טיים אאוט timeout

טוקיולוגיה: 15 עובדות שכדאי לדעת על טוקיו

| מאת: כנרת יפרח, מדריכי טיים אאוט, מסע אחר

טוקיו היא ערבוב מרתק וחד פעמי של תרבות עתיקת יומין וטרנדים מן העתיד. ניסיונות ראשונים לפיצוח

פריחת הדובדבן (צילום: shutterstock)

תחנת הרכבת הצפופה בעולם, יוקר מחייה מטורף, האדמה רועדת. וגם מקדשי שינטו, גני זן, פנסים מאירים, שלווה יפנית. כל אלו מתחברים וקשורים זה לזה בערבוביה אחת מתוזמנת להפליא.

אוכלוסייה

הגודל, כידוע, לא קובע: בשטח טוקיו רבתי מתגוררים כ-13 מיליון איש ואישה, שהם כעשירית מאוכלוסיית יפן. חישוב מהיר מעלה שמדובר באחד האזורים הצפופים בעולם (כ-14 אלף נפש לקילומטר רבוע באזורים המרכזיים).

גיאוגרפיה

קבוצת האיים המרכיבה את יפן מחולקת ל-47 מחוזות. אחד הקטנים שבהם הוא המטרופולין טוקיו (Tokyo). שטחו כ-2,190 קילומטר רבוע, כלומר 0.6 אחוז בלבד משטחה של המדינה. מחוז טוקיו מחולק לשני חלקים: החלק המזרחי, השוכן לחוף מפרץ טוקיו, מכונה אזור הרבעים, משום שהוא מחולק ל-23 רבעים, וכל אחד מהם מתפקד כמעט כעיר נפרדת. בחלק זה חיים כ-9 מיליון תושבים, והוא המרכז האורבני השוקק והפעלתן של טוקיו. מי שרוצה קצת ירוק בעיניים יעדיף כנראה את החלק המערבי של המטרופולין, הנקרא טאמה (Tama). גם החלק הזה עובר תהליכי עיור ותיעוש מהירים, אבל עוד אפשר למצוא בו הרים, אגמים ונהרות. באזור זה יש 26 ערים, שלוש עיירות וכפר אחד, ומתגוררים בהם כ-4 מיליון תושבים. גם שני האיים הקטנים איזו (Izu) ואוגסוורה (Ogasawara) נחשבים חלק ממחוז טוקיו.

מאזן הגירה חיובי

מאז שנת 1996 מסתכמת ההגירה השנתית אל טוקיו וממנה במאזן חיובי: בשנת 2011 נוספו לה יותר מ-60 אלף תושבים.

המגדל הגבוה בעולם

טוקיו סקיי-טרי (Tokyo Skytree) – "עץ השמים" – הוא שמו של המגדל הגבוה בעולם, שנחנך בטוקיו במאי 2012. גובהו 634 מטרים, והוא ניצב ברובע סומידה (Sumida) שבצפון-מזרח טוקיו. המגדל משמש לשידורי טלוויזיה ורדיו ולתצפית ומתווסף לכ-20 מבנים בטוקיו שמקשטים את קו הרקיע של העיר ומזדקרים ממנו לגובה של יותר מ-200 מטרים. סקיי-טרי אינו הבניין הגבוה בעולם (גורד השחקים בורג' חליפה שבדובאי מגרד את 830 המטרים), אבל מאחר שהוא בהגדרתו מגדל ולא בניין, טוקיו יכולה להתגאות בעוד תואר אחד של "הכי בעולם".

טוקיו סקייטרי (צילום: shutterstock)

טוקיו סקייטרי (צילום: shutterstock)

יוקר המחיה

יוקר המחיה בטוקיו הוא הגבוה בכל ערי העולם, כך עולה כבר שנתיים רצוף מהסקר השנתי של חברת הייעוץ והמחקר האמריקאית מרסר (Mercer). הדירוג מביא בחשבון עלויות של מוצרי מזון ובסיס והוצאות כלליות, ואינו מתחשב בהוצאות כמו דיור, מים, חשמל, חינוך ותחבורה, שעשויות להטות את התוצאות. אבל גם בלי סקרים התייר בטוקיו ירגיש היטב את יוקר המחיה: בעבור כוס קפה במרכז העיר תצטרכו להיפרד מ-26 שקל. כדי לשכור דירת שלושה חדרים באזורים המבוקשים צריך היפני לגייס יותר מ-15,000 שקל מדי חודש בחודשו (וזה עוד אחרי ירידת מחירים שחלה בצפון יפן אחרי אסון פוקושימה).

פסטיבלים

כמעט לכל רובע, עיר וכפר במטרופולין טוקיו יש מקדש משלו. ומאחר שכל מקדש נוהג לציין מועדים הקשורים להיסטוריה המקומית, יוצא שלאורך כל ימות השנה מתקיימים בטוקיו עשרות פסטיבלים קטנים וגדולים, לפי גודלו וחשיבותו של המקדש. הפסטיבלים האלה נקראים מצורי (matsuri), ובדרך כלל כוללים תהלוכה שבה מוציאים מהמקדש את פסלו של הקאמי (kami, האלוהות בדת השינטו) ומובילים אותו בראש חוצות באפיריון מפואר. יש תהלוכות שקטות ומדיטטיביות, ויש רועשות וקרנבליות.

המצורי הגדול והמפורסם ביותר הוא סנג'ה (Sanja). הפסטיבל נערך בסוף השבוע השלישי של מאי, באזור אסקוסה (Asakusa) שברובע טאיטו (Taito), לכבוד מייסדי המקדש העתיק והמפורסם בטוקיו, סנסו-ג'י (Senso-ji). המצורי נמשך שלושה ימים וכולל תהלוכה ענקית עם כמה עשרות מקדשים נישאים, קרונות ועליהם נגני חליל ומתופפים, תושבים בבגדים מסורתיים, רקדנים, אלפי דוכני מזון וגם הופעות נדירות של גיישות.

עונת הפסטיבלים (צילום: shuttersyock)

עונת הפסטיבלים (צילום: shutterstock)

פסטיבל מפורסם אחר הוא סופר יוסאקוי (Super Yosakoi), המוקדש לריקוד היפני המסורתי יוסאקוי, שאותו מבצעים כ-6,000 רקדנים ממאה משלחות שמגיעות לפסטיבל מרחבי יפן. הפסטיבל נמשך יומיים ונערך בחודש אוגוסט בכמה מוקדים ברובע שיבויה (Shibuya).

שני פסטיבלים נוספים שלא תרצו להחמיץ הם אסקוסה סמבה (Asakusa Samba), שנערך כבר יותר מ-30 שנה ואינו אלא גרסה יפנית לקרנבל הברזילאי, כולל הנוצות והסמבה (שבת בסוף אוגוסט, אזור אסקוסה, רובע טאיטו), ופסטיבל הזיקוקים (Hanabi) של מפרץ טוקיו, שבו מאירים את שמי הלילה של המפרץ 12,000 זיקוקים בכל הצורות, הגדלים והצבעים במשך שעה ועשרים דקות (בשבת השנייה של אוגוסט).

רכבות

כ-8 מיליון איש נוסעים מדי יום מביתם לעבודה או ללימודים ובחזרה במערכת הרכבות המסועפת של טוקיו משתמשים בה לצרכים אחרים. למבקרים בטוקיו המערכת הזאת עשויה להיראות כמפלצת אדירה, וגם תושבי המקום מתארים את שעות העומס כאסון שכדאי להימנע ממנו אם אפשר. המדובר במערכת הרכבות המסועפת בעולם, אבל היא גם המשוכללת והמדויקת ביותר, ואין מה לומר –  יעילה מאוד.

הרכבות של טוקיו נוסעות ב-121 קווים מעל האדמה ומתחתיה ומחברות בין 882 תחנות. לשם השוואה, לרכבת התחתית של ניו יורק יש 24 קווים, ולזו של לונדון יש 11. התחנה העמוסה מכולן (והעמוסה בעולם) היא שינג'וקו (Shinjuku), ועוברים בה יותר משלושה מיליון בני אדם מדי יום.

הרכבת המהירה Shinkansen Hayate (צילום: shutterstock)

הרכבת המהירה Shinkansen Hayate (צילום: shutterstock)

רעידות אדמה

טוקיו מחכה. הפעם האחרונה שחוותה רעידת אדמה חמורה בקרבתה היתה בשנת 1923. אז העיר נחרבה, פשוטו כמשמעו, וקברה תחתיה יותר מ-100 אלף איש. עשרות השנים השקטות שעברו מאז אינן מרגיעות את תושביה. להפך. ההיסטוריה של יפן מלמדת שלא יכולות לעבור שנים כה רבות בלי שתרעש אדמתה של עיר הבירה, ומכאן שהרעידה הקטלנית הבאה כבר מחכה מעבר לפינה. אמנם הבנייה בתקנים המחמירים ביותר צפויה למזער נזקים, אבל כוחות ההצלה של טוקיו שיצאו במרס 2011 לסייע באזורים הפגועים בצפון-מזרח יפן נוכחו במו עיניהם שאין די באלה. רעידת האדמה ההיא הורגשה היטב גם בטוקיו: הבניינים רעדו במשך שעות ארוכות בשל רעשי משנה, הרכבות ונמלי התעופה הושבתו, היו הפסקות יזומות בזרם החשמל, ועסקים רבים נסגרו כדי לחסוך באנרגיה. ומעל לכל ריחף במשך שבועות ארוכים החשש מהקרינה באוויר ובמים בעקבות הפגיעה בכורים הגרעיניים של פוקושימה. לטוקיו נשאר רק לקוות שהרעידה החמורה של המאה ה-21 כבר מאחוריה.

פשע מועט ומשטרה קהילתית

למרות צפיפותה, טוקיו היא אחת הערים הבטוחות בעולם. מעשי האלימות בה נדירים, ושיעורי הפשע נמוכים למדי בכל שעות היממה. יש טוענים שאם תשכחו את הטלפון הסלולרי שלכם על ספסל בפארק, יש סיכוי שתמצאו אותו שם אם תחזרו למחרת. אחת הסיבות לכך היא שבכל שכונה בעיר מוצב קובאן (koban), ביתן משטרה זעיר בן שתי קומות של חדר או שניים, המאויש 24 שעות ביממה. השוטרים אינם מרוכזים אפוא בתחנה אחת סגורה, אלא מסתובבים כל הזמן ברחוב ונמצאים בקשר ישיר עם הקהילה. הם מראים נוכחות, מגיבים מהר לכל תלונה, ורוב הזמן משמשים מעין מודיעין ועוזרים לתיירים ולתושבים להתמצא ברחובות השכונה. הפשעים הנפוצים בטוקיו הם עברות אופניים למיניהן, למשל חניה במקום אסור (זהירות, האופניים יסונדלו), רכיבה בלילה בלי פנסים או הרכָּבַת אדם נוסף. אבל אם יגנבו לכם את האופניים, יש סיכוי של 50 אחוז שהמשטרה, שאין לה הרבה דברים טובים יותר לעשות, תצליח להשיב לכם אותם. תל אביב יכולה רק לקנא.

סומו

ריוגוקו קוקוגיקן (Ryogoku Kokugikan) שברובע סומידה (Sumida) היא זירת הסומו המרכזית של טוקיו, ונערכים בה שלושת הטורנירים המרכזיים, הנקראים באשו (basho), בינואר, במאי ובספטמבר. את הזירה מקיפים 10,000 מושבים, ולא בכדי: סומו הוא ספורט אהוב מאוד ביפן, וציבור רחב עוקב אחר התחרויות באדיקות ומגיע לצפות בהן. כל טורניר נמשך 15 יום. בתחילת כל יום מתחרים הצעירים, והרמה הולכת ועולה ככל שנוקפות השעות. ההתרגשות עולה בהתאם, וכך גם הצפיפות מסביב לזירה.

בקומה הראשונה של המבנה יש מוזיאון סומו המציג את תולדות הספורט – שהתחיל כנראה לפני כאלפיים שנה – באמצעות תחריטים, פריטי לבוש של מתאבקים נודעים ומוצגים נוספים. המוזיאון פתוח בימים א'-ו', הכניסה חינם. אם תרצו לצפות בקרבות סומו מחוץ לזירה המרכזית ולפגוש מתאבקים באופן אישי, תוכלו לבקר באורוות – כך מכונים בתי הספר למתאבקי סומו – הפזורות מסביב לריוגוקו קוקוגיקן. האימונים נערכים בשעות הבוקר בלבד (עד 11:00), ולעתים תתבקשו להשאיר תרומה.

לוחם סומו (צילום: shutterstock)

קרב סומו (צילום: shutterstock)

שוק הדגים הגדול בעולם

כ-2,000 טון של מאכלי ים טריים עושים את דרכם מדי יום אל צוקיג'י (http://www.tsukiji-market.or.jp), שוק הדגים הגדול בעולם (ובשמו הרשמי: השוק הסיטונאי המרכזי של טוקיו). מכאן הם יזרמו למסעדות, לסושיות ולחנויות הדגים. ליבול הימי יש מקום של כבוד בתרבותו של הארכיפלג היפני, ולכן החוויה בשוק היא לא רק קולינרית אלא גם אנתרופולוגית. השעות המעניינות ביותר הן שעות הבוקר המוקדמות (מוקדמות מאוד, 8:00-5:00), אז מגיעה הסחורה ומתחילה מכירה פומבית של דגי טונה ענקיים. אחר כך הסחורה נפרשׂת בעשרות הדוכנים בשוק, והקונים – בין שהם רוכשים דליים גדושים למסעדה שלהם ובין שבאו לבחור דג לארוחת הצהריים – בוררים את המיטב מתוך כ-450 מינים של דגים ופירות ים מרחבי העולם, בהם סלמון, דג חרב, תמנונים, צלופחים, שרימפס, וגם, עדיין, בשר לווייתנים. בדוכנים אחרים נמכרים גם פירות, ירקות ובשר, והשוק הומה בערך עד 10:00 בבוקר. כשההמולה שוככת מומלץ להתענג על סושי באחת המסעדות בשוק או בסביבתו. זה יהיה הסושי הכי טרי שאכלתם מימיכם.

שוק הדייגים הגדול בעולם (צילום: shutterstock)

שוק הדייגים צ'וקיגי (צילום: shutterstock)

 

המסעדה היקרה בעולם

בטוקיו שוכנת המסעדה היקרה בעולם: ארגאווה (Aragawa). סטייק סינטה מבשר בקר עולה בה כ-2,400 שקל.

העתקים של מונומנטים

בטוקיו ניצבים שני העתקים של מונומנטים מערים אחרות בעולם: האחד הוא מגדל טוקיו המפורסם שברובע מינאטו (Minato), שהוא מעין חיקוי של מגדל אייפל (רק גבוה ממנו במטרים ספורים ומחליף צבעים מדי לילה), והאחר הוא העתק של פסל החירות, שניצב באי המלאכותי אודאיבה (Odaiba) שבמפרץ טוקיו.

המרתון של טוקיו

בנובמבר 2012 הוכרזה הצטרפותו של המרתון השנתי של טוקיו לסדרת המרתונים היוקרתית WMM (World Marathon Majors), לצד חמשת המרתונים הנחשבים בעולם: ניו יורק, בוסטון, שיקאגו, ברלין ולונדון. הגבר והאישה שמגיעים למקום הראשון בסדרה חולקים ביניהם פרס של מיליון דולר. המרתון מתקיים בכל חודש פברואר.

מרתון טוקיו היוקרתי (צילום: shutterstock)

מרתון טוקיו היוקרתי (צילום: shutterstock)

פריחת הדובדבן

אחד המקומות היפים בטוקיו לצפות בהם בפריחת הדובדבן (סאקורה, Sakura) הוא פארק אינוקשירה (Inokashira), שבו אגם רוגע ושלל מינים של עצי דובדבן. אפשר לשכור סירה ולצפות בפריחה מלב האגם. עם זאת, כדאי להביא בחשבון שבפארק שוכן מקדש של האלה בנזייטן (Benzaiten), והאגדה מספרת שהיא גורמת לפרידות של זוגות נאהבים, בייחוד אם הם שטים לה באגם. אם שרדתם את האתגר, אולי תרצו גם לבקר במוזיאון ג'יבלי (Ghibli) לאמנות ואנימציה שבקצה הדרומי-מערבי של הפארק.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 3ecc2108d89e