הקריספי צ'יקן הכי טוב בתל אביב: בדקנו את כולם ויש הכרעה
זו עבודה קשה, אבל מישהו צריך לעשות אותה - הזמנו חמישה כריכי עוף מטוגן, ארבעה בוחנים רעבים ולא מספיק מפיות כדי לקבוע מה הוא משלוח כריך העוף המטוגן המוצלח בעיר. פרשו כנף ובואו לאכול איתנו. כלומר, לקרוא מה אכלנו. כלומר, בואו לראות מי ניצח
השעון מראה 18:00. מתי מתי כבר אוכל. שוב נפגשנו, שוב באותו לוקיישן כמו במבחן הפיצות האחרון. 4 חברי מערכת התייצבו למבחן טעימה עיוורת נוסף, והפעם של מנת האיט גירל של הרגע – הקריספי צ'יקן. נאלצנו לעשות זאת בערב, כי רק בשעה הזו כל המקומות שרצינו להזמין מהם היו פתוחים. נציין בהערת אגב, שלצערנו הוויטרינה שממנה רצינו להזמין לא הציעה באותו יום את הגרסה שלה לכריך. באסה.
התוכנית: נו – לאכול, ללרלר ואז לתת ציון.
הקריטריונים: רק במשלוח, רק מהעיר, והכי חשוב – לא שניצל או משהו שאפילו דומה לשניצל. אנחנו מחפשים פה קריספי צ'יקן לפי הספר, כזה שהשתכשך לו במרינדה חלבית וטוגן היטב עד ליצירת ציפוי קראנצ'י וסופר פריך. מה עוד צריך בחיים האלה? לא הרבה.
הכללים: מזמינים את כריך הקריספי צי'קן ותו לאו. בלי אקסטרה רטבים או עניינים, לאכול אותו כפי שאלוהי התרנגולות היה רוצה.
השיטה: כל כריך נפרק מהעטיפה הממותגת שלו, מונח על צלחת ממוספרת כך שלא נדע את מקורו. טועמים, מתפלפלים על טיבו של כל נבחן, ואז כל אחד מנקד מ-1 עד 10. לאחר מכן נותנים ציון משוכלל ומנגבים את הידיים. המון מפיות נדרשו בשביל זה. כמו בפעם הקודמת. מי היה מאמין.
מחילה, אבל אין לנו דרך יותר נעימה לומר את זה. זה פשוט לא זה. לקריספי צ'יקן של נונונו היה טעם לוואי לא ברור ולא טעים שהגיע ככל הנראה מאחד הרטבים. החריף גם הוא לא היה לטעמנו, ולחלל החדר אפילו נזרקה טענה שהכרוב מזכיר כזה שמציעים בשווארמיה. היה בכריך הזה פשוט יותר מדי טעמים, ללא איזון ביניהם. חלקינו לא סיימו את הביס.
מקום רביעי: מיאזקי
הקריספי צ'יקן של יובל בן נריה במיאזקי הבטיח רבות, ואכן קיים, אבל לא עד הסוף. במבחן הטעימה העיוורת מצאנו שהעוף עצמו בשרני, אבל לחמניית החלב התפרקה תחת ידנו, ואמנם הורגש קראנץ', אבל לא מספיק. בדרך, במשלוח, בין כל הרטבים והירקות, אולי חלק מהעניין מתמוסס מעט והופך לספוגי יותר.
מקומות שלישי ושני (עם ציון דומה): אגאדיר ולוקאל
ההפתעה הגדולה, הסוס השחור של המבחן, היה הכריך של רשת אגאדיר. זו היתה המנה הכי נדיבה שקיבלנו, עם לא מעט חתיכות זהובות של עוף בפנים ועם קראנץ' מהסרטים. הדבר היחיד שמעט הוריד ממנה זו הלחמנייה הדי בנאלית, שמתאימה אולי להמבורגר אבל פחות להר העוף. הקריספי צ'יקן של לוקאל, מקום עם באזז רציני כרגע, לגמרי עמד בהבטחות, עם רוטב שהוכתר כמצוין ואיזון נכון ויחסית מקורי של טעמים. הקראנץ', לעומת זאת, היה רק חצי כוח, אבל בסך הכל נהננו.
מקום ראשון: הרצל 16
המנצח המובהק של מבחן הטעימה. זה היה כריך על סף המושלם – קריספי כראוי (יש האומרים שהקראנץ' נשמע עד לראשון לציון), קיק קטן של פיקנטיות שהיטיבה עם המכלול, לחמנייה נהדרת שספחה את כל הטעמים והכי חשוב – בשר ממש טוב. כלומר, ממש טוב, שמדגיש בטעמו את כל השאר. זה כל מה שאנחנו, ואתם, רוצים לטעום כשמזמינים קריספי צ'יקן. תענוג.
