מה ראינו בלילה: 6 סדרות טובות שהחזיקו אותנו ערות השבוע

מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" את המלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת (את זה אתם יכולים לעשות לבד) גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, ואנחנו נוציא להורג את אחד מעובדי המערכת. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד, לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי הפרמטר "כמה בא לנו שתראו אותן". וזכרו: אין דבר כזה "מציאות אובייקטיבית", יש לא מספיק טלוויזיה.

>> משהו מתבשל פה: 18 הסדרות החדשות הכי לוהטות בחודש יוני
>> 20 ומשהו: 12 הסדרות הכי טובות על להיות צעירים, טיפשים ועם עתיד

1. חזרה גנרלית // The Rehearsal //יHBO

מתן שרון הסביר היטב את גודל התופעה: "לאורך העונה השנייה של 'חזרה' הודבקו לה התארים 'טלוויזיה מהפכנית' ו'משהו שעוד לא ראיתם', והכל נכון – בין היתר בזכות טשטוש בין מציאות לפיקציה ברמה שהצופה לא יכול להיות בטוח שפילדר עצמו עדיין יודע להבדיל. אם בעונה הקודמת הוא משחק אלוהים כל יכול, העונה הזו הוא גילם את השטן האנוכי בהתגלמותו המגלומנית ביותר, מעקם את מרקם החיים סביבו עם תרחישי סימולציה שהופכים למציאות שיצר מחדש. אפשר לקרוא לזה דוקו-ריאליטי, אם אף אחד חוץ מהאדם שבמרכזו לא יודע שהוא משתתף בעיוות המציאות של הריאליטי, רק בחיים עצמם. זה 'בוראט' בהיקף בינלאומי, זאת אם כל ההטרלות" // לביקורת המלאה על תופעת ניית'ן פילדר

2. מבוגרים // Adults // דיסני+

באמת מזמן לא הייתה לנו סדרה על בני עשרים ומשהו שמתחילים את החיים ומגלים שהם צריכים להיות מבוגרים. מפיק הסדרה, ניק קרול (שהוא גם אחד מיוצרי "פה גדול" שתפגשו במקום נמוך יותר ברשימה), אפילו לא מסתיר את ההשראה מ"חברים" רק שכאן יש לנו חמישה חברים ובמקום שתי דירות ענק במנהטן הם גרים יחדיו בדירה מתפרקת בקווינס כי קפיטליזם מאוחר והם לא מרוויחים מספיק אפילו בשביל לוקר במנהטן. כך או כך, יהיה סקס ויחסים וכיף ויש סיכוי לא רע שזה יהיה להיט בקרב בעלי חשבונות טיקטוק פעילים.

3. הימור // Bet // נטפליקס

גם נטפליקס מטרגטת את דור הטיקטוק, עם סדרת להיט מז'אנר האימה-הפסיכולוגית-לנוער שמבוססת על מאנגה יפנית ומתרחשת בבית ספר מיוחד שהוא פס יצור למנכ"לים בכירים, מנהיגים עולמיים וגם דיקטטורים וראשי משפחות פשע גלובליות, שלרוב שולחים את ילדיהם לשם כדי ללמוד את דרכיהם האכזריות. אל בית הספר הזה נקלעת יומקו, נערה יפנית מכורה להימורים. זאת לא בעיה אלא יתרון, כי בית הספר נשלט על ידי מערכת היררכית פשוטה שמבוססת על יכולות התלמידים כמהמרים, ולא פחות מכך, כרמאים. זאת כנראה הסדרה הכי פחות מוסרית שנטפליקס שידרה אי פעם וזה הופך אותה לכיף גדול, אבל בתכלס עדיף שהילדים ימשיכו לבהות בטיקטוק.

4. ריק ומורטי // Rick and Morty //יAdult Swim

אחרי צפייה בפרק הראשון בעונה השמינית של "ריק ומורטי" (שלא צפויה להגיע לנטפליקס בקרוב) אנחנו מנסים לא לבנות ציפיות, אבל יש יסוד לטענה האופטימית שהסדרה חוזרת לעצמה. מדובר בפרק כמעט קלאסי, שמשתמש בגאונות של ריק וברעיון מד"בי פשוט כדי לתקוע טריז ביחסי משפחת סנצ'ז-סמית'. הוא אמנם מזכיר פרקים מהעבר, אבל לוקח את הרעיון המרכזי לכיוון אחר ושולח את מורטי וסאמר לתקופת חיים במטריקס שמשנה אותם ואת הדינמיקה המשפחתית. זה בעיקר פרק בלי הגזמות ובלי סיפור מסגרת עונתי מיותר. פשוט כיף טהור, חכם ומצחיק. זה באמת כל מה שביקשנו, שרק ימשיך כך.

5. רציחות הטיילנול //  The Tylenol Murders // נטפליקס

לא בטוח שהיינו מתעכבים על סדרת הדוקו-רצח המוצלחת הזאת, אלמלא היוצרים שלה היו יוצרי "צל של אמת" מ-2016, שחקר את רצח תאיר ראדה ואף הוביל בסוף לזיכויו של רומן זדורוב, יותם גנדלמן (שיצר גם את "מעילה" ל-yes) וארי פינס (בימאי לשעבר ב"זמן אמת" וכתב מגזין ב"טיים אאוט" במיל'). יחד עם המפיקה מיקה אדלר, הם כבר הציגו בחו"ל את הסדרה "Buried" (שנקראה בארץ "הבזק של רצח") עבור רשת שואוטיים, שזכתה בשתי מועמדויות לפרסי האמי. הדוקומנטרי החדש שלהם, חלק מאסופת "תיק פתוח" של נטפליקס, ממשיך את מגמת הדוקו-רצח עם סיפור קטן ומוזר שמעולם לא באמת נפתר. שווה צפייה? יו בט.

6. פה גדול // Big Mouth // נטפליקס

למה הסדרה הזאת עוד כאן? אפשר להתווכח אם היא איבדה את החינניות שלה בעונה השלישית או הרביעית, אבל הסיטקום המונפש שהתחיל בתור שיחה כנה, וולגרית ומצחיקה על התבגרות מינית ורגשית בגילאי העשרה באמת מיצה את עצמו מזמן. הבדיחות המגעילות עדיין מצחיקות ויש כמה רגעים יפים למי שצריך קלוז'ר בחיים, אבל בתכלס גם אחרי שמונה עונות אף אחת מהדמויות בסדרה אינה אהובה במיוחד ולאיש לא אכפת כיצד יסתיים סיפורן, וזה כנראה אומר לא מעט על הכישלון המצטבר שלה. ככה זה כשלא גומרים בזמן. חחחח, הבנתם? אמרנו "גומרים".