"לוגאן לאקי" היא קומדיה שמשמחת מבקרי קולנוע ומצביעי טראמפ גם יחד
סטיבן סודרברג חוזר ל"אושן 11", רק הפעם עם חבורת לא יוצלחים שהופכים את המבע הקולנוע לגס וקריקטורי יותר. התוצאה חכמה, מצחיקה ונוגעת ללב
סטיבן סודרברג תמיד מספק עניין, על המסך ומאחוריו. ב־2013 הכריז שהוא פורש מהקולנוע בגלל היחס המשפיל שלו זוכים במאים במערכת ההוליוודית. והנה הוא חוזר עם תוכנית הפצה שנועדה לשנות את השיטה. כמו תמיד הוא גם צילם וערך את הסרט, אבל לראשונה זה כ־20 שנה הוא לא אימץ לעצמו שמות בדויים (או שאולי כן? ב"הוליווד רפורטר" העלו ספקולציה שהתסריטאית האלמונית רבקה בלנט היא בעצם שם בדוי של סודרברג עצמו, או של אשתו). כל אלה ועוד היו יכולים להיתפס כתכסיסים זולים של יחסי ציבור אלמלא היה האיש קולנוען כה מגניב, מוכשר ומגוון שיוצר סרטי ארטהאוס שאפתניים לצד דרמות אוסקר, סרטי ז'אנר וסרטי טראש איכותיים.
ב"לוגאן לאקי" הוא חוזר לשטח הפעולה של "אושן 11" אך מחליף את חבורת השודדים המקצוענים באנשי ווייט טראש לא מאוד חכמים. ג'ימי לוגאן הצולע (צ'אנינג טייטום) ואחיו קטוע היד (אדם דרייבר מסתבך עם מבטא דרומי לא משכנע) מגייסים כמה לא יוצלחים לשדוד זירת מירוצי מכוניות. לצורך העניין הם צריכים להבריח מהכלא פורץ כספות (דניאל קרייג) ולהחזירו לשם לפני שמישהו יבחין בהיעדרו. בהתאם לגיבורים, הסגנון האלגנטי והחלקלק הומר במבע קולנועי גס וקריקטורי יותר. אבל כמו ב"אושן 11" התסריט המחוכם משחק במיומנות עם הציפיות שלנו ומספר לנו רק מה שהוא רוצה שנדע. גרושתו של ג'ימי (קייטי הולמס בונה על האנטיפתיה שלנו כלפיה) מחנכת את בתם באופן לקוי, ועלילת המשנה הזאת תורמת לקומדיה הקלילה תוכן דרמטי שמצליח לגעת ללב בתוך המהומה שסביב. סודרברג, במאי מחודד שכמותו, מתזמר היטב את הטונים השונים.
זה שיתוף הפעולה הרביעי של טייטום עם סודרברג, שתרם רבות לשינוי התדמית והקריירה שלו. טייטום מעניק לסרט משענת יציבה בתפקיד גיבור מעמד הפועלים, ולצדו קרייג המחומצן והמקועקע חוגג בהופעה הכי מוגזמת ואנטי בונדית שהצליח לייצר. התוצאה כיפית ומשמחת מבקרי קולנוע ומצביעי טראמפ גם יחד.
סרט עלחבורת לא יוצלחים שודדים זירת מירוצי מכוניות
ללכת?כן. סרט קיץ עם פלפל