וואן גירל, וואן קאפקייק
כספומט שמוציא קאפקייקס נפתח בניו יורק, אז שלחנו כתבת עם יותר מדי שמחת חיים ופחות מדי קלוריות כדי לבדוק את העניין. כמו שקיווינו - היא חזרה שמנמנה ומדוכדכת
יש סיכוי שבקרוב תשמעו על צעירה ישראלית שמתה מוות מסתורי ברחובות ניו יורק. יש גזירות בחיים שצריכים לאכול, צפרדעים שיש לבלוע. מטלות שיש לבצע בתיאבון. קאפקייקס שיש לאכול בפחות מארבעים וחמש שניות. בתור חובבת קינוחים מדופלמת, ממציאת הדיאטה המפורסמת ״קוקי-אה-דיי״, הבנתי שאני עומדת לבצע את משימת חיי. בגיל 17 כמעט עשיתי קעקוע של קאפקייק על הבטן התחתונה. כיום, כמה שנים אחר כך, יקחו 17 שעות של ייסורים כדי לעכל את הקאפקייק הקטן שתקוע לי בבטן, התחתונה או העליונה – אני לא יודעת אפילו לאן זה הלך. אבל מה נערה פותה כבר יכולה לעשת כשהיא שומעת שנפתח כספומט קאפקייקס בניו יורק, הראשון מסוגו בעיר, ובתקווה גם האחרון – לנצח? לצווח בהתרגשות ולרוץ לשם כאילו העיר עולה באש, כמובן.
רשת הקאפקייקס הקליפורנית ״ספרינקל קאפקייקס״, שסניפיה מפוזרים ברחבי ארה"ב, נחשבת אחת ממאפיות הקאפקייק׳ס הראשונות. במרץ 2012, בסניף בוורלי הילס, הקימו את הגימיק המפוקפק-קסום; כספומט קאפקייקס. כיום, שנתיים אחרי, גם ניו יורק מקבלת את המגיע לה, וכך קרה ש״ספרינקל קאפקייקס״ אשר ברחוב 61 ולקסינגטון (גוד מורנינג, אפר איסט סיידרס!) פתחו ממש לאחרונה כספומט קאפקייק׳ס שעובד 24 שעות. כדי שחס וחלילה לא יקרה שהשעה תהיה שלוש אחרי חצות ורוצח אכזר יכריז שאם לא תתנו לו קאפקייק וניל בננה גלוטן פרי ברגע זה ממש הוא יחתוך לכם את הראש. מעצבן שזה קורה, נכון?
השעה היתה שעת לילה מאוחרת (שמונה בערב) והעמדתי פנים שאני סוחרת קראק ממולחת. הלכתי במהירות וחיפשתי את כספומט הקאפקייק כאילו מדובר בכרטיס הכניסה שלי לעולם שכולו טוב (אבל גורם לך להרגיש פח). גיליתי מבנה ורוד ומעוטר בקישוטים, סימן ההיכר של ספרינקל קאפקייקס. המבנה המשונה היה מחובר לסניף של ספרינקל, ועליו היה כתוב Cupcake ATM. תור ארוך נשרך מאחורי הכספומט, וכל העומדים בו מחויכים, נבוכים אך משולהבים, זועקים: ״מה השלב הבא? לאן הגענו? בסוף עוד יכינו ילדים עם כספומט! מה זה?! הטכנולוגיה הורגת אותנו, חבר׳ה! חחחחח צחוקים!״. במקביל, הם לא עצרו לרגע מלצלם אינספור סלפיז וסרטונים לאינסטגרם.
אז כן, זה ההליך. לעמוד בהתקהלות עם האנשים האלה, להתבייש שאי פעם נולדתם ולחכות שיגיע תורכם. כשמגיעים למסך האפשרויות אפשר להוסיף ולהוריד טעמים ומגוון האופציות הוא די מכובד. מיד צריך לגהץ את האשראי על סך 4.25 דולר, בערך 15 שקלים. הכל קורה מאוד מהר, בלי קבלה. מיד המסך הופך להיות ״מצלמה נוסעת״ שמצלמת את תהליך העברת הקאפקייק, כנראה סוג של ״הוכחה״ שהוא לא יוצאת מתחת של אף אחד, וכעבור פחות מדקה דלתות הכספומט נפתחות ומתגלה קופסה קטנה וחמודה שבתוכה הפתעה.
קהל היעד של ההמצאה החדשה הוא הכלאה בין תיירים מבולבלים, נערות בנות 16 שאין להן אומץ להתנסות בסמים בינוניים עד קשים וזוגות בדיכאון קליני שקניית קאפקייק מבחינתם היא תחליף לקיום יחסי מין. זה עצוב להבין שאנחנו אוכלים, כל הזמן, כל היום – את השטויות שמוכרים לנו. ההפתעה שהסתתרה בתוך הקופסה הורודה היתה יציקת ברזל בצורת עוגה קטנה וחמודה שנולדה רק למעני. זה היה קצת מרגש, לא אשקר. הטעם: סתמי למדי. התחושה: טובה, כי יש לך קאפקייק. ורעה, כי את מפגרת.