יצא המרצה מן השק
"אנשים שבדרך כלל לא מרצים", האירוע הייחודי שיוזם הארגון החברתי ZE.ZE, מביא לקדמת הבמה אנשים ש... טוב, כבר הבנתם
כשחושבים על אנשים שמרצים עולה בדרך כלל תמונה של פוליטיקאי פורש או מישהו שהתעשר בהיי־טק ורוצה ללמד גם אותנו איך עושים את זה, אף שהוא בא בעיקר כדי לדבר על עצמו. אבל האמת היא שרוב האנשים הם מרצים, גם אם אין להם קהל, ולרובם יש סיפור מעניין לספר ודעות מוצקות להפיץ. אז הייד פארק אמנם עוד אין לנו, אבל החבר'ה ב־ZE.ZE,ארגון שיוזם עשייה חברתית אטרקטיבית לצעירים, החליטו שהם מרימים פרויקט בשם"אנשים שבדרך כלל לא מרצים".
ביום ראשון הקרוב (24.11) יתקיים האירוע הראשון שיכלול סט של הרצאות קצרות מפי אותם אנשים שלא זוכים בדרך כלל לתשומת לב יתרה. בין המרצים יהיו קונסירז' במלון, נהג מונית, מוכר בבסטה בשוק הכרמל, מנקה, רב חרדי ועוד. "יש כל כך הרבה סיפורים מדהימים שנמצאים ממש לידינו ואנחנו לא מוצאים את הזמן להקשיב להם או להתייחס אליהם", אומר יהונתן וינקלר, ממקימי ZE.ZE. "אנחנו רוצים לתת במה דווקא לאותם אנשים שזווית הראייה שלהם היא קצת אחרת. אנחנו מקווים שהשומעים יצליחו להבין שכשמתנתקים מתפיסות קדומות, ובוחנים כל אדם בלי הכותרת שמתנוססת מעליו, מגלים סיפורים ואנשים מדהימים".
אחד הנואמים בכנס יהיה אדם סמל (52), שעובד כמנקה באוניברסיטת תל אביב. ההרצאה של סמל תעסוק בסיפור חייו, שמתחיל עם זריקתו מהבית אל הרחוב בגיל 14 וממשיך בהשתלשלות טרגית של חיים כהומלס. "מגיל 14 הייתי ברחוב", מספר לנו סמל בלי שמץ של פתוס. "פעם הייתי הומלס ופעם שכרתי דירה, פעם הייתה לי עבודה ופעם לא. לפני שנתיים התחתנתי עם פיליפינית שהוציאה אותי מהרחוב, אבל זה בינתיים – אי אפשר לדעת מה יהיה מחר".
על השאלה אם הוא חושב שהפרויקט הזה ישפיע באיזושהי צורה הוא עונה: "לאנשים במדינה הזו יש זיכרון קצר. היום כולם מדברים על הזמר והקטינות, אבל מישהו זוכר על מה דיברו לפני שבועיים? אני מניח שגם מי שיישמע אותי ישכח מהר. אבל יש לי איזו תקווה שאולי משהו קטן מהסיפור שלי יישאר בכל זאת, בגלל זה הסכמתי להשתתף".
מרצה נוסף בכנס הוא דניאל אשהיים (25), סטודנט לתואר שני בלימודי אירופה, שעובד כקונסיירז' במלון המלך דוד בירושלים. יש לו שאיפות להגיע רחוק, אבל הדרך קשה. "אני שואף להגיע לפוליטיקה", אומר אשהיים, אבל דרך מעגלים לא קונבנציונליים – באמצעות היכרות מלמטה עם כל הרבדים של החברה הישראלית.
בהרצאה אני מספר על מגוון העבודות שהיו לי – ממדריך בחברת דיביי בבתי ספר קשים ברחבי הארץ ועד התפקיד של הקונסיירז' במלון". לדעת אשהיים, מה שמיוחד בפרויקט הוא ש"אנחנו לא מתיימרים לדעת יותר מאחרים. כמו כולם, אנחנו לומדים מהחיים בכל יום, ושמחים על ההזדמנות להעביר את זה הלאה".