תנועת מחזור: לא דיברנו על העלויות של הווסת שלנו. עד עכשיו

עבודה של אן סימין שתוצג בתערוכה של לונה על המחזור החודשי: In front of me
עבודה של אן סימין שתוצג בתערוכה של לונה על המחזור החודשי: In front of me

רותי קליין ועומר חרל״פ בדקו ומצאו שבישראל, כמה לא מפתיע, אין מדיניות כלפי מוצרים היגייניים לימי הווסת. התוצאה: אלפי נשים שלא יוצאות מהבית בימים האלו בחודש. השתיים הקימו את 'לונה - תנועת מחזור', שנועדה לסייע לנשים מעוטות יכולת עם מוצרי מחזור כשהן שואבות השראה מניו זילנד והודו. בשישי הקרוב הן מקיימות תערוכת התרמה

15 ביוני 2021

האישה הממוצעת תהיה בווסת במשך 2,535 ימים לאורך חייה, ותוציא מעל 400 שקל בשנה על מוצרי היגיינה נשית. הווסת החודשית מלווה אישה מגיל העשרה המוקדמים למשך שלושה או ארבעה עשורים. ואין לנו ברירה, אלא להשתמש בטמפונים ובתחבושות היגייניות. קיימים היום בשוק מוצרים רב פעמיים, ידידותיים יותר לגוף האישה ולסביבה, אך מחירם גבוה יותר, והמודעות כלפיהם באוכלוסייה הרווחת היא נמוכה מאוד.

אז מה עושות אלו שלא יכולות לאפשר לעצמן מבחינה כלכלית לרכוש את המוצרים? אלו שצריכות בלית ברירה לרכוש מזון למשפחתן בכסף הזה? הן לא יוצאות מהבית. לא לעבודה, לא ללימודים, לא לסידורים. חוסר היכולת לרכוש מוצרי היגיינה משבית נשים באופן מוחלט. דמיינו מצב של סגר בימים שלפני הקורונה שנמשך בין ארבעה לחמישה ימים כל חודש. תנועת המחזור לונה, שהוקמה על ידי רותי קליין ועומר חרל״פ, מנסה להביא למודעות את מוצרי המחזור כמוצרי צריכה בסיסיים, ולשנות את השיח לגבי הווסת החודשית והמחזור.

בשישי הקרוב תפתח תערוכת תרומה של לונה, בבית הצעירים במזא"ה, שהתמה שלה היא מחזוריות; מלבד עבודות האמנות שיועמדו למכירה, ימכרו גם חולצות של המותג קום איל פו בשיתוף המעצבת אפרם חכים, יינות של מאנו וינו, מאפים של לחמנינה ומוצרי היגיינה רב פעמית של המותג ilovemyhoneypot. כל ההכנסות יועברו לפעילות העמותה ולמוצרים שייתרמו.

עבודה של ורד ניסים שתוצג בתערוכה של תנועת לונה. "חצי חינם"
עבודה של ורד ניסים שתוצג בתערוכה של תנועת לונה. "חצי חינם"

"זה התחיל כשקראתי על מחזור העוני בעולם", מספרת רותי. "נחשפתי למונח הזה וגיליתי שהוא נפוץ עד כדי כך שיש מדינות שיצרו מדיניות בעקבותיו, כדי לשים סוף לתופעה. לאחר שגיליתי על השינויים שנעשו בסקוטלנד וניו זילנד חיפשתי מהי המדיניות כאן ופשוט אין – ברמה שלא עולה כלום בחיפוש בגוגל. שאלתי בפייסבוק אם יש ארגון שעובד עם נשים וזקוק לתרומות של מוצרי מחזור, ואז דרך ארגון 'תרבות של סולידריות', הגיעו המון טלפונים. מה שזה אומר בעצם הוא שיוקר המחיה והסטיגמה על הווסת,היא עד כדי כך חמורה שאנחנו אפילו לא מבקשות עזרה בנושא".

הווסת החודשית נחשבת בהיסטוריה ועד לימינו למשהו טמא. ביהדות, זו תקופה בה נאסר על גבר ואישה נשואים לגעת זה בזו, ולאחר מכן האישה צריכה להיטהר. בבתי הספר לא מתקיימת הסברה לילדות ונערות (וכמובן לנערים, שלוקים בידע פי כמה) והווסת נתפסת כמשהו מביך, שבעיקר לא ברור לרבות. פרט נוסף ומצער, למשל, הוא שמשרד הבריאות הישראלי לא בדק את השפעות חיסון הקורונה על הווסת החודשית. נשים רבות שיתפו ברשת תופעות לוואי (איחור בווסת החודשית, דימום ארוך מהרגיל) ושצף הקולות העלו את המסקנה שאכן הדבר מצריך בדיקה. אבל מתברר שלהיות רוב האוכלוסייה או לשאת ברחמך את צאצאי העולם – זה פשוט לא מספיק.

השותפה של קליין לפרויקט היא עומר חרל״פ, מעצבת גרפית, שאחראית על החלק הוויזואלי והמאוד משמעותי בעשייה של לונה. "הבנו שהווסת והמחזור לא מונכחים ברשתות, והיה לי חשוב לעשות שינוי דרך מיתוג ושפה חזותית; לשים את זה בקדמת הבמה, בלי שמות וכינויים, בלי להתחבא מאחורי נוזל כחול. להשתמש בצבע אדום ולהראות דם", היא אומרת. "רציתי לעשות טייק-אוף בתרבות החזותית שאנחנו רואות, להנכיח עם כל מיני ממים של האנה מגירלז שאגב גם בסדרה, אין ממש דיבור על המחזור".

רותי קליין באחת החולצות שימכרו באירוע. צילום: לונה
רותי קליין באחת החולצות שימכרו באירוע. צילום: לונה

אז מה בעצם כוללת העשייה של לונה ?
רותי: "אנחנו מעבירות תרומות של תחבושות היגייניות לכמעט 6,000 נשים מדי חודש דרך ארגוני סיוע; לנשים בזנות, דרות רחוב, אסירות משוחררות". גם הבחירה של לונה להשתמש במונח 'מוצרי מחזור', על אף שמדובר במוצרים לווסת החודשית, היא מתוך הרצון לשלול את המגדור, בשל ההתכווננות גם לקהילה הטרנסג׳נדרית. "אחרי כמה חודשים אנחנו יכולות להגיד די בוודאות שכל אישה שחיה בעוני לא מצליחה לרכוש מוצרים כאלה באופן עצמאי" היא אומרת. "קוטקס היא אחת מהחברות הראשונות שנענו ותרמו לנו עד כה אלפי מוצרים, וניתן לתרום גם באתר של מותג התחתונים הרב פעמיים 'מודי בודי'. בנוסף, אנחנו פועלות יחד עם מקדמת המדיניות דרור שדות לשינוי מדיניות מול משרד הכלכלה, שמחבק את היוזמה. מה שמדינות אחרות הבינו הוא שמוצרי מחזור הם מוצר בסיסי. הבעייתיות של הורדת המחירים מבחינת הממשלה היא פגיעה בתחרות, ואנחנו מנסות להסביר שאין כאן תחרות. כי לנו אין ברירה אלא לקנות את המוצרים ולהשתמש בהם".

עומר: "בסלי מזון זה משהו שכאילו לא קיים, ואין שום סיבה שלא, זה רק בגלל סטיגמה. בכל בית שיש בו אישה – יש מישהי שזקוקה לזה. ואישה שחיה בעוני משמע שאין לה את האמצעים לרכוש מוצרים. אנחנו כן מקדמות מוצרים רב פעמיים, אבל אלה מוצרים שפחות רלוונטיים לנשים שעוסקות בזנות למשל, בגלל התנאים ההיגייניים שהם מצריכים. אנחנו מעבירות תרומות של תחתונים רב פעמיים לבתים לנערות בסיכון, שם יש מכונת כביסה. גם הגיל רלוונטי, כי אישה צעירה אולי תגלה יותר נכונות להשתמש במוצרים כאלו. חשוב להגיד שאין נתונים שנאספו בארץ בכלל, ודרך כל הארגונים שמגיעים אלינו אנחנו מצליחות לאסוף מידע ומספרים".

עומר חרל"פ באחת החולצות שיוצעו למכירה בהתרמה בשישי. צילום: לונה
עומר חרל"פ באחת החולצות שיוצעו למכירה בהתרמה בשישי. צילום: לונה

ספרו לי על התערוכה. לאן כיוונתן? התערוכה יכלה להפוך בקלות למכלול עבודות שעוסקות בדם הווסת.
עומר: "הדבר המתבקש היה לעשות תערוכה על מחזור ושיראו דם, אבל רצינו לאפשר לפתוח את המחשבה על כל הנושא של 'סייקל'. גם ההבנה שאנחנו כל הזמן נמצאות במחזור, נראתה לנו רלוונטית. הדבר גם פתח את האופציה לאמנים לשלוח עבודות שמדברות את הנושא בצורה רחבה יותר. קיבלנו עבודות שקשורות לנשיות, מיניות או דברים מופשטים יותר".

רותי: "יש לנו שלוש מתנדבות שמנהלות את זה, מנור גרא, דריה אלופי ושחר בן נון. זו עבודת צוות מרגשת של המון נשים".

דימוי מהאינסטגרם של לונה
דימוי מהאינסטגרם של לונה

מה המצב האידיאלי מבחינתכן?
רותי: "המטרה שלנו היא שלכל אישה יהיה את מה שהיא צריכה. אבל גם שלאט לאט נשים יצליחו לעבור למוצרים רב פעמיים, ויוכלו לנהל את הווסת שלהן בהתאם למציאות באופן נוח יותר".

בדומה למוצרים אחרים בשוק המקומי, גם כאן ישראל יקרה יותר מרוב מדינות העולם. על פי מחקר שערך משרד הכלכלה והתעשייה, בקטגוריית הטמפונים ישראל יקרה ב-27% בממוצע ובקטגוריית מגני תחתון ישראל יקרה בממוצע ב-18%. מחירם הגבוה של המוצרים חמור עוד יותר, לנוכח נתוני ההשתכרות של נשים מדי חודש. תזכורת: על פי נתוני מדד המגדר של מכון המחקר ון ליר לשנת 2020, שיעור הנשים שמשתכרות מתחת לשכר מינימום עומד על 43% בהשוואה ל-28% מהגברים. בשנת 2018 נשים השתכרו בממוצע 8,456 שקל בחודש, בעוד גברים השתכרו 12,498 שקל בחודש. "בארץ אנחנו משלמות 14 אחוז יותר משאר העולם", מציינת חרל״פ.

"אנחנו מכוונות להוזלת מחירים", מוסיפה לכך קליין, "חוץ מסבסוד שיכול דווקא לקבע את המחיר, יש כל מיני שיטות, כמו בניו זילנד שהורידו את המע״מ, ובבתי ספר ובאוניברסיטאות ניתנים בחינם מוצרים של חמישה מותגים שונים. בקנדה הורידו את המע״מ על המוצרים ב-10 אחוז, כשלפני כן הוא עמד על 17 אחוז. בהודו הורידו את המע״מ לאפס, וזו אחת המדינות הראשונות שהתופעה הייתה כל כך חמורה שנעשו קמפיינים ציבוריים". בקרוב אצלנו? הלוואי.
אירוע התרומה של לונה יערך בשישי הקרוב (18.6) החל מ-11:00 בבית הצעירים, מזא"ה 9. לפרטים נוספים. כמו כן: כאן ניתן לתרום ישירות לתנועה