אנשי החורף: הכירו את האנשים שעושים את העונה הגשומה

מנהלת "בבט", האיש ששוחה בחורף, הקוסמטיקאית והרופא - ריאיינו חמישה אנשים שמתרגשים לקראת העונה הסגרירית יותר מכולם

נילי מירון, בעלת "בבט". צילום: איליה מלניקוב
נילי מירון, בעלת "בבט". צילום: איליה מלניקוב
22 בנובמבר 2017

1. נילי מירון (46), בעלת בית הקפה "בבט"

בית הקפה שלך בנחלת יצחק פעיל במהלך כל השנה, אבל משום מה הוא נחקק בתודעתם של תושבי העיר כמקום חורפי. "אני לא מתעדת את הפעילות שלי בצורה מספיק מוצלחת כדי לדעת מה המשמעות של מעבר העונות, אבל אני מאמינה שיש בתל אביב יותר רצון לעשות רומנטיזציה לחורף מאשר חורף. אני ירושלמית במקור, ומבחינתי התל אביבים לוקחים את החורף קשה מדי עם כל התפאורה של הצעיפים, המטריות, השוקו החם".

עוד כתבות שיעניינו אותך:
האלבומים הכי שווים שיוצאים בחורף הקרוב
מה גרם לחלזונות הענק להשתלט על תל אביב?
דיני כלבים: מה עושים עם הקקי של הכלב בחורף?

במה שונה החורף שזכור לך מירושלים?

"החורף הירושלמי קשוח באמת, הקור נכנס מתחת למעיל. פה החורף כיפי, הוא לא מסתיים על הברכיים מבחינת הדאון".

איך באה לידי ביטוי הרומנטיזציה החורפית בבבט?

"בחורף מזמינים פה הרבה יותר שוקו חם. אני חושבת שאנשים חוזרים דווקא לפה כי כבר 25 שנה השוקו עשוי משוקולד אמיתי. אם אנשים היו יכולים להסתובב עם מצנפת פונפון וכותונת ארוכה הם היו עושים גם את זה, אבל מפני שזה ייחשב לתימהוני מדי נשאר רק השוקו. קשה לי עם הרעיון של מזון כמשהו מנחם, כי נותר בי עדיין זיכרון לא פשוט מהימים שבהם התרפקתי על פחמימות כדי לספק לעצמי נחמה, אבל אפשר בהחלט להבין את הניסיון למצוא נחמה באוכל, לשים משהו מתוק מתחת ללשון".

יש היערכות מיוחדת לחורף הנוכחי?

"אנחנו עושים עכשיו גם ופלים עם בצק מלוח שאפשר להכניס לתוכם חביתות מנגולד, חביתות רוקפור או סלמון כבוש. אנחנו גם נעשה משלוחים על אופניים במזג אוויר סגרירי. היציאה
החוצה תהיה לי נעימה".

נילי מירון. צילום: איליה מלניקוב
נילי מירון. צילום: איליה מלניקוב

2. יסמין שניידר (50), קוסמטיקאית, בעלת סטודיו לייזר

התל אביבים עטים על סטודיו הלייזר שלך דווקא בחודשי החורף. זו דעה קדומה או נטייה שיש לה גיבוי אמפירי?

"במה שקשור ללייזר אני עובדת עם טכנולוגיה שאפשר לעבוד איתה גם בקיץ, אבל כן, רוב האנשים מניחים שלייזר עושים רק בחורף. בכל מקרה, הלקוחות שמגיעים לפה בחורף לא מעוניינים רק בלייזר, אלא גם בפילינגים עמוקים ובטיפולים להצערת העור, ובכלל יש עלייה של לפחות 30 אחוז בכמות העבודה. יש טיפולי פילינג שאי אפשר לעשות בקיץ בכלל. בקיץ אנשים לא רוצים שיתעסקו איתם, רוב העבודה היא הוצאת שחורים".

זה עוזר לך לשרוד את החודשים האלה?

"אני פתאום נהנית, מגשימה את עצמי, עושה דברים מעבר לניקוי שחורים. הקור לא מפריע לי, זה החושך – הוא הורג אותי".

גם המטופלים מגיעים עצובים יותר, ואז מתפקידך לעודד אותם בשיחות החולין.

"כן, רוב האנשים מגיעים מצוברחים יותר, רוצים להיראות טוב כדי שיעלה להם מצב הרוח. השירות 'הפסיכולוגי' הוא הייעוד העיקרי שלי בחיים: במקרה אני עושה גם טיפולי פנים על הדרך".

ומהן הבקשות הנפוצות בחורף הזה?

"לאחרונה נהיה טרנד שגם גברים באים כדי לעשות מפשעות ורגליים. זה נורא מצחיק כשמגיע לכאן גבר ומתוודה על כמה שנשים מסכנות וכמה הן סובלות. כשאישה רואה גבר יוצא מטיפול היא אומרת 'טוב מאוד, גם הם צריכים'. מעבר לכך, בחורף מרגישים את צבעי הלק הכהים: אדום, שחור, אפרפרים למיניהם, והשנה רווח מאוד הירוק הכהה".

ליזה שניידר. צילום: איליה מלניקוב
ליזה שניידר. צילום: איליה מלניקוב

3. אלכס כהן (78), אדריכל ושחיין

כל בוקר, כל החורף, בכל מזג אוויר, אתה פוקד את חוף הצוק בשביל שחייה בת 45 דקות. איך זה התחיל?

"עד לפני תשע שנים עשיתי הרבה הליכות ברגל, ואז הברכיים התחילו לעשות עניינים. מצאתי את עצמי עושה קורס שחייה בשיטת הטוטאל אימרז'ן – שיטת לימוד שחייה שיש בה גם פילוסופיה על רפיון, והמטרה לשחות רגוע, לזרום עם המים".

למה דווקא בים ולא בבריכה לדוגמה?

"זה כמו ההבדל בין ללכת על הליכון או ללכת בטבע. בשחייה בים אני מרגיש את התנאים המשתנים, את הגודל של הים, אני מחובר למים, לעונות השנה, לרוח וכמובן לחברים – שחייה בים זה לא משהו שעושים לבד. בים אפשר להרגיש כמה השחייה בחורף שונה לחלוטין מהשחייה בקיץ. פיזית, כשנכנסים למים קרים מאוד הגוף מביא באופן אוטומטי את הדם מהגפיים לליבה – ללב, למוח – ואז מרגישים חום חזק בחלק המרכזי של הגוף. נוסף על כך, כששוחים בים בחורף כמעט לא עוצרים. אם עוצרים, הקור יחלחל. לפעמים אנחנו שוחים בגשם ויוצא לנו לראות קשת בענן, אבל מה שמהנה זה לא רק השקט או היופי, אלא מעבר לכך – השחייה בחורף מעצימה את האדרנלין עד לרמה של אופוריה".

זו ממש תת תרבות, השחיינים הקבועים של חוף הצוק.

"יש פה אנשים מכל הגילים, בלי פוזות כמו שיש באופניים או בריצה, עם השופוני של הבגדים והאביזרים. פה כל אחד עם בגד ים ומשקפת. אתה יכול לשחות עם מישהו שנה שלמה, ורק אז אתה מגלה איכשהו שהוא תותח בתחומו ובכלל לא ידעת. חוץ מזה אנחנו מקבלים כל אחד, אנחנו לא קבוצות סגורות".

אלכס כהן, אדריכל ושחיין. (צילום: דין אהרוני רולנד)
אלכס כהן, אדריכל ושחיין. (צילום: דין אהרוני רולנד)

4.אנו סאארלה (58), שגרירת פינלנד בישראל

כבוד השגרירה, בתור מישהי ששרדה אותו, אולי תספרי לנו איך נראה חורף אמיתי. מה בין תל אביב להלסינקי?

"קודם כל, השלג. בצפון פינלנד ניתן למצוא שלג משלהי אוקטובר ועד מרץ, ובהלסינקי החל מדצמבר. בלי שלג זה לא חורף אמיתי. אנחנו תמיד אומרים שאין כזה דבר מזג אוויר לא טוב, אלא בגדים לא טובים".

גם בעיצומו של החורף אנשים מבלים ברחובות הלסינקי?

"ברור, זו לא בעיה, אצלנו הכל מתפקד. יש לנו מערכת ספריות ציבוריות טובה, אז אפשר למצוא הרבה אנשים שהולכים לקרוא ולשתות משהו חם. אחרים הולכים לתיאטרון או לקולנוע. בתוך הבתים לפעמים חם לנו יותר מאשר בחלק ממדינות אגן הים התיכון. אנחנו ערוכים לקור, ולכן החלונות בעלי שלוש שכבות".

הקיץ התל אביבי קשה לך במיוחד?

"כן, אבל גם ישראלים מודים שהקיץ פה חם מדי. בחורף התל אביבי קל יותר להיות אקטיבי, היתרון שלו הוא השמש שמאירה עד אחר הצהריים, בעוד בפינלנד החורף חשוך למדי. אני נהנית לנצל את זה, ללכת לפארק או לחוף הים. הסתיו בעיר פנטסטי".

בקיצור, לפחות מהבחינה הזאת היה לנו קצת מזל.

"כן, אבל זה לא אומר שלפינים לא היה. בפינלנד אנחנו לומדים ליהנות מהחלקים הטובים בכל עונה. גם ישראלים אוהבים את זה: הם קבוצת התיירות השנייה בגודלה באזור לפלנד. כך או כך, אין כמו להתחמם בסאונה עם יין חם ומתובל. אנחנו מתים על סאונות. יש לנו 2 מיליון סאונות על 5 מיליון אזרחים".

אז את בטח מתגעגעת לזה כאן.

"ממש לא, יש לי סאונה בבית".

אנו סאארלה (58), שגרירת פינלנד בישראל. צילום: בן קלמר
אנו סאארלה (58), שגרירת פינלנד בישראל. צילום: בן קלמר

5. גיא קארו-סיגל (40), מטפל ברפואה סינית

הרבה אנשים פונים לרפואה הסינית בזמן החורף. "כבר באזור הסתיו יש יותר תלונות שקשורות במחלות החורף, מיד כאשר החום יורד מעט. בקלאסיקה של הרפואה הסינית כשמדברים על סתיו מדברים בעיקר על פגיעות של יובש שמתבטאות בתלונות הקשורות לרוב בגרון, באף ובריאות".

מדוע אנשים פונים דווקא לרפואה הסינית?

"המענה שמקבלים ברפואה המערבית נותן בדרך כלל הקלה רגעית. המתלוננים שפונים לרפואה הסינית הם לא אנשים שסובלים מהצטננות חולפת, אלא כאלה שזו נטייה חוזרת אצלם. אצלנו מטפלים בזה בשתי טכניקות: דיקור סיני וצמחי מרפא סיניים. הדיקור נותן מענה מיידי, שכן הוא מתבסס על הרעיון שהאדם יכול לטפל בעצמו, שכל מחלה מעידה על חוסר איזון בגוף, ושבעזרת הדיקור אנחנו יכולים 'להזכיר' לגוף את מה שהוא שכח ולהחזיר אותו לאיזון. אם שפעת אמורה לקחת בדרך כלל שבוע, בעזרת טיפול כמו שצריך, אחרי דיקור, היא תעבור תוך שלושה ימים. גם צמחי המרפא הם תחום ענקי של פתרונות. יש מרשמים קלאסיים שקיימים כבר משנת 220 לספירה".

מה מאפיין את המטופלים התל אביבים?

"אני רואה יותר מטופלים שמבלים בלילה, עייפים במהלך הימים, שותים קפה בשביל לפצות על עייפות – וכך בדיוק מסתירים את החולשה המהותית שעומדת מאחורי העייפות, שהיא חוסר השינה. הרפואה הסינית לא מתנגדת לשום מזון, גם לא לקפה, אבל טוענת שצריך להבין את האנרגטיקה שלו, להבין בדיוק מה הוא עושה בגוף וכך לדעת איך להשתמש בו".

גיא קארו. צילום: איליה מלניקוב
גיא קארו. צילום: איליה מלניקוב