושן. מאותה סיבה הדוגמנית שבחרנו לצלם היא אריקה לינדר (שכיכבה לאחרונה בקמפיין של טום פורד), שבמבט ראשון לא ברור אם היא גבר או אישה ובמבט שני זה פשוט לא משנה".
מהו תיק מוצלח לדעתכם לאישה או לגבר העירוני?
"כשאנחנו חושבים על הגבר או על האישה שנושאים את התיק שלנו, אנחנו חושבים על סדר היום שלהם ועל הפונקציות שהתיק ממלא בו. בגלל זה אפשר לשאת את רוב התיקים שלנו על הגב והידיים נשארות פנויות, וככה גם עורך דין שרוכב על אופניים יכול להגיע למשרד עם בריף קייס אלגנטי ולשאת אותו בתיק גב כשהוא מדווש. אנחנו חיים בחברה עירונית צפופה וחשוב לנו שהתיק יהיה נעול ובטוח, ולכן לתיקים הנישאים על הגב תהיה תמיד סגירה חזקה. חשיבות רבה יש בעינינו גם למה קורה בהמשך היום – יכול להיות שאתחיל יום עם תיק שבתוכו מסמכים וציוד של העבודה ואסיים אותו על כוס בירה בבר. לכן חלק גדול מהתיקים מתפרק באופן המאפשר לקחת רק חלק ממנו, וכך לעשות את המעבר מיום ללילה".
מעצבי בגדים מעידים על הקשיים בתעשייה בארץ. האם יש קשיים דומים בתחום עיצוב האביזרים?
"אנחנו מייצרים את התיקים באיסטנבול בגלל הקשיים האלה בדיוק ומייבאים חומרים ממדינות שונות. מבחר החומרים בארץ דל מאוד, ויש מעט אנשי מקצוע ומפעלים שעוסקים בעורות ובתיקים. היו לנו כל מיני ניסיונות לייצר כאן, אבל התיקים מורכבים מאוד והחומרים יקרים ולכן הבנו שלא נוכל לייצר בארץ את התיקים שלנו ולשמור על רמת גימור גבוהה. חוץ מזה יש לקחת בחשבו את עניין הקונסיגנציה הידוע לשמצה, שבו המעצב נדרש לייצר ולשאת בכל העלויות לבדו. מרגע שעובדים עם חומרים יקרים – העלויות המוטלות על כתפיהם של מעצבים צעירים הופכות גבוהות עד בלתי נסבלות".
מה היתרון שמקנה מפגש פנים אל פנים עם הלקוחה ביריד הדרס קוד?
"במפגש בלתי אמצעי עם הלקוחות אתה שומע חווֹת דעת שונות ולומד מהן איך לשפר את המוצר ועל אילו עוד צרכים הוא יכול וצריך לענות. הלקוחות שמגיעות לדרס קוד אוהבות אופנה מקומית ושמחות להכיר אותה ולפרגן לה, וזה תמיד כיף. חוץ מזה, גם המפגש עם מעצבים אחרים הוא יתרון, כי הוא מאפשר קיום דיאלוג בתוך התעשייה, וזה בעינינו המפתח לשיתופי פעולה מעניינים ולחיזוקה של האופנה הישראלית כולה".
Zucker
עינב והדס צוקר
מה התרחש במותג מאז הושק לפני שנה?
"מאז השקת המותג הצטרפו אליו במהלך החורף סריגי הקשמיר שלנו. לאחרונה השקנו קולקציה של גופיות תחרה, שהן מבחינתנו פריט בסיסי והכרחי כל השנה; ועכשיו השקנו אותן בשלל צבעים קיציים, לצד מכנסי בד גבריים שכבר אזלו מהמלאי ומכנסי קיץ מאוד מוצלחים מטנסל".
יצרתן שתי שמלות חדשות המבוססות על מערכות של חתכים וצבע ומזכירות יותר את הסגנון של רוס אובטה. האם יש כוונה להמשיך לכיוון הזה או לפתח אותו?
"מבחינתנו זה אותו כתב יד, אבל ההבדל הקטן בין הליין הזה לבין רוס אובטה הוא שהמוצר פחות מורכב, אך עדיין שומר על דיטיילים וחיתוכים שמאפיינים אותנו".
מיהן הלקוחות של צוקר?
"ברובן הן לקוחות עבר של רוס אובטה שנשארו נאמנות לנו גם שלוש שנים אחרי סגירת המותג ההוא ולא מפסיקות לשבח את המוצרים. עכשיו הן נאמנות לצוקר ונהנות מכך, כי המוצרים עונים להם על הצורך במלתחה איכותית ועל זמנית, ובמחיר נגיש ונוח יותר מאשר ברוס אובטה. הלקוחה שלנו היא אישה עובדת ועסוקה, היא בת 30־50, ולכן מכירת האונליין שלנו היא פתרון נוח, זמין ומיידי".
האם ג׳ינס הבויפרנד החדש יגיע ליריד?
"בהחלט. הוא יגיע בגזרה גברית עם תרגום נשי, כלומר רפוי יחסית עם כיסים נמוכים שישרטטו ישבן מושלם. תפר הצד מסובב, וגם הוא מקנה לגזרה לוק מדויק ולא מתאמץ, כמו שאנחנו אוהבות להתלבש".
יריד דרס קוד,
חמישי־שבת, גלריה מאירהוף, דובנוב 8