לא כולל שירות: ילד הסנדוויץ' של ברווזי

שם: אמרי דרומי

בפלור: עובד דלפק, ברווזי

מאחורי הקלעים: חייל משוחרר (אחרי קבע)

במסעדת ברווזי הצעירה של רז רהב אין עובדי שירות רבים. האמת, פשוט אין בזה צורך – הלוקיישן המתוקתק שבחלל הלובי של מלון הבוטיק טשרניחובסקי, הקרוי באופן לא מפתיע על שם הרחוב שבו הוא נמצא, מאפשר למקום להתקיים על גבו של דלפק צבעוני בלבד. דווקא החלל יוצא הדופן הזה מאפשר לעובדי הדלפק ליצור אווירה שונה מזו שלרוב נכפת על מלצרים, ולספק שירות אישי ודקדקני.

"מעצם היותו בתוך מלון, יש בברווזי אווירה קצת של חו"ל, בינלאומית", מתאר אמרי דרומי, שעובד בדלפק מזה כמה חודשים. "ובזכות זה שאנחנו לא יושבים על ציר מרכזי כמו אלנבי או קינג ג'ורג', הוא גם יותר נינוח, סוג של אווירה שכונתית. הרבה מהאורחים הם לקוחות קבועים, הרבה שבאים ויש להם את האוכל הקבוע שלהם והדרך שבה הם אוהבים את הקפה, ואנחנו בתור מארחים, מקפידים מאוד על הפרטים האלה".

על אף האווירה השכונתית החמימה, האוכל בברווזי מוקפד במיוחד, מה שדורש מעובדי הדלפק יכולת שכנוע קלה. "הסנדוויצ'ים שאנחנו עושים הם קבועים, אנחנו לא מורידים או מוסיפים דברים למנה ולפעמים אנחנו צריכים לגרום ללקוח לבטוח בנו שנתאים לו את הסנדוויץ' שהכי מתאים לו. הרוב מוצאים בסוף את מה שהם מחפשים ויוצאים עם חיוך".

איך אתה גורם ללקוח כזה לבטוח בכם?

"אני מאוד מאמין בכנות. אני אגיד באמת את מה שאני חושב ומאמין בו ולא אשקר כדי למכור עוד. אני חושב שככה לקוחות סומכים עלי, ובסוף גם יותר מרוצים מהשירות והאוכל. אני באופן אישי מאוד אוהב את עולם הבישול, אז אני עוזר גם במטבח. אני רואה את עצמי עובד בתחום בעתיד, למרות שעוד לא יודע באיזו קונסטלציה. אני טס עכשיו לשלושה שבועות לאמסטרדם לסטאז' בבישול ".

אתה מרגיש שהעבודה בדלפק דחפה אותך לכיוון?

"לגמרי, העבודה מול רז והטבחים שלו החזירה לי את התשוקה לאוכל. כשהתגייסתי היא קצת הלכה, אבל כשחזרתי לכאן גם היא חזר".