פרסום צהוב: 3 סיבות שבגללן כולם אוהבים את בובספוג

בובספוג חגג השנה 20 שנים עם ים מעריצים בכל מיני גילאים. למה דווקא הוא השאיר אבק לאנימציות קאלט אמריקאיות אחרות?

בובספוג, רוצה להיות חבר שלנו?
בובספוג, רוצה להיות חבר שלנו?
26 באוגוסט 2019

שבו שנייה: בובספוג כבר בן 20. העובדה הזו אולי מגרדת בעצם ה"אני בן 88" אבל גם לא ממש מפתיעה – הנוכחות של הספוג הצהוב וחבריו התת־ימיים בחיינו כבר מובנת מאליה. גם מי שלא צפו בו בילדות נתקלו באינספור מוצרים שנושאים את פרצופו המחויך או בממים מוזרים באינטרנט בכיכובו. בכל הנוגע לפופולריות, הוא השאיר אבק לאנימציות קאלט אמריקאיות אחרות בהן "המעבדה של דקסטר", "רן וסטימפי" ו"מפלצות אמיתיות". אבל למה, בעצם? מה הפך דווקא את המרובע הזה לכל כך אהוב? הנה כמה תיאוריות.

צהוב לילדים, פוסט טראומה למבוגרים

על הנייר, בובספוג הוא גיבור מושלם לפעוטות וילדים קטנים. יש לו עיצוב זכיר וצחוק רועם, הפרקים מפוצצים בהומור סלפסטיק רועש ודבילי והצבעים העזים מתאימים בדיוק לחוברות צביעה ותיקי אוכל. מצד שני, כשבוחנים לעומק את עלילות הפרקים, מגלים בהם תכנים בוגרים באופן מפתיע. קחו לדוגמה את הכישלון החוזר של בובספוג להוציא רישיון לסירה, שהיא תכלס אוטו. באחד הפרקים הוא אכול קנאה כשפטריק מצליח לעשות את זה בקלות ובלי להעריך את הצלחתו, בפרקים אחרים המורה לנהיגה גברת פאף חווה מצוקה נפשית קשה מהסיזיפיות של השיעורים.

למרות שיש לו מנעד רגשי של ילד בן 7, נראה שהגיבור הספוגי אמור להיות בשנות ה־20 המוקדמות שלו. הוא עובד בפאסט פוד ואוהב את זה מאוד, מסיבה לא לגמרי ברורה. הוא חי בסביבה עירונית שמחייבת אותו להתעמת עם דגים ויצורי ים אחרים – לדוגמא בפרק המקריפ שבו הוא נתקע בתחנת אוטובוס מרוחקת ושורצת יצורים מפוקפקים, כלומר דגי מעמקים חייזריים למראה.

זה בסדר, גם אנחנו לא עברנו טסט ראשון (מתוך "בובספוג")
זה בסדר, גם אנחנו לא עברנו טסט ראשון (מתוך "בובספוג")

בובספוג הוא אולי טיפוס אופטימי, אבל זה לא אומר שכל מה שקורה לו תמיד חיובי ועליז. לאורך העונות הוא מתנסה בשלל יוזמות עסקיות שנכשלות בדרכים מוזרות או מכניסות אותו לסיטואציות מסוכנות. שני פרקים אפלים במיוחד מלווים אותו במשבר פוסט טראומתי נמוך מאוד כתוצאה מתאונות ממש מוזרות: באחד הוא נופל ושובר את התחת שלו לחתיכות, מה שגורם לו להסתגר בבית ולשוחח עם חפצים דוממים. באחר הוא מאבד את הביטחון העצמי אחרי שלקוח משפיל אותו בטענה שלא שם לו חמוצים בהמבורגר.

צופים בוגרים שלא זורמים עם המאניה של הספוג יכולים למצוא את עצמם בדמותו של סקווידוויד (או סקווידורד במקור): הדיונון המריר והמיזנתרופ חי בגיהנום מתמשך – יש לו דיי ג'וב מחורבן במסעדת המבורגרים, הוא חולם להפוך לאמן דגול אבל לא נראה שיש לו שום כישרון אמנותי והשכנים שלו רועשים ובלתי נסבלים. סנדי הסנאית מהדהדת חוויות של הגירה ובדידות. מר קראב הקמצן והאויב המושבע שלו פלנקטון הם מקור להומור בוגר יותר, בפרט לאור היחסים המוזרים והספק רעילים של האחרון עם אשתו, בינה מלאכותית עוקצנית בשם קרן.

הכל מוזר

"בובספוג" ידועה כחביבה במיוחד על סטלנים – כנראה בגלל שהיא כל כך צבעונית, אבל גם כי היא פאקינג מוזרה. אין נושא תמוה, נישתי או מטורלל מדי בשביל הסדרה הזאת, והעלילות בה סוריאליסטיות לחלוטין גם אם לא חושבים על כל חוקי הפיזיקה שהיא שוברת (מדורה מתחת למים? מה?). הפרקים מטפלים ברצינות מוחלטת בנושאים מטופשים לחלוטין כמו "בובספוג ממש רוצה לעוף אז הוא מנפח לעצמו את המכנסיים", "סנדי מזמינה את פטריק ובובספוג לתה אבל הם מתייבשים כי היא גרה בבועה בלי מים" וגם "סקווידוויד מקפיא את עצמו למאות שנים ואז נוסע בזמן". ואם הנושא האחרון לא משונה מספיק, רק תראו לאן הם לוקחים אותו:

ישנם גם פרק פנטזיה המתרחש בימי הביניים ופרק מחזמר, פרקים של תחרויות ספורט ופרקים שמתרחשים בקאמפינג, עלילות חסרות פשר לחלוטין, צילומי וידיאו "רגילים" באמצע פרק מצויר ופרקי בקבוק שכל מה שקורה בהם הוא שבובספוג מנסה לכתוב חיבור, נניח. כדי להעביר את הנקודה הסדרה מעיזה לצאת מהקופסה, והתוצאה היא פרקים ייחודים, חד פעמיים ובלתי נשכחים.

האינטרנט

ויש גם את העניין הזה עם הממים. יש המון כאלה. המון. זה קשור לסוריאליסטיות של הסדרה שיוצרת רגעים מוזרים, אבל גם לפופולריות העצומה של הסדרה, שהופכת תמונות ורעיונות מתוכה למשהו שכל אמריקאי צעיר (ולכן גם מלא צעירים ממקומות אחרים) יכול לזהות ולהבין.

View this post on Instagram

#confusedmrkrabs #memes

A post shared by Monica Mojica (@peruvian_1999) on

View this post on Instagram

????

A post shared by Memes ☕️ (@derphub_) on

חוץ מתבניות ממים שחוזרות על עצמן, יש גם נוכחות בולטת לקטעים תלושים מהקשר שפשוט רצים באינטרנט כי מישהו נזכר שהם קיימים. יש המון כאלה, כי הסדה מפוצצת ברגעים בוגרים במפתיע עם רמזים מיניים או תוכן Relatable, שהיא מילת באזז אינטרנטית רבת עוצמה. בובספוג בן 20, מה שאומר שהילדים שגדלו עליו הם כבר אנשים מבוגרים לגיטימיים שיכולים להגיד "חחח איזה נוסטלגיה" על משהו שקרה ב־2005. ונוסטלגיה, למקרה שאתם גרים מתחת לסלע כמו פטריק סטאר, מוכרת.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"