כך תעברו חופשה עם הילדים בחו"ל בשלום
תשכחו מהכסף, אל תצפו להכרת תודה ואל תשאירו את הטבלט בבית: טיפים להורים שרוצים לצאת לחופשה עם הילדים ולחזור שפויים
המשבר פרץ ביום השלישי של הטיול. עד אז הסתדרנו לא רע. אף אחד לא הלך לאיבוד, אף אחד לא צרח בשום קתדרלה, כמעט אף אחד לא הקפיץ כדור גומי על השולחנות במסעדה יקרה. אך ביום השלישי – באמצע כפר מימי הביניים שתושביו המקוריים כנראה לא נאלצו להתעסק עם שטויות כאלה ותושביו הנוכחיים מעמידים פנים שלא הבינו אותך גם אם חייכת והשתמשת במילים בינלאומיות כמו "טואלט" – קלטנו שבלי לשים לב הבאנו איתנו לאיטליה שני יצורים פלאיים שלכל אחד מהם כוח על משלו – כוחות דומים אבל גם שונים. בעוד כוח העל של מספר 1 הוא לבקש פיפי בכל רבע שעה, התברר שכוח העל של מספר 2 הוא להיזכר שהוא חייב! ועכשיו! לעשות, ובכן, מספר 2, וזה קורה בשלל מקומות לא הולמים ותמיד מחוץ למלון.
נאמנים לצורך לתת לכל ילד לפי צרכיו נאלצנו גם למצוא פתרון לכל הצרכים. עם מספר 1 מצאנו את עצמנו רצים בפיאצות ענקיות ומוכות שמש, לאורך מזרקות עתיקות ומפוסלות, בסמטאות קסומות וצפופות, בחניוני ענק שהשילוט בהם כולו באיטלקית ובארמונות מתקופת הרנסנס, בחיפוש נואש אחרי מקום קביל פחות או יותר לעשות פיפי. הצרכים של מספר 2 היו אמנם תכופים פחות, אבל דרשו יותר זמן ופרטיות והביאו אותנו בין השאר לטרטוריות קטנות שחייבו ישיבה והזמנה תמורת הזכות להשתמש בשירותים במחיר ממוצע של כ־15 יורו (שני בקבוקי מים וקפה אחד) לעצירה, לשירותי בול פגיעה באי נטוש במרכז אגם טרסמינו, לתא השירותים היחיד במוזיאון קטנטן במרכז פרוג'ה שבו ישב להנאתו ושר בשמחה בעודו מתפרק מהמטען שסחב. כמעט מיותר להגיד שלא היה שום קשר בין כמויות האוכל האפסיות שהוא צרך לבין הצורך שלו להסתגר בשירותים פעמיים ביום כדי להיפטר מהן.
ההתנהלות הייתה, חייבים להודות, די מתישה. לקחנו אותם למוזיאונים, והם ביקשו פיפי. לקחנו אותם למסעדות, לאתרי מורשת מדהימים ולמבצרים עתיקים, והם שאלו איפה עושים פה קקי. בסיכום שעשינו בסוף הנסיעה הגענו למסקנה שהם ראו יותר שירותים ציבוריים מאשר ציורים עתיקים, למדו להגיד רק "טואלט" ו"גרציה" ועברו את רוב השבוע בהצלבת רגליים ובהתאפקות מלווה ביללות.
בטיסה הביתה – מפויסים מהבנה שבקרוב נגיע למזגן הביתי ומהידיעה שהושיבו אותנו רק שלוש שורות משירותי המטוס – שאלנו את מספר 1 מה מהחוויות שעברו עליו הייתה הכי מהנה. "הביקור במפעל השוקולד", ענה בן ה־9 בעיניים מבריקות. "בשירותים שם השמיעו מוזיקה".
5 כללי ברזל לטיול מוצלח עם הילדים
- קחו הסחות דעת לרגעים המתים: נסיעות, החדר במלון אחרי ארוחת הערב, וחצי השעה בין הרגע שהם גמרו לאכול לרגע שאתם החלטתם לצאת מהמסעדה. צבעים ודפים, משחק וטאבלט יקלו מאוד את החיים.
- אל תשכחו שילדים, באופן כללי, מעדיפים שגרה. נסו לאכול ולישון בשעות קבועות, ואם אפשר גם לייחד שעה או שעתיים למנוחת אחר צהריים במלון (ע"ע טאבלט), זה ישפר משמעותית את ההתנהגות שלהם בשאר הזמן.
- אל תצפו להכרת תודה. ההחלטה לנסוע הייתה שלכם, לא שלהם. מותר להם לקטר, להתגעגע וליילל.
- מרגע שעליתם למטוס, תשכחו מהכסף. העובדה שזה היה יקר לא אומרת שחייבים לנצל כל דקה ולבקר בכל אטרקציה. גם גינת משחקים עם מתקנים לא מוכרים יכולה להיות כיף גדול.
- אם בורכתם במשפחה מורחבת שנחמד להיות בחברתה, נסו לנסוע איתה. הכל פשוט יותר כשיש בסביבה עוד מבוגר או שניים שיכולים להרים ילד עייף או לצאת לטיול עם ילד משועמם.