כמו רולינג סטון: הנרי רולינס מגלם את ה-Pאנק בצורתו השלמה ביותר

למה ללכת לראות מופע שבו הנרי רולינס – לא האיש שהמציא את הPאנק, אבל כן האיש שמאז 1981 מגלם את ה-Pאנק בצורתו השלמה ביותר – עולה על הבמה ומספר סיפורים? זה נשמע כמו מתכון למפגש עם דמדומי קריירה של יוצר איקוני שלא עשה מוזיקה מאז 2001 אבל מתעקש להישאר על הבמות. אבל קשה למצוא טעות גדולה יותר בעניינו של רולינס – אחד האנשים הכי טוטאליים שאי פעם הציתו מדורות במסדרונות תעשיית המוזיקה. סיפור קצר על תחילת דרכו ממחיש זאת בצורה הטובה ביותר: רולינס עבר מוושינגטון ללוס אנג'לס בשביל להצטרף לבלאק פלאג, אז להקת הארדקור Pאנק לפי הספר – צעירה, מהירה ורועשת. ליום הראשון שלו כסולן הוא הגיע עם קעקוע טרי של הלוגו המפורסם שלה (ארבעה פסים שחורים) על הזרוע. העשייה של רולינס היא מוחלטת ואובססיבית כל כך, שזהו אדם שלא ייתכנו אצלו דמדומי קריירה: ברגע שהוא לא יאמין יותר במה שהוא עושה, הוא פשוט יפסיק וייעלם. כל עוד רולינס עושה, אפשר לסמוך עליו שלכל הפחות הוא מושקע לחלוטין.

אבל האם יש לרולינס מה לומר גם בפורמט הזה? בהחלט. קשה לנחש זאת על סמך המשפטים הקצרים והיעילים שהוא נבח בבלאק פלאג או אפילו מהעשור וחצי שבילה כסולן הרכב המטאל הבלוזי העוקצני רולינס בנד (בסוף הניינטיז הוא שחרר במסגרתו שני להיטים, "Liar" ו"Low Self Opinion"). לעומת כתיבת השירים הלקונית והיעילה שלו, לרולינס יש גם צד דברני, רהוט, נלהב ומשכיל.

הוא לא רק מפלצת Pאנק, הוא גם אחד האינטלקטואלים הבכירים של הרוקנ'רול לדורותיו: מופעי הסיפורים האוטוביוגרפיים שהוא מציג בתדירות משתנה מאז אמצע שנות ה־80 והם מופת של מעין סטנד־אפ רציני. הוא איש רדיו וטלוויזיה רציני (בין היתר הנחה שתי עונות של התוכנית "עשרה דברים שלא ידעתם על…" בערוץ ההיסטוריה), והוא גם כתב ספרים רבים, בעיקר יומני מסע חצי עיתונאיים (חלקם מתעדים מסעות למדינות עולם שלישי ואזורי מלחמה) ואת האוטוביוגרפיה הטובה ביותר שנכתבה על סצנת הPאנק: "Get in the Van" המתאר את שנותיו בבלאק פלאג. 

רולינס, בן 54 כיום, מתעל את האנרגיה והנחישות שהוא צבר בסצנת ההארדקור של קליפורניה בשנות ה־80 למילה הכתובה והמדוברת. כדאי להקשיב למה שיש לו להגיד.

הנרי רולינס, 5.2 במועדון הוואנה קלאב, 179־199 ש"ח